|
|
גנץ. עדות אותנטית על מהות כחול לבן [צילום: תומר נויברג, פלאש 90]
|
|
|
|
|
אדוני ראש הממשלה,
אינני מתיימר להיות יועצך ואף על-פי כן, זו המלצתי לך, לטובת כולנו. חומר התעמולה הרב היוצא ממטה הליכוד אינו יעיל! מרוב עצים אין רואים את היער ומרוב רעש אין שומעים את העיקר. תפזורת המלל המתפשטת לכל עבר, מבלבלת את המאזינים, פוגמת בקשב הציבורי, מייגעת ומַלאה את העם.
לדעתי, יש לשנות את סגנון ההסברה של הליכוד לאלתר. מומלץ להכריז חד-צדדית על מורטוריום בסגנון התעמולה שהיה נהוג עד כה - פחות השתלחויות ויותר תוכן קונקרטי. מעתה ועד ליום ההצבעה חייב להתקיים דיאלוג עם הציבור בגובה העיניים במקום שיח מתלהם, המלבה את תחושות הבטן. רק כך ניתן לשנות באבחה אחת את האווירה ומצב הרוח. במערכת בחירות זו אמון הוא המבחן שיכריע.
על הליכוד להתמקד בדברים שהפיק פיו של גנץ עצמו, ולחזור עליהם כמנטרה, כי בהם גלומה תמצית המאבק: "...אינני סומך על-אף אחד משלושתם". דברים אלה, בקולו של הדובר, שנאמרו בחדרי חדרים בתום-לב וללא ספינים והוקלטו בזמן אמיתי, הם העדות האותנטית ביותר על מהות הצוות הבכיר של "כחול לבן", ממי שמכיר אותם כיום מקרוב, טוב מכל אדם אחר.
על הליכוד לשדר ולפרסם ציטוט זה מדברי גנץ 24/7 ולהמליץ לציבור לקבל שיפוט זה של גנץ כלפי חבריו לצוות, כבסיס לשיקול דעת והחלטה ביום הבחירות.
אין צורך ביותר מזה. אלה הן "מרגליות" תקשורתיות עבור הליכוד, "ראיית-זהב". מהליכוד צריכה לצאת ההמלצה: הקשיבו לאיש - הוא במגרש הביתי, הוא יודע, אין שום סיבה לחלוק על דבריו אלה.
מר נתניהו, אני סבור שדברים שיוצאים מן הלב (של גנץ), יכנסו אל הלב (של העם)
