|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

תפקידו כפוי הטובה של בג"צ

על זכויות המיעוט והפרט אין מגן זולת בית המשפט העליון. ריסונו או שינוי אופי הרכבו באופן שישקף את מגזרי החברה יפגע ביסודות הדמוקרטיה
06/02/2006  |     |   מאמרים   |   תגובות

הוויכוח על בית המשפט העליון התנקז עד כה לשתי טענות יסוד: האחת שנטייתם של שופטים לקבוע בעניינים הנתפשים כערכיים ולהתערב בבוטות בסמכותה של הכנסת נובעת מהשקפת עולמם הפרטית; והשנייה, שבעידן רב-תרבותי אין מקום ליומרתו של בית המשפט להחיל ערכים "נאורים" על קהילות שאינן רואות בערכים אלה מקור לזהותן העצמית. רבים סבורים שהבעיה תיפתר כשבית המשפט העליון ישקף בהרכבו את הגישות הערכיות המקובלות על קבוצות הזהות השונות בחברה.

אין ספק שרוב השופטים נחשפו בלימודיהם למסכת התרבותית הספציפית המניעה את ערכי המערב, וברור שבית המשפט במתכונתו כיום אינו משקף את כל מגזרי החברה על העדפותיהם התרבותיות והערכיות. ובכל זאת, המבוכה הקשה המתעוררת בעניינו של בית המשפט העליון, במיוחד בשבתו כבג"צ, דבר אין לה עם שתי עובדות אלה. הבעיה האמיתית אינה קשורה בהעדפות אישיות ותרבותיות אלא נובעת מהסתבכות מהותית ומבנית של שיטת הממשל הדמוקרטית.

הטענה כי אפשר לפתור הסתבכות זו על-ידי בלימת זיקתם של השופטים להנחות היסוד של תרבות המערב, תוך הבטחת ייצוג ערכי הולם של מגזרי תרבות שונים, היא מופרכת ואף מסוכנת. קל יהיה אולי להרתיע את בית המשפט העליון מלחוות דעתו בעניינים מרכזיים השנויים במחלוקת ציבורית ופוליטית רחבה; אבל בכך תטיל החברה הישראלית פגם כבד מנשוא במהותה היא, וככל הנראה תפגע אנושות ביסודותיה העמוקים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית.

כדי לנמק טענה זו, צריך לומר כמה מילים על תפקידו הסמוי של בית המשפט העליון במסגרת של דמוקרטיה קלאסית. לאחר אלפי שנות עריצות, משימתה הראשונה של הדמוקרטיה היתה לשתף את כל בני ובנות החברה במידה שווה ככל האפשר בתהליכי קבלת ההחלטות. לפחות באופן ייצוגי. אלא שלאחר ששלטון הרוב דרך נציגיו הפך לעקרון היסוד של הדמוקרטיה המודרנית עבר הדיון לשלב שני בלתי נמנע, שמתמקד דווקא בשאלות הנוגעות לזכויות החריג או המיעוט. ובראש ובראשונה זכויותיו של המיעוט המובהק ביותר: כל אדם פרטי.

הבסיס הלוגי להתפתחות בלתי צפויה זו, שמיקדה את מהות הדמוקרטיה, לפי התייחסותה לא להכרעות הרוב אלא לזכויות החריג, היה פשוט: אם זכותו של הרוב לשלוט נובעת מהטענה (המטאפיסית ביסודה) שבני האדם נוצרו בצלם אלוהים וכולם שווים בזכותם היסודית לחירות ולשלטון עצמי, המסקנה ההגיונית היא ששלטון הרוב אינו יכול לקפח במידה יתרה את המיעוט. שהרי גם קבוצות המיעוט השונות, כולל כל אדם פרטי, הם בני אדם בצלם אלוהים וגם הם זכאים למימוש עצמי כמו אנשי קבוצת הרוב.

התפתחות הגיונית זו הטילה את השיטה הדמוקרטית לתוך סחרחרת של מבוכה ובלבול. כיצד ראוי לפעול במלכוד זה של סתירה בין רצון הרוב לרצון המיעוט? המבוכה התבררה כמשולשת. ברמה הנורמטיבית: האם הדמוקרטיה, המבוססת מעיקרה על הכרעת הרוב, צריכה בכלל להתייחס לצרכיו ולזכויותיו של המיעוט?

ברמה המעשית: כיצד אפשר להגן על זכויותיו של המיעוט או של כל אדם פרטי בהינתן החלטות הרוב, שהן לכאורה לגיטימיות מכוח היותן הביטוי המוסמך של רצון הרוב?

וברמה התיאורטית: בהינתן שהחיים הדמוקרטיים נקבעים לפי העיקרון של רצון הרוב, על סמך איזה עיקרון אפשר לבסס את הדרישה לשמירת זכויות מיעוטים? אזרחים דתיים, למשל, הדורשים למנוע מסחר בשבת, או צעירים שאינם רוצים לשרת בצבא מסיבה כלשהי - על איזה בסיס, אם יש בסיס בכלל, רשאים הם לדרוש מהרוב שיתחשב ברצונם?

בחיים האמיתיים של כל חברה דמוקרטית תקינה נעשות פשרות מסוגים שונים בין רצון הרוב להסתייגות המיעוט (או בין רצון המיעוט להסתייגות הרוב). הואיל וחברה דמוקרטית אינה נוטה מעצם טיבה לקנאות יתרה, הסדרים כאלה הם בגדר האפשר. ואולם עובדה פרקטית זו, אסור לה שתעמעם את השאלה העקרונית: מדוע, במסגרת השיטה הדמוקרטית, חייבות להיות מגבלות רציניות על יכולת הרוב לכפות את רצונו על המיעוט (שלא לדבר על פגיעה בחייו, בחירותו או ברכושו)?

התשובה נעוצה כמובן בהכרה שישנם כמה כללים בסיסיים, בעיקר כאלה הנוגעים למעמדו האוניברסלי של האדם, לחירותו ולהגדרתו העצמית, שבהם מעוגנות זכויות המיעוט - כולל זכויותיו היסודיות של כל אדם פרטי - ושום קונסטלציה של רוב אינה רשאית להחליט בניגוד להם.

ביטולם של כללים אלה או הכרעה בניגוד להם, יהיו כרוכים בסתירה עצמית בלתי נסבלת. כללים אלה, שעליהם מתבססת השיטה הדמוקרטית מעצם יסודה, נתפשים כעדיפים תמיד על פני כל הכרעות רוב קונקרטיות ולכן הם מחוסנים מפני הכרעת הרוב. מטעם זה מקובל לתת להם ביטוי במסגרת של חוקה או חוקי יסוד, הגוברים תמיד על רצונם השוטף של המחוקקים.

בדמוקרטיה מושלמת, הרוב המחוקק עצמו יתייחס ברצינות להכרה בסיסית זו בזכויות המיעוט ולא יכנה אותה בלעג "נאורה". ובכל זאת, בהיות בית הנבחרים המוסד הלוגי של הרוב, אין לצפות ממנו שישקף באופן סותר גם את רצון המיעוט.

התוצאה היא שבדמוקרטיה המקובלת אין מוסד מסודר שתפקידו המבני הלגיטימי הוא לגונן על זכויות המיעוט נגד תביעות הרוב. התפישה ההגיונית, השמה מגבלות מוסריות על חוקי הרוב דווקא בהתאם לאותה מסכת ערכים מופשטת, שממנה נובעת מלכתחילה סמכות הרוב, חסרה איפוא ביטוי מוסדי פורמלי.

כך אנו מוצאים את בית המשפט העליון, בעיקר בשבתו כבג"צ, נשאב בעל כורחו לתפקיד כפוי טובה זה של מגן החלשים על בסיס תביעות אד-הוק נגד רשויות המדינה, המבטאות לכאורה את רצון הרוב, בלא תשתית תיאורטית ראויה המצדיקה את פעולותיו. וככל שבית המשפט מזהה יותר את תפקידו המבני כמגן המיעוטים, נטייתו לשפיטות רחבה גוברת שהרי זכותו של המיעוט להגנה מפני הרוב היא עקרונית.

אילוץ זה שנכפה על בית המשפט העליון, לקרוא תיגר על החלטות הרוב כדי להגן על מיעוטים, יוצר בלבול רבתי. בית המשפט מוצא עצמו ממלא בדיעבד חלל מבני מהותי בשיטה הדמוקרטית, שלא ידעה לחשוב מראש על מצבם של המיעוטים ולהכין מוסד פורמלי הולם שבו ניתן לעגן באופן מסודר את זכויותיהם על בסיס תשתית תיאורטית מפורשת.

הניסיון למנוע מהשופטים את זכות ההתערבות בהכרעות הרוב, אם על-ידי חקיקה עוקפת בג"צ ואם על-ידי הקמת בית משפט מיוחד לחוקה שייצג את כל שדרות הציבור, ובעיקר את הרוב כמובן, מעיד על אי הבנה בסיסית ביותר של המערכת הדמוקרטית. מבחינה מהותית לא ייתכן שדמוקרטיה תבטא את זכויותיו הלגיטימיות של הרוב, אבל תתכחש לזכויותיו השוות של המיעוט. ריסונו של בית המשפט העליון יחבל במוסד היחיד שמגן על זכויות המיעוט ויגרור בהכרח דמוקרטיה מעוותת.

מבחינה מבנית, האבסורד בתוכניות המוצעות גדול עוד יותר. הניסיון להפוך את בית המשפט העליון למוסד המשקף את ערכיו של הציבור באמצעות נציגיהם של המגזרים השונים ייצור כפילות: שני המוסדות המרכזיים ביותר שאמורים לבטא את המערכת הדמוקרטית, בית המשפט ובית הנבחרים, יעסקו באותו עניין עצמו - הגנה מסיווית על זכויות הרוב.

זכויות המיעוט, לעומת זאת, לא יזכו להכרה שיטתית ויותירו את המיעוטים כולם, כולל כל אדם יחיד, לשרירות לבו של הרוב בלא כל דרך להגנה עצמית בלתי אלימה. מובן שפתרון כזה, אם יתממש חלילה, עלול להפוך את הדמוקרטיה הישראלית לפארסה בלבד.

המאמר פורסם באתר מפלגת מרץ-יחד.
גרינפילד, ילידת ירושלים, גדלה בבית חרדי ולמדה ברשת החינוך בית יעקב. למדה לתואר ראשון ושני בפילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית. מאז שנות ה-90 פעילה בתחומים פוליטיים וחברתיים. ב-1993 הקימה את מכון "מפנה" לחינוך לשלום, סובלנות ודמוקרטיה בחברה הדתית, היתה ממקימות תנועת "נשים דתיות למען קדושת החיים", חברה בוועד המנהל של בצלם, ומהחותמים על יוזמת ז'נבה.

גרינפילד כתבה את הספר "הם מפחדים - איך הפך הימין הדתי והחרדי לכוח מוביל בישראל" (ידיעות אחרונות/חמד, 2001).
תאריך:  06/02/2006   |   עודכן:  06/02/2006
צביה גרינפילד
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
פנימי! לכל חברי קדימה, המצע:
06/02/2006  |  נרי אבנרי  |   מאמרים
"עם בוקר התעוררו חברי המאחז לקול שעטות החיילים ושאון רכב משורין. מאות אנשי צבא הקיפו עם שחר את הנקודה הבודדת בהרים וערכו שם חיפושים מדוקדקים. לשאלתו של יהודה בלום, מנהיג המחלקה הדתית שאיישה את המקום (במסווה של גרעין הכשרה חקלאית) השיב הקצין שבליל אמש נערכה התקפה על מוצב של הצבא בהר, והעקבות כולם מובילים למאחז.
06/02/2006  |  יובל ברנדשטטר  |   מאמרים
בשבוע שעבר התמלאו מסכי הטלוויזיה בתמונות קשות מהמאבק בעמונה בין נוער מיליטנטי, שש אלי קרב, לבין שוטרים רכובים על סוסים חמושים באלות.
06/02/2006  |  יונתן טיקוצקי  |   מאמרים
לפני חודשים אחדים פרסמה רשות המיסים נוהל כתוב לפטור מפני הליך פלילי עקב "גילוי מרצון". לפי נוהל "גילוי מרצון", לנישום שגילה לרשויות מרצונו על עבירת מס שביצע, ושילם את מלוא השומה המחויבת, תינתן "חסינות מפני הליך פלילי" בנוגע לעבירה שביצע. העובדה, כי ביצע עבירה פלילית "תימחק", ורשויות המס יסתפקו בתשלום המס; לא יוטל על העבריין כל עונש פלילי, ואף לא יוכתם שמו באישום או בהרשעה פלילית. בכך הוסדרה לכאורה פרקטיקה, שהתקיימה זמן רב כנוהג בלתי רשמי, הידוע למעטים.
06/02/2006  |  עו"ד עפר לרינמן   |   מאמרים
חיים יקירי. הניתוח שלך את המפה הפוליטית -חברתית-כלכלית-דתית של ישראל היא מעניינת ונכונה. אין ספק שאתה רואה את המצב נכוחה. אבל המסקנה שלך, חביבי, המסקנה שלך שגויה לצערי. אני אומר לצערי כי יכולת לעזור יותר אילו הגעת למסקנה הנכונה.
06/02/2006  |  שמעון יאיר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il