בדרך כלל אני משתדל לקצר בכתיבתי, אך הפעם לא מצאתי אפילו פסקה אחת שיכולתי לוותר עליה. אולי חטאתי ב"תפסת מרובה לא תפסת" ובכל זאת אבקש מכל תומכי הימין ששוקלים להצביע "זהות" (מפלגתו של פייגלין), לקרוא את דבריי עד הסוף בעיון וגם מכל מי שמכיר את תומכי פייגלין ורוצה לשכנע אותם לשנות כיוון]. פייגלין אינו משייך עצמו לאף גוש. לטענתו אין הבדל בין הימין לשמאל. אני מסכים איתו שהימין לא מספיק ימין ואני שותף לאכזבתו בעניינים רבים הקשורים להתנהלות הביטחונית של
נתניהו וגם בעניינים אחרים. עם זאת, טענתו של פייגלין שהשמאל והימין הם אותו הדבר, היא טענה מסוכנת והצרה היא שהוא ממש מאמין בה (כפי שאוכיח לכם בהמשך). מבחינתו של פייגלין, אין הבדל בין ממשלת אוסלו לממשלת נתניהו וגם אין הבדל בין מפלגת מר"צ למפלגת "עוצמה יהודית". אינני כותב זאת בהגזמה כפי שתראו באופן ברור בהמשך המאמר.
כנראה שפייגלין שכח מה היה כאן באוסלו, שכח מהאוטובוסים המתפוצצים כל שני וחמישי, מהכנסת ארגון הטרור אש"ף לכאן וציודם ברובים (או במילים אחרות: מיצירת אויב עם צבא). פייגלין שכח מפינוי השטח שאפשר מאוחר יותר את התבססותו של החמאס כאן, ושכח את הצעתם הנדיבה והמטופשת של ברק לערפאת ושל אולמרט לאבו מאזן שכללה את חלוקת ירושלים (רק בנס המהלכים הללו לא יצאו אל הפועל כי אויבנו ציפו לקבל יותר). כנראה שפייגלין שכח מלהיטות השמאל (שלא פסקה מעולם) למסור שטחים נוספים לפני שהימין יעלה שוב ועוד פעם יעצור להם את החגיגה.
חבל שממשלת השמאל תעלה רק בגלל פייגלין שעשוי להיות לשון המאזניים שלא יעדיף את הימין על השמאל כי לדעתו אין הבדל ביניהם, והוא הוכיח את אמונתו בעמדה זו במעשים ולא רק בדיבורים כפי שתראו בהמשך.
אין לנו חיי אדם מיותרים כדי להזכיר לציבור ולפייגלין מה ההבדל בין השמאל לימין ומה קורה כשהשמאל שולט במדינה. אינכם בוטחים בנתניהו? הצביעו לסמוטריץ' ואיתמר בן גביר ותנו להם לאגף אותו מימין. כחלון קיבל מכה בסקרים כיוון שהגן על שופטי בית המשפט ולכן הכנסת הבאה תהיה לוחמנית יותר ומוגבלת פחות. סמכו על סמוטריץ' ועל איתמר בן גביר שלוקחים על עצמם את המלחמה בדיקטטורת מערכת המשפט ויש להם עניין של ממש בכך כי הם נפגעו ממנה. תנו לידיים אחראיות לבצע את המלאכה ולאגף את נתניהו מימין. לא מהימין של בנט ושקד (פליטי הליכוד) אלא מהימין של הרב
רפי פרץ, סמוטריץ' ובן גביר (כבר עכשיו מאיים בן גביר שלא ימליץ לנשיא על נתניהו אם יתקפל שוב מול החמאס - הוא לא יחכה כמו ליברמן ולא יפרוש מהקואליציה רק לפני שירחרח בחירות).
"מר"צ" שווה ל"עוצמה יהודית" וממשלת אוסלו לממשלת נתניהו
רבים ממצביעי הימין משוכנעים שפייגלין הוא בשר מבשרו של הימין ושהיבדלותו משני הגושים נועדה לצרכים אסטרטגיים בלבד. הסיקור התקשורתי מסייע לתפיסה זו כיוון שבסקרי דעת הקהל מחשיבים את הקולות של פייגלין כמנדטים של גוש הימין. אבל פייגלין כבר הוכיח במערכת הבחירות הקודמת שלדעתו "מר"צ" ו"עוצמה יהודית" הם אותו הדבר. באותם הימים הוא לא היה ערוך להריץ מפלגה משל עצמו וסירב בתוקף לתמוך באחת ממפלגות הימין, כולל בזו של "עוצמה יהודית" הקרובה ביותר לתפיסותיו בעניין הסכסוך עם אויבנו.
גם אם חשוב היה לו לבדל עצמו מהם, היה עליו לתמוך בהם ולהציג תמיכה זו כברירת מחדל. פייגלין התעקש שהימין והשמאל הם אותו הדבר, אך אם יש גרעין של אמת בטענותיו לגבי הליכוד, אין אפילו טיפה של אמת בקביעה זו לגבי מפלגת "עוצמה יהודית".
פייגלין הצהיר שלא הופיע להצבעה בקלפי בבחירות הקודמות כפי שהמליץ לתומכיו והוכיח בכך שמבחינתו מר"צ שווה ל"עוצמה יהודית" וממשלה בראשות ממשיכי רעיון אוסלו שווה לממשלה בראשות נתניהו, ושדבריו בעניין הגושים לא היו מהשפה ולחוץ אלא ביטוי של עמדתו הממשית שלא הושמעה כאסטרטגיית בחירות בלבד.
יש לזכור שניצחונו של נתניהו בבחירות הקודמות לא היה מובטח ורק בנס הוא ניצח לאחר ההתערבות הבוטה של אובמה בהליך הדמוקרטי כאן והתחושה ששררה בתקשורת ובחלקים נרחבים של העם שהמהפך בפתח. החשש מההפסד היה מוחשי והוביל את נתניהו לנאום "הערבים נוהרים".
אם הרצוג היה מנצח בבחירות הקודמות, עקירת הישובים הייתה מתבצעת במידה רבה באשמתו של פייגלין וייתכן שהיינו פותחים את שערינו לפליטים מהמלחמה בסוריה כפי שהרצוג הציע, ומסתבכים איתם כפי שהאירופים הסתבכו.
תומכי פייגלין הימניים. אנא מכם... אל תחכו לאוטובוסים המתפוצצים ולעקירת הישובים הבאה כדי להזכיר לפייגלין מה ההבדל בין השמאל לימין. יש לכם את סמוטריץ' ומיכאל בן ארי הכל כך מוכשרים שכמהים לעשות שינויי מהותי כאן במערכת המשפט המגבילה את הימין. תנו להם צ'אנס.
התקשורת השמאלנית מחבקת את פייגלין וכלשון מאזניים הוא לא יאכזב אותם
כבר הוכחתי שלפייגלין אין העדפה לימין על פני השמאל. אולי בעניינים המדיניים הוא מחובר יותר לימין (גם לא בטוח, כי הוא דמגוג) אבל
פייגלין בהחלט יכול להצטרף לשמאל ולתרץ זאת בכך שאופיה של המדינה חשוב יותר מגודלה, כי לא בטוח שהמאבק נגד חלוקתה של ישראל נמצא במקום הראשון בסדר עדיפותיו (שימו לב שמעולם הוא לא הצהיר מה הם הקווים האדומים שלו, אלא רק שיצטרף לגוש שייתן לו הכי הרבה). פייגלין מספיק יצירתי כדי לתרץ גם כניסה לקואליציה הנתמכת מבחוץ על-ידי המפלגות הערביות. גם הערבים ייהנו מהרפורמות שלו בחינוך ובבריאות, הוא יטען.
אסור לשכוח שיש לו כעס רב על נתניהו וחשבון לא סגור איתו על התייחסותו אליו כשעוד היה חבר בשורות הליכוד. אין לו אמון בנתניהו, והוא יסמוך על הבטחות השמאל ולא על ההבטחות המפתות שיקבל מנתניהו. החבירה של פייגלין לשמאל כבר החלה מאחורי הקלעים וההוכחה לכך היא התקשורת המלטפת שקיבל. מי שעקב אחר הראיונות התקשורתיים של פייגלין לאורך השנים האחרונות ולא רק בתקופת הבחירות, וודאי שם לב כיצד התקשורת ליטפה אותו בניגוד גמור להתנהלותה מול נציגים פוליטיים אחרים הממוקמים ימינה מבנט ושקד ובעיקר מול מי ששואף לבטל את אוסלו ולשלוט מחדש בשטחים שנמסרו ואפילו להחזיר את השליטה הישראלית המלאה על הר-הבית.
שימו לב שפייגלין נהנה מראיונות מרובים בשנים האחרונות מבלי שהייתה לו נציגות בכנסת וכוח פוליטי, ועוד הרבה לפני שזכה לסקרים מחמיאים שהצדיקו את התעניינות הרבה בו. המראיינים השונים אפשרו לו להתבטא בהרחבה ולסיים משפט מבלי שיתקפו אותו כל חצי שניה (גם כשהביע עמדות ימניות קיצוניות), והמראיינים הציגו אותו תמיד כאדם מעניין החושב מחוץ לקופסא. האם זה היחס שהיה מקבל ברוך מרזל או דוקטור בן ארי? אתם יכולים לדמיין בכלל איך היו משתוללים אנשי התקשורת לו היה בן ארי מתבטא בעניין הר-הבית כמו פייגלין במהלך ראיון? לתקשורת יש חלק עצום באהדה שממנה נהנה פייגלין. מישהו מכם חושב שהתקשורת מעניקה מתנות בחינם?
פייגלין אלוף בדיבורים, אך לא הוכיח עצמו במעשים
אילו הבחירות היו למשרת דיקטטור, מועמדותו של פייגלין הייתה יותר רצינית. הוא אלוף בלשרטט את קווי חלומותיו ושוכח שבשלב מאוחר יותר, הוא יצטרך להתמודד מול מציאות שבה לא יקבל 61 מנדטים שיאפשרו לו לנהוג כמלך וגמישות איננה הצד החזק שלו.
פייגלין הוא מנהיג ללא ניסיון, ומנהיג מגלומן של או הכל או כלום. הוא הוכיח זאת כשסירב להצטרף באופן זמני ל"עוצמה יהודית" בבחירות הקודמות או לפחות לתמוך בהם זמנית כברירת מחדל, הוא הוכיח זאת כששרף את הימין כולו בטענה שהצבעה לימין אינה עדיפה על הצבעה לשמאל (כולל מר"צ) ורמז בכך שממשלת נתניהו אינה עדיפה מבחינתו על ממשלת ממשיכי הזיות אוסלו.
מה יעשה פייגלין כשיצטרך להתגמש מתוך אילוצים קואליציוניים בכנסת הבאה, או מתוך אילוצים של מערכת המשפט? כיצד יתמודד פייגלין מול השועלים הגדולים כאשר לא הצליח לעמוד מול שועלי הליכוד? האם כוונות טובות זה מספיק?
מלא פוליטיקאים נכנסו לכנסת עם כוונות טהורות ואמיתיות, מדוע פייגלין יצליח יותר? כי כתב ספר? גם נתניהו כתב ספר ואפילו ספר מרשים, וכמו שנתניהו לא נצמד לספר בדרכו הפוליטית, כך גם פייגלין לא יעשה זאת, כי בספר אין מגבלה של מציאות משתנה, ואין מגבלה של מנדטים או מגבלה של קואליציה, תקציב ומנגנון משומן של משטרה ובית משפט היכולים לסבך אותו פלילית בטענות שווא. האם הוא יוכל להתמודד בגבורה כמו נתניהו ולהמשיך לתפקד במצב כזה? בספר אין גבולות לדמיון, אך המציאות כן מגבילה.
גם שמעון פרס כתב ספר מרשים על מזרח תיכון חדש שהיום אפשר להעביר אותו בספריה ממדף הפוליטיקה למדף המדע הבדיוני.
פייגלין לא צלח את שועלי הליכוד, ורוצה להתמודד מול שועלים מסוכנים פי כמה כשאפילו לא מובטח לו שיצלח את שועלי מפלגתו החדשה. כמה מכם מכירים את חבריו למפלגה? אולי חבריו למפלגה יכשילו אותו בעצמם? כבר היינו בתסריט כזה במפלגת "צומת" של
רפאל איתן (רפול) שגם שימשה כמפלגה של איש אחד. שלושה מחברי סיעתו שהיו אנונימיים לפני בחירתם, פרשו ממפלגתו וערקו לשמאל והתניעו את אוסלו שלא היה מתקדם ללא עזרתם, למרות שהם נבחרו ע"י בוחרי הימין הרדיקלי.
מישהו חושד באיתמר בן גביר, בסמוטריץ' או בחבר אחר מרשימת "איחוד מפלגות הימין" שיבגוד כך? ודאי שלא, כי שם אתם יודעים בדיוק למי אתם נותנים את הכוח. מי מכם יודע לדקלם מי הם חבריו של פייגלין לסיעה?
פייגלין הוא דמגוג וקנביס לא יהיה במשמרתו
פייגלין טוען שרוב הישראלים עורכים ליל סדר וצמים ביום כיפור כי אין חוק שמכריח אותם לעשות כך. זהו התירוץ שלו מדוע אין צורך בחוקים דתיים אחרים, ואני ורבים אחרים שואלים אותו: מי הכריח את הציבור להתפלל שלוש תפילות ביום, ללמוד גמרא וללבוש ציצית? על-פי הגיונו של פייגלין היינו צריכים כולנו לקיים את המצוות הללו גם, כי אין חוק בכנסת שמחייב את קיומם. הבנתם? ..... פייגלין יודע לדבר אבל הוא די קשקשן. פייגלין רוכב על-כנפי הדימיון, ומלהיב את ההמונים אפילו בביטול תעודות הזהות. לי זה ממש לא מוסיף לביטחון האישי.
לעתיד לבוא ישתמש פייגלין בכישוריו הדמגוגיים כדי להכשיר את ממשלת השמאל בטענה שאופיה של המדינה חשובה יותר מגודלה, כי לא בטוח שהמאבק נגד חלוקתה של ישראל נמצא במקום הראשון בסדר עדיפותיו (הוא מעולם לא הציב קווים אדומים).
בסקר שהתבצע בערוץ 13, רוב תומכי פייגלין באים אליו ממפלגת "עלי ירוק" ומהימין, מעטים מהם מגיעים ממפלגת העבודה ואפס אחוז מהם ממר"צ (בדקו בגוגל).
תומך מר"צ בחיים לא יצביע פייגלין, המחשבה הזו שתומך מר"צ יצביע למי שרוצה לכבוש את עזה מחדש ולהשתלט על הר-הבית היא עוד חלק מהדמיון הפורה של פייגלין שהיה יכול להצליח מאוד בכתיבת סיפורי אגדות ופחות בפוליטיקה.
גם הקנביס לא יהיה חוקי במשמרתו של פייגלין. לצערי מערכת המשפט רוצה לעזור לפייגלין ולכן היא אינה מודיעה כבר עכשיו שלא תאפשר לחוק הקנביס לעבור בשל הסכנות המיוחסות לו (גם אם שלא בצדק) ובשל התנגדותו של הממסד הרפואי שחזק יותר מ-20 פייגלינים ביחד. גם לליברמן היה חוק פופולרי של מוות למחבלים ששימש לצורכי בחירות בלבד. אומנם הייתי שמח אם היה חוק מוות למחבלים והקלות משמעותיות בעניין הקנביס אבל דעתי לא משנה כאן.
רבים טוענים שגנץ לא פחות ימני מנתניהו, אך הם טועים. תראו איך השמאל תופר חליפות בממשלתו של גנץ, תראו איך השמאלניים מייחלים לניצחונו של גנץ, תראו איך אפילו תמר זנדברג ממר"צ שואפת להיות שרת החינוך או המשפטים בממשלתו של גנץ (ראו גוגל) וחישבו שנית ואל תתנו לפייגלין לחבור לגנץ.
לסיום, אבקש מכם להיזכר בכך ששאיפותיו של השמאל יוכלו להתממש רק בערמה ובגניבת מנדטים (כמו בעבר). הם מפעילים מנגנון משומן לצורך כך הכולל את שירותיו של פייגלין. נתניהו למרות כל מגרעותיו שרד 8 שנים של אובמה ולחצים משפטיים בלתי פוסקים וירידה מתמשכת לחייו ולחייהם של אשתו ובנו היקרים לו. הוא יכול היה מזמן למכור את המדינה תמורת כיבודים ושקט ולזכות לאתרוג של אמנון אברמוביץ'. הוא יכול היה לנטוש מזמן את הספינה הפוליטית ולהרוויח יותר במגזר הפרטי, אז הוא לא עד כדי כך נהנתן. ולמרות הכל, צריך לאגף את נתניהו מימין - בשביל זה יש לכם את הרשימה של הרב רפי פרץ, סמוטריץ' ובן גביר ואם הם לא מריחים לכם טוב, ישנן מפלגות ימניות נוספות.
