לא מעט עורכי דין משתדלים להדיר את רגליהם מאולמות בתי המשפט. רובם ככולם בעלי ותק משפטי. הסיבה לכך היא שהם לאט-לאט מגלים בתקופת עבודתם לתדהמתם הרבה שבבתי משפט בישראל אי-אפשר לצפות את תוצאות המשפט לפי שום קנה מידה משפטי מקובל. משום שזה אף פעם לא עובד לפי הכללים המשפטיים המקובלים אלא תלוי ביחסים האישיים בין עורכי הדין לבין השופט במקרה הטוב ובמקרה הרע בקשרים התקשורתיים שיש לאחד הצדדים או הלובי החברתי שלו. הסיכוי לדין צדק קרוב לסיכוי לזכות בלוטו.
אין זה סוד שכל המערכות בישראל עובדות בצורה כזאת. השחיתות יכלה להיות שם
המשחק אבל בישראל שינו את שם המשחק לפרוטקציה. ככה זה נשמע יותר חביב ונסלח. אם אדם שיש לו חבר קצין בכיר בצבא יכול להיות רגוע שהבן שלו יהיה 'במקום טוב' זו פרוטקציה, אבל ככה הדברים עובדים. ככה זה עובד גם במשטרה ובבתי החולים ובכל המערכות הקיימות. כולם משתמשים מתישהו בצר להם באיזשהו קשר שבלעדיו אי-אפשר ואדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.
אז אם זה 23 שנה חברו יחד כל המערכות כדי למצוא איזשהו רבב על ראש ה
ממשלה שניתן יהיה להעמידו לדין - אם כל היחידות במשטרה שמונו אך ורק לעקוב אחר התנהלות נתניהו ולמצוא בה איזשהו פגם, כל העיתונאים הנלהבים שממש חושקים באייטם המנצח שסוף-סוף יפיל את נתניהו, כל השופטים שלוחמים נגדו, לא אחת בצורה חזיתית; כולל הנשיא הכל יכול של בית המשפט העליון ב
כבודו ובעצמו שפסקים שלו נלמדים בכל העולם המשפטי, בזמן שהיה בשיא כוחו.
ולמרות שאחד האנשים החזקים והמשפיעים במדינה התנדב להיות עד מדינה נגדו ולמרות ששלושה רמט"כלים לשעבר, שמתוקף תפקידם הקודם יש להם גישה למידע רגיש שלא תמיד יפה לעין השמש - השתמשו במידע הזה נגד נתניהו בידעם שאין ביכלתו להשיב להם כי זה כרוך במסירת סודות מדינה לתקשורת ואם על-אף כל אלה איש לא הצליח להביא להרשעה הנכספת - זכינו לראש ממשלה צח כבדולח. זהו האדם הנקי ביותר במדינת ישראל אם לא בעולם כולו, משום שעל כל אחד ואחת מאיתנו כבר היו מוצאים משהו ולו הקטן ביותר בהרבה פחות מאמץ.
ואני מצטער אם זה נשמע ציני, זה אמיתי לגמרי.
בנימין נתניהו הוא אדם גדול שאמנם לא תמיד אני מסכים עם דעותיו או מעשיו וכמו כל אדם לצד מעלותיו בטוח שיש לו הרבה חסרונות, אבל מהשחיתות הוא נזהר כמו ממחלה. כי זו באמת מחלה והוא יודע זאת. והיושר שלו מקרין החוצה וזה מה שהופך אותו למנהיג אמיתי.
אולי יחשוב מי מן הקוראים שבאתי לכתוב כאן איזה שיר והלל לראש ממשלת ישראל ואם תשאלו אותי - מגיע לו. אחת לכמה מיליוני מאמרים שמשמיצים אותו ללא הצדקה וללא רחם והוא לא זוכה ולו לביקורת עניינית אחת לרפואה, לא יזיק לנו בכלל אם מישהו יכתוב לו שיר הלל והודאה אחד.
אבל האמת היא שאם בעבר הייתה לי ביקורת לא מעטה על התנהלות נתניהו, בזכות
התקשורת ושנאתה המזעזעת התחלתי לאהוב אותו ממש. שוב, לא בגלל שאני מזדהה עם כל דבר שהוא אומר או עושה. רק בגלל שאי-אפשר לפספס את יושרו ואת נועם הליכותיו, יחד עם היותו אדם חכם משכמו ומעלה הרבה מעל כל הסובבים אותו. זה שהוא יודע לדבר יפה זה נכון, אבל גם
יאיר לפיד יודע לדבר יפה וגם כל העיתונאים הרבים וכתבי הרדיו והטלוויזיה. אז איך זה שהוא משכנע את הציבור והם פחות? ובכן, קצת קשה לי להסביר את זה כי עירבבנו לגמרי בין דמגוגיה לבין רטוריקה. אבל אלה שוב מילים לועזיות אז לא כל כך חשוב לי אלו שפטים תעשו בהן. מה שאני מנסה לומר הוא שנתניהו מדבר אמת וזו הסיבה היחידה שאנשים מאמינים לו. כי כמה שלא תנסו לחקות את הסטייל האופנתי שלו ואת התסרוקת שלו ואפילו את הישרת המבט שלו והחיוכים שלו, וגם אם תעקבו אחרי כל תנועה שלו ותתאמנו שעות על האינטונציה שלו - אם לא תגידו את האמת, זה לא יעזור לכם. הוא גם יודע לחזור בו אם הוא נכשל בלשונו וגם בזאת נבחן מנהיג אמיתי. חיים לווינסון זה שם שאני לא יודע כמה מקוראי המאמר הזה מכירים, אבל הוא רצה להיות מוכר יותר, אז הוא הציע לנתניהו הצעה ג'נטלמנית שיתבע אותו דיבה. לא פחות.
הוא יצא גיבור התקשורת לכמה דקות ואפילו עשו לו כמה שיתופים ברשתות חברתיות וניסו לעשות עם זה רעש, אבל מי זוכר את זה בים ה'מידע' היומיומי הזורם לרשת ולכלי התקשורת כמעט כדי קריסה. חיים לווינסון עשה את הצעד הכי בטוח ומחושב מבחינתו. רוב הסיכויים שנתניהו יתעלם, משום שאם כל כתב שיגיד לו 'תתבע אותי' הוא יתבע אותו הוא לא יוכל לתפקד. אז הוא עשה כזה 'ממה נפשך' - חיים לווינסון, עם כל הכבוד, כנראה לא יהיה האחד ממיליון שכן ייתבע. ואם יש לך מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם יושרו, מיד תהיה התגייסות 'המונית' של החבר'ה הנכונים לדאוג לכל מחסורו באהבה וכל החבר'ה יגידו שהוא הפסיד בתביעה בגלל הקשרים של ביבי בבתי המשפט. כמובן. בקיצור, כך או כך הוא יזכה לעוד נתח פרסום הגון כעיתונאי לוחם צדק, אמיץ וללא חת. כחה המדהים של התקשורת לא מתבטא דווקא בכוחה להביא מידע כלשהו לידיעת הציבור.
כוחה המדהים הוא באווירה הכללית שהיא מצליחה ליצור בקרב הציבור וכמובן את חרושת השמועות. כל בדיחה יכולה להפוך אחרי כמה גלגולים אצל גנרל שמועתי (הוא כבר מזמן עלה דרגה מסרן לאייטם עיתונאי) עם לפחות ארבעה עדים. כל אחד שרוצה לזכות בכמה דקות של תהילה, כל מה שעליו לעשות זה להגיד את השם ביבי ואם הוא נתבע ומורשע הוא קרבן לרדיפות פוליטיות. אז נכון, לא כולם מאמינים בזה לגמרי. אבל בטוח שיש משהו כי...נו, באמת... אני מכיר את האח של השכנה שגרה עד לפני חודשיים שני רחובות מביתה של אחות של ביבי והיא אמרה שזה נכון. אפילו שאין לו אחות.
והמלחמה הזאת של התקשורת בנתניהו החלה מיד עם כניסתו לתודעה הציבורית ביום
היבחרו ליו"ר הליכוד. באותו זמן קיבלה התקשורת עזרה רבה מתוך שורות הליכוד.
דוד לוי, זוכרים? זה שקרא ל'הרגעת הרוחות' במערכת הבחירות הנוכחית...
כשסאת ההשמצות כבר גדשה את הקלחת הרגילה לה זוכים אנשי ימין התקשר אליו אדם מאוד מפורסם ואהוד בישראל,
אריק איינשטיין, שלצד היותו זמר אהוב על כלל הציבור גם היה איש שמאל מוצהר שלא שינה את דעתו אבל הזדעזע עמוקות מהלינץ' התקשורתי הנורא שנעשה לנתניהו. איינשטיין זכה על כך ללא מעט ביקורת מצד חבריו בשמאל. לא ביקורת עניינית, כדאי לציין.
כיום, כשהשמאל הולך מזה עשור ומנסה לנתח את סוד ההצלחה של ביבי, הוא מציג זאת כך: יש את האנשים בעלי אמונה עיוורת של 'ביבי המלך' וכו', אלה האספסוף שלא נוכל לשכנע ההפך כי אהבתם לביבי אינה רציונאלית (לעומת זאת, השנאה האישית הזאת לביבי היא מאוד רציונלית).
אבל יש את אלה שחושבים מסיבות כלכליות או ביטחוניות שכדאי להצביע ביבי, אותם ננסה לשכנע להצביע למישהו אחר שדוגל באותן דעות. כלומר, לפחות מציג את עצמו ככזה. דואגים לצייר אותו כבודד בצמרת, ולעזאזל העובדות על אהדה הן מצד כל שכבות העם והן מצד כל מכריו של אדם נעים הליכות זה עם משפחתו המקסימה. לפני שאתחיל לתאר לכם כמה אני מעריך את מנהיגותו של נתניהו ובפירוש לא מעריץ.
מאבי ז"ל למדתי שאין להעריץ בני אדם, ברצוני לספר לכם סיפור אחר על אדם אחר בזמנים אחרים - קצת אחרי החיוך המפורסם של
חיים יבין ב-92 'הודה
יוסי שריד, לימים שר החינוך מחדש, כי הם (קרי קליקה של עיתונאים ואנשי שמאל מכל מפלגות השמאל) החליטו להצמיד לחברת הכנסת גאולה כהן את הדימוי שהיא בכיינית.
מאחר שלמשפחתי ידידות אישית עם גאולה יצא לי לפגוש בה בנסיבות שונות פוליטיות ומשפחתיות ומעולם לא ראיתי אותה בוכה. ראיתי אישה מאוד רגישה, אכפתית עם המון חום ואהבת הזולת אבל דווקא חייכנית. כמובן, לא צריך להאמין לי, אפשר לשאול את הזמר שלמה גרוניך שעבד איתה בשיתוף פעולה הדוק בקליטת יהודי אתיופיה.
האם הדימוי הזה הצליח לחלחל בציבור? ללא שום ספק! אפילו אנשים שהצביעו לגאולה ציינו שמפריעה להם הבכיינות שלה. סיפור פחות או יותר דומה אפשר למצוא כמעט בנוגע לכל אדם ימני במערכת הפוליטית.
יצירת תדמית במקום ויכוח ענייני. אצל נתניהו זה פשוט כבר חצה את כל הקווים.
ובכן, לאחר כל השקרים והנכלוליות הללו ששולחים את הטינופת שלהם לכל פינה, כולל הכפשת אשתו וילדיו, כולל הלעגת אחיו יוני ז"ל, גיבור ישראל, כולל קריקטורות שהיו שגרתיות בדרך כלל בזמנים שונים ביבשת שונה, לאחר בגידת חברים לנשק באדם שלא יכול להתגונן אפילו; לאחר כל זאת, אני רוצה לכתוב עליו כמה מילים טובות.
אשוב ואומר, אין לי ספק שנתניהו הוא ראש הממשלה הכי ישר והגון שהיה לישראל, ואני זוכר שהיו כאן בגין ושמיר. אדם שמסור לתפקידו בכל מאודו, שעומד בלחצים בינלאומיים אדירים ונאלץ, במקביל, לעמוד מול מתקפות חסרות תקדים וחסרות שחר מבית. האדם הזה הביא את מדינת ישראל להיות מעצמה בינלאומית שכל מדינות העולם משחרות לפתחה, מהודו ועד כוש ועד דרום אמריקה ואפילו מדינות ערב.
בקונגרס האמריקני, בכל שנות קיומו, רק שני מדינאים לא אמריקנים זומנו לנאום 3 פעמים -
וינסטון צ'רצ'יל ובנימין נתניהו. כשנתניהו דיבר חברי הקונגרס קטעו מפעם לפעם את דבריו בכך שנעמדו ומחאו לו מחיאות כפים סוערות על דבריו החשובים וההתרגשות בקונגרס חצתה מפלגות. הכותרות של רוב מוחלט של עיתוני ארה"ב היו מאוד מחמיאות. נכון, היו שם גם כמה קולות צורמים שדווחו בהרחבה בתקשורת הישראלית, ולשונאי ביבי היו כמה רגעי עדנה (בדומה לרגעי העדנה של ניצחון גנץ) - הנה, הוא הורס את היחסים שלנו עם ידידתנו הגדולה! היה אפילו ח"כ שהבהיר לנתניהו שנתניהו לא מבין שום דבר באמריקה ותפיסותיו לגבי אמריקה מיושנות... זוכרים מי זה היה?
אז נכון, היו כמה קולות באמריקה שלא כל כך אהדו את נאומו של נתניהו. קולות אלו הגיעו, כך מגלים לנו יודעי דבר אצל שוקן ומוזס אפילו מקרב גורמים ביהדות ארצות הברית. איכשהו, תמיד מגיעים פחות או יותר לאותם שמות של ישראלים או ישראלים לשעבר כמו נועם חומסקי או ג'רמי בן עמי. נו, ג'רמי בן עמי, אינכם יודעים איזה גורם רב השפעה ביהדות
ארצות הברית הוא? יו"ר
הקרן החדשה לישראל לשעבר שהקים את ג'יי סטריט. בין 'ידידי ג'יי סטריט בישראל' שני ראשי שב"כ לשעבר, כמה אלופים בדימוס וכמובן ח"כים ממפלגות שונות אבל דומות. ג'רמי החרוץ אף פתח דף בטוויטר תחת הכותרת "אני יהודי ואני מתנגד לנאום נתניהו" או משהו כזה ואתן לכם לנחש לבד כמה הצטרפו אליו ומאיזה אזור גאוגרפי. אז בכל זאת, עם כל ההשפעה העצומה שיש לג'רמי על התקשורת הישראלית, בואו נאמר שזה קצת מרחיק לכת להגיד שהוא מייצג גורמים ביהדות ארצות הברית.
ניחא, בישראל הספידו בינתיים את היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לידידתה הגדולה
בעולם, כל עיתונאי מנתח אחז בסכין הניתוחים באזור אחר בגוף הדיפלומטי המדמם
ולשמאלנים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר. אבל השמחה הזאת לא נמשכה לאורך ימים משום שבינתיים נבחר נשיא אוהד ישראל לבית הלבן. אחד שהחליט להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים ולהכיר בה כבירת ישראל, על-אף שננקטו נגדו כל השיטות שננקטות נגד נתניהו והחשדות מהחשדות שונות.
אבל בניגוד לישראל, ארה"ב היא מדינה קצת יותר גדולה עם עיתונות קצת יותר חופשית אז האווירה של הלינץ' שעושים לו בישראל לא הספיקה כדי לשכנע את האמריקנים לא להצביע לו. גם הפעם, אגב, מי שמככב בקביעות בראש הרשימה של מתנגדי טראמפ זה ג'רמי יקירנו שמייצג את יהד, כלומר גורמ. כלומר, מספר יהודים בארצות הברית שנולדו בישראל ואת קרובי משפחתם בארץ.
ההישגים של נתניהו בכל התחומים הם ללא תקדים, כנאה למנהיג בשיעור קומתו. לכן, הוא נמצא בקביעות ברשימות המנהיגים המשפיעים והחזקים בעולם. עד כדי כך הוא הרס לנו את מדיניות החוץ עד שמספר מדינות העולם שלא מדברות איתנו מתקרב כבר לעשר מתוך 200 מדינות. כמו שקשה לפרט את כל השחיתויות וקריצות העין בנוגע למנהל תקין בכל המערכות וכמו שקשה לפרט את כל השקרים הללו נגד אדם בשיעור קומתו, ככה מורכב לפרט את פעילותו הענפה בכל התחומים בכישרון ובמרץ רב תוך תחושת שליחות אמיתית עד שכל ההכפשות עליו ועל משפחתו לא יכולות לו. וגם בעמידה מול רשעויות שכאלה נצרף לעתים מנהיג אמיתי. ונתניהו עומד גם באלה בכבוד מעורר השראה. עם כל ההלעגה והצעקות והתחושה הנהדרת של כל החבר'ה ה'נכונים' שהנה הפעם הם כבר ממש היו כמעט קרובים ועוד טיפה מאמץ ו...
ביבי הוא אדם כה מרשים עד שכל מי שעומד לצידו בעצם עומד בצילו. ואולי עובדה זו עצמה מעוררת נגדו לא מעט אויבים. ממורמרי נפש שברור להם שהדבר היחיד שיכול לגרום שיזכרו אותם זה אם הם ינצחו את ביבי, והם עולים, מתגושש אחרי מתגושש עם המאמנים המקצועיים ביותר בעולם והם פשוט לא ברמה שלו. לפעמים נדמה לי שכל אחד מהם בתורו פולט איזו שטות מתוך תקווה שראש הממשלה יתייחס אליו בנאומו הבא ויזכיר את שמו. את כל זה ראיתי ונתון את לבי.
ובכן, אדוני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יברכך השם וישמרך!
