המקדש, ההפרטה והקאנביס במשנת פייגלין

המרת הצריכה הרפואית המבוקרת והאחראית של קאנביס בקריאות החופש והדרור העדויות בעשן קאנביס, למרבה הצער, הצליחו לסמם חלקים לא מועטים בחברה שלנו.

אזרחים רבים - שרעיון החלת ריבונות יהודית בהר-הבית עבורם הוא גפרור הצתה של מלחמת דת ועתיד מדמם, שיגבה יותר מדי קורבנות אדם לעולה - מוצאים עצמם תומכים במפלגה, המבשרת חופש ודרור לקאנביס, במפלגה שבראשה עומד משה פייגלין.

אזרחים רבים, שרואים בהפרטה אסון לחברה, בשם הליגאליזציה לסמים תומכים במפלגה המקדשת את ההפרטה. לצערי, תומכים במפלגתו של משה פייגלין אנשי חינוך, הלוחמים יום יום נגד מהלכי ההפרטה במערכת החינוך, ביודעם כי הם מובילים להעמקת פערים בין תלמידים והנצחת פערים חברתיים. למען ליגליזציה של הסמים הם מוכנים לתמוך במפלגה, שבמצעה מדגישה את ההפרטה המלאה כפתרון לחוליי מערכת החינוך ואף מצאה את "פתרון הקסם" בשם וואוצ'רים.

במקום דיון מעמיק בנזקי העישון והסמים ובחינת הצורך לתת מענה לחולים חשוכי מרפא נמצאה קרקע פורייה לשיח פופוליסטי, בו מככב רעיון הליגליזציה של הסמים. באמצעות רעיון הליגליזציה של קנביס ייכנס משה פייגלין לכנסת במטרה לכונן מדינת הלכה ליברטריאנית. קרוב לוודאי שבלי תמיכת משה פייגלין לא יוכל בנימין נתניהו להרכיב את ממשלתו, ממשלה שתהיה לה מחויבות לכונן כאן מדינת הלכה ליברטריאנית.

משה פייגלין דואג לומר בכל ראיון בתקשורת את צמד המילים "חס וחלילה" במענה לשאלות, האם הוא עצמו עישן, או האם יתיר לילדיו הבוגרים לעשן קנביס. ב-ד' אמותיו הוא גוזר על עצמו איסור מוחלט לעשן, כאשר הוא חוזר ושונה את צמד המילים "חס וחלילה". אך בצרכני הקנביס הוא משתמש כקרש קפיצה להיכנס לכנסת ישראל כדי להיאבק נגד מה שנראה בעיניו חרפה, "כשמשה דיין מסר את מפתחות הר-הבית לוואקפ המוסלמי".