|
תחומי עיסוק: כירורגיית לב וחזה, כלי דם, קרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) |
|
|
תאריך לידה: 22/8/1933
ארץ לידה: ישראל
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: נשוי+3
השכלה: פרופסור
שפות: אנגלית, עברית
תואר/מקצוע: רופא
תפקיד/עיסוק: מנתח
|
פרטים אישיים
גור דני. יליד 22.8.33, ירושלים, בן לד"ר רעיה (רחל יהודית) ספיר ואנדרה וילצ'ק.
את ילדותו בילה בטבריה, שם ניהלה אמו את מחלקת הנשים בבית החולים שוייצר. המשפחה התפרקה זמנית בתקופת מלחמת העולם השניה. דני ואחותו אילנה (העוסקת בפיסול), עברו למשך כשלוש שנים לקבוצת כנרת. האב התגייס לצבא הבריטי, האם אושפזה בגלל מחלת ריאות לתקופה ממושכת בירושלים. המשפחה שבה והתאחדה לאחר המלחמה, ולאחר כיבוש טבריה במלחמת השחרור עברו לקריית מוצקין. בהיותו בן 16, נפטרה אמו. גור נשוי לד"ר אלן, שגם היא רופאה. אב לשלושה - גבריאלה (1964), קארן (1971) ואורי (1974).
פרטי השכלה
לאחר שירותו הצבאי התפרנס מהוראת היסטוריה ותנ"ך. את דרכו האקדמית החל בלימודי ארכיטקטורה. ב-1955 פנה ללימודי רפואה, בביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופת לימודיו השתתף בפעילות מחאה נגד כפייה דתית. ב-1962, לאחר סטאז' בבית החולים רמב"ם, התמחה בקרדיולוגיה בבית החולים שיבא בתל השומר, ולאחר מכן, במשך שבע שנים, התמחה בארה"ב בפתולוגיה של הלב, בכירורגיה כללית ובניתוחי לב, תחילה באוניברסיטת מינסוטה אשר במיניאפוליס, ולאחר מכן באוניברסיטת קורנל. ב-1968 זכה בפרס של הקולג' האמריקני בקרדיולוגיה, על מחקריו באמבריולוגיה של מוצא חדרי הלב העוברי והקלסיפיקציה הנלוות שהציע למומי הלב מלידה.
פרטי עבודה תעסוקה
בינואר 1973 שב גור לישראל, והצטרף לאיכילוב. בעקבות התנגדות נמרצת של ארבעת המחלקות לניתוחי לב (הדסה ירושלים, שיבא, בילינסון ורמב"ם) וכן של משרד הבריאות, לפתיחת מחלקת ניתוחי לב באיכילוב, עבר לאחר שלושה חודשים לשיבא. ב-1975 פרסם בארה"ב את ספרו הראשון, בנושא: אמבריולוגיה, פתולוגיה ודרכים לתיקון כירורגי של מומי לב מלידה. היה זה ספר ראשון מסוגו בספרות העולמית, וכוכבו של גור דרך בן-לילה.
גור העביר לידי הנהלת בית חולים שיבא בשנים 1977-1976 פניות רשמיות מממשלות שוודיה, בלגיה והולנד, בבקשה לשלוח ילדים עם מומי לב מסובכים מלידה - לניתוח בשיבא על-ידי גור. ואולם, בטענה ש"עניי עירך קודמים", נדחו הפניות על הסף על-ידי הנהלת בית החולים, ורצונו להפוך את ישראל למרכז כירורגי עולמי לניתוח מומי לב - התנפץ. בינואר 1976 מונה גור למנהל המחלקה בשיבא. כבר ביומו הראשון בתפקיד שינה את נהלי העבודה, תוך שימת דגש על התייחסות עניינית וטוטאלית אל הבעיות הרפואיות האמיתיות. כמו כן, התיר ביקור משפחות בכל שעות היום והלילה, ללא הגבלה.
בשנים 1982-1980 ביצע גור, לראשונה בעולם, סידרה של ניתוחים בה השתיל אצל כל חולה שישה עד שמונה מעקפים. על בסיס סידרת ניתוחים זו ערך מחקר. תוצאות מחקרו פורסמו ב-1986 בארה"ב והפכו לאבן דרך בניתוחי המעקפים. בין המאמרים הרבים שפרסם בנושא ניתוחי המעקפים, עסק גם בפיתוח טכניקה להקטנת שיעור הנזקים המוחיים במהלך ניתוחי מעקפים.
ב-1992 פרסם בירחון הרשמי של איגוד מנתחי הלב בארה"ב את תוצאות עבודתו בסידרה, כולל עיקרי תורתו בניתוחי מעקפים. שכיחות התקפי הלב בעקבות הניתוחים בסידרה הזו ירדה ל-%0.3. שכיחות הנזקים המוחיים ירדה ל-%0.32 והתמותה ירדה ל-%0.79. שכיחות הסיבוכים בסידרה הזאת, היתה ונשארה הנמוכה מכל סידרה אחרת שפורסמה.
גור ותלמידיו פרסמו שורה של מאמרים, גם בנושא דימומים לאחר ניתוחי מעקפים. ב-1996 פרסם את ספרו השני - ביחד עם פרופ' רפי מור וד"ר יעקב (ג'יי) לביא. הספר עוסק בתיעוד מחקרם, בנושא הדימומים שלאחר הניתוח. בגין שתיים מתגליותיו החשובות ביותר של גור, בנושא הדינמיקה של מחזור הדם, נרשמו גם שלושה פטנטים בארה"ב ופטנט אחד נרשם בישראל. ב-1974 מונה גור לפרופ' חבר באוניברסיטת תל אביב, ב-1986 מונה לפרופ' מן המניין וחבר סנאט, וב-1991 מונה למופקד על הקתדרה לכירורגיית לב ע"ש פיאנקובסקי.
ניסיון בעבודה
גור נודע בישראל, בפעילותו הציבורית הנמרצת להרחבת שירות כירורגיית הלב הציבורית בישראל. כאשר התפטר ב-1973 מאיכילוב, הבטיח לפרופ' אריה הראל, מנכ"ל איכילוב, לפעול למען פתיחת מחלקה לניתוחי לב באיכילוב. בעצה אחת עם שר הבריאות אליעזר שוסטק, הוקמה ב-1979 ועדה, אשר גור היה חבר בה, וזו אישרה את פתיחת המחלקה באיכילוב. שנתיים לאחר מכן, הוביל גור את המהלכים להקמת ועדה נוספת, לצורך פתיחת מחלקה לניתוחי לב בביה"ח כרמל. מספר ניתוחי הלב במערכת הציבורית בישראל עלה באותה תקופה, מ-800-900 בשנה, לכ-1500 בשנה. מאידך, הביקוש לניתוחי לב עמד אז על 4,000-3,500 בשנה.
גור מונה על-ידי שר הבריאות יעקב צור, לעמוד בראש ועדה חדשה, בהשתתפות שני מנתחי לב ידועים - לבדיקת הצורך בפתיחת מחלקות נוספות. לאחר הישיבה הראשונה התפטר גור מהוועדה - את התפטרותו נימק בניגודי עניינים מצד שני חברי ועדה - והמליץ, בדעת יחיד, על פתיחת מחלקות בבתי החולים וולפסון, באר שבע וקפלן. המחלקות אכן נפתחו, דבר שיצר את התנאים לאספקת הביקושים לניתוחי לב. שר הבריאות אהוד אולמרט, יזם את המשך הרחבת הכירורגיה הציבורית, על-ידי הכנסת ססיות בשעות אחה"צ. בשנים שלאחר מכן כבר בוצעו בישראל כ-5,000 ניתוחי לב בשנה (ישראל היא המדינה היחידה, פרט לארה"ב, שבה חולה הזקוק לניתוח לב יכול היה לקבלו במערכת ציבורית ללא המתנה).
פרסומו של גור בציבור נבע גם מפעילותו בשטח הכירורגיה הפרטית. ב-1976, כאשר משכורתו ומשכורת אשתו הרופאה, ד"ר אלן גור, לא איפשרה להם ולשלושת ילדיהם קיום בסיסי נאות, פנה בבקשה להנהלת ביה"ח לשפר את שכרו. במשך שש שנים, למרות הבטחות חוזרות ונשנות של מנהל בית החולים להעלות את שכרו, לא קויימה ההבטחה. אי לכך, ביקש גור לפעול גם בשוק הפרטי: ב-1982 פנה אל מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ברוך מודן, בבקשה לאשר לו לנתח באופן פרטי בביה"ח אסותא. הבקשה אושרה. בלילה שלפני הניתוח הראשון קיבל גור הוראה (טלפונית) לעצור את הניתוח.
במהלך שלוש השנים שלאחר מכן התעלם משרד הבריאות מזכותו של גור (ושל רופאים אחרים) לביצוע כירורגיה פרטית, בניתוחי לב. בדצמבר 1985 הוציא שר הבריאות מוטה גור, אישור אישי לגור, לנתח באופן פרטי במרכז הרפואי בהרצליה. השר התעלם מעצותיהם של פקידי משרד הבריאות, ונתן את אישורו לאחר שנוכח שבאותם ימים תור ההמתנה לניתוח לב היה שלוש שנים וכ-10%-15% מהממתינים נפטרו. מספר חודשים לאחר מכן, אישר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' דני מיכאלי, לפרופ' ברנרדו וידנה, לבצע ניתוחי לב באופן פרטי באסותא. בכך נפתחה הדרך גם בפני מנתחי לב נוספים, לממש את זכותם לפרקטיקה פרטית. ב-1989 נעתר גור להצעת קופ"ח מכבי - להקים עבורה מחלקה לניתוחי לב בבית חולים רמת מרפא.
ב-1982, מיד לאחר כישלון התוכנית לנתח באסותא, הודיע גור להנהלת שיבא על החלטתו לגבות כסף מחולים, לצרכים הקיומיים של משפחתו. זמן קצר לאחר מכן גם התוודה ביוזמתו בראיון שפורסם בעיתון מעריב, כי הוא גובה, מדי פעם, תשלום פרטי בגין ניתוחי לב בשיבא. על הכנסותיו אלה, הצהיר למס הכנסה. גור קיווה, בהודאתו זו, להעלות על סדר היום הציבורי את נושא ההתייחסות המסורתית בישראל אל הרופאים - כאל "כוח עבודה זול". ואולם, הודאתו לא הביאה לתגובה שלה ייחל. שנה לאחר מכן, כאשר החלה ב-1983 שביתת הרופאים, פעל מנכ"ל משרד האוצר חיים קופמן - בעצה אחת עם משרד הבריאות, שפעל לשבירת השביתה - נגד גור ונגד שני רופאים נוספים. שמו של גור נכלל בין השלושה שהועברו לטיפול מס הכנסה.
בסוף 1995, בעקבות האשמות חולים כלפי מנתחי לב אחרים, התראיין גור לשבועון העיר. גור נשאל, האם שרירה הודאתו מ-1982, שאכן עסק ברפואה שחורה, ואישר שאכן הודה בכך בראיון למעריב. ימים ספורים לאחר מכן, פרסם העיר כתבה לפיה שני מיליון דולר שקיבל גור כתרומות מחולים, לביה"ח שיבא, לא הועברו ליעדם. שבועון העיר תיקן פרסום זה, לאחר שגור מסר כי הכספים שימשו למימון הצטיידות המחלקה בשיבא, במשך כ-20 שנה (דבר שאיפשר הכפלת ניתוחי לב). על-אף זאת, הודיעו שר הבריאות ד"ר אפרים סנה, ומנכ"ל משרד הבריאות ד"ר מאיר אורן, על הגשת קובלנה משמעתית נגדו.
גור עורר ביקורת נוקבת מצד משרד הבריאות, בשל הודאתו בראיון עיתונאי אחר - שלא יהיה מוכן לנתח עולים מאתיופיה או כל חולה מקבוצת סיכון אחרת, החשוד כלוקה במחלת האיידס, עד אשר יוכח מעל לכל צל של ספק שהחולה איננו נגוע באיידס. בעקבות זאת הודיעו שר הבריאות ומנכ"ל המשרד, על הגשת קובלנה משמעתית נוספת נגדו. במצב זה, ולאחר שקצה נפשו בהתנהגות כלפיו, הודיע גור (עם הגיעו לגיל 63) על התפטרותו מהשירות הציבורי. שתי הקובלנות הוקפאו, לאחר שפרקליטו, עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, טען כי הקובלנות הוגשו בלא סמכות ובאופן בלתי תקין.
גור ביצע אלפי ניתוחי לב בשיבא ובבתי חולים אחרים. עוסק בכירורגיה פרטית - ניהול המחלקה לניתוחי לב בבי"ח רמת מרפא (מקבוצת קופת חולים מכבי), ובכתיבת ספרו השלישי, הפעם בנושא ניתוחי מעקפים. גור נחשב אחד ממנתחי הלב הטובים בארץ. שמו מוכר גם באוניברסיטאות ובבתי חולים בחו"ל כאחד הטובים בעולם, ובזכות זאת הוזמן בעבר לבצע ו/או לייעץ בניתוחי לב בחו"ל.
הוא לימד במשך השנים מספר רופאים, שהגיעו להישגים מרשימים, בהם: פרופ' ארם סמולינסקי, מנהל המחלקה לניתוחי לב בשיבא; פרופ' אלון ילין, מנהל מחלקת ניתוחי חזה בשיבא; פרופ' רפי מור, מ"מ מנהל מחלקת ניתוחי לב באיכילוב; ד"ר שמחה מילוא (בהליכים לפרופסורה), מנהל המחלקה לניתוחי לב ברמב"ם; ד"ר יעקב (ג'יי) לביא, מנהל היחידה להשתלות לב בשיבא; וד"ר ירון בראל, סגן מנהל המחלקה ברמב"ם. בנוסף לימד גור, בישראל, שמונה רופאים זרים, הנושאים משרות בכירות בבתי חולים בדנמרק, איטליה וארגנטינה.
פרסומים מקצועיים
השתתף בכתיבת שני ספרים:
1) Daniel A. Goor & CW. Lillehei: Congenital Maltormations of the Heart Embryology, Anatomy and Operative Considerations. Grune & Stratton New York, 450 pages, 1975;
2) Rephael Mohr, Daniel A Goor, Jacob Lavee: Management of Bleeding after Open Heart Surgery. Landes Bioscience & Springer, 216 pages, 1996.
- תאריך עידכון: 23/10/2004 00:18:20
|
