עתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון בנוגע לקידומו של חושף השחיתות במשטרה, סגן ניצב אפרים ארליך (קרמשניט), תובא בהקדם לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים. כך קבעה (יום א', 27.1.08) שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל.
השופטת ארבל קבעה עוד, כי תגובת המדינה לבקשה לצו ביניים תוגש בעוד 10 ימים ותגובת המדינה לעתירה גופא תוגש "לא יאוחר מ-7 ימים עובר למועד הדיון שייקבע".
מדובר בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון בדרישה להורות על ביטול מינוי לתפקיד "לא הולם" של חושף פרשת פריניאן, סגן ניצב אפרים ארליך (קרמשניט), מי שהביא להקמת ועדת זיילר ובעקבות מסקנותיה לפרישתו של המפכ"ל הקודם, משה קראדי.
ארליך קיבל לפני כשבוע הודעה ממפכ"ל המשטרה, דודי כהן, כי הוא יועבר מתפקיד ראש היחידה המרכזית באגף התנועה לתפקיד סגן מפקד מרחב חברון. מיד לאחר קבלת ההודעה על העברתו מתפקידו, בניגוד לרצונו, הוא איבד את ההכרה ואושפז בבית החולים "אסף הרופא". בעקבות כך שיגרה התנועה לאיכות השלטון מכתבים דחופים לפרקליט המדינה, משה לדור, לשר לביטחון פנים אבי דיכטר, ולמפכ"ל המשטרה דוד כהן, ובהם דרשה למנוע את הכוונה להעיבר את סגן ניצב אפרים ארליך ("קרמשניט") לתפקיד אחר בנקמה על שחשף שחיתויות. התנועה ציינה כי אם לא יפעלו הגורמים הללו לבטל את ההעברה תגיש עתירה לבג"צ.
דחיקת קצין מוערך
כאמור, הבוקר (יום א', 27.1.08) הגישה התנועה את העתירה ובה דרישה להורות על ביטול העברתו של קרמשניט מתפקידו. יו"ר התנועה, עו"ד אליעד שרגא, ובאי-כוחה של התנועה, עוה"ד ברק כלב, צרויה מידד - לוזון, נילי אבן חן, דפנה קירו-כהן, דניאל קֵירֹס ומיקה קונר קרטן, טוענים בעתירה כי קידומו של ארליך, קצין מצטיין ומוערך, נבלם בשל חשיפת שחיתות במשטרה, וכי העברתו מתפקיד ראש היחידה המרכזית באגף התנועה לתפקיד סגן מפקד מרחב חברון מהווה "הסטה מהמסלול המקצועי שבו הוא מצוי עד עתה". יתירה מכך מדובר בהתנהלות המנוגדת להבטחה שנתן פרקליט המדינה הקודם לארליך.
בעתירה נטען כי למרות בקשות חוזרות ונשנות של ארליך לקידום ועל-אף היותו קצין משטרה שזכה לטענת התנועה "להערכות מקצועיות מעולות ולהצטיינות בכל תפקידי הפיקוד שעבר עד היום", העברתו לתפקיד בחברון היא למעשה "דחיקתו לתפקיד שאינו במסגרת ניסיונו, נגד רצונו, ובאופן שברור לכל כי מדובר בעיכוב קידום ובפגיעה בו". ההחלטה לטענתם נובעת מ"שיקולים בלתי עניינים ובכלל זאת הרצון לבוא עימו חשבון לאחר שפעל לאורך השנים והתריע על ליקויים יסודיים בהתנהלות קציני משטרה ובכללם קציני משטרה בכירים, אשר בחלק מן המקרים הגיעו כדי שחיתות חמורה, ובפרט לאור כך שפעל לחשיפת פרשת 'האחים פריניאן' ופעל באופן שהוביל להקמת ועדת זיילר. ובשעה שפעולותיו של מפכ"ל היו לצנינים בעיני מספר קצינים בכירים בפיקוד המשטרה".
עוד נטען כי ההחלטה "מהווה הפרה בוטה של הבטחה שלטונית שניתנה לו על-ידי פרקליט המדינה הקודם - שלא לפגוע בו ולבחון את כשירותו מתוך שיקולים עניינים בלבד, לאור פעולותיו לחשיפת פרשת פריניאן אשר הובילו להקמת ועדת זיילר ולהתפטרות מפכ"ל המשטרה הקודם".
יתירה מכך, ההחלטה התקבלה תוך "הפרת זכות הטיעון - ושלילת זכותו לראיון אצל השר לביטחון פנים, הנתונה לו על-פי נהלי המשטרה, כדי לפרט את הפגיעה המתמשכת בו". מדובר לטענתם בהחלטה "בלתי סבירה באופן קיצוני" שהובילה למינויו "לתפקיד שאינו במסגרת התמחותו המקצועית בתחום הלחימה בפשיעה".
נאלץ לטלטל את המערכת
בעתירה נטען כי פרשה זו שסופה לפי שעה ניסיון לחבל בקידומו של ארליך, החלה עם פנייתו בשנת 2006 למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לצורך העברת מידע מודיעיני שהגיע אליו "אודות ליקויים חמורים בחקירת רצח והקשר בינם ובין הליכי מינוי לתפקיד בכיר במשטרה". הצעד לטענתם נעשה "לאחר שנודע לו, כי סגן ניצב יורם לוי נבחר לתפקיד למפקד ימ"ר דרום, חרף העובדה שגורמים בכירים במשטרה, ובכלל זאת המפכ"ל, היו עדים לקיומו של מידע בדבר קשרים בין מר לוי ובין משפחות פשע במחוז הדרומי".
"בלב המידע שהעביר ארליך למח"ש עמד החשד כי חקירת רצח, אשר בוצע על-ידי שוטר משטרת ישראל צחי בן אור בשירות משפחת פשע מוכרת בדרום - משפחת פריניאן, טוייחה על-ידי קצינים במחוז הדרומי והתיק נסגר חרף אינדיקציות ראיתיות מוצקות אשר עמדו בבסיסו". עוד נטען, כי לאחר שהעברת המידע לא הובילה לפתיחת תיק החקירה "ולאור ניסיון העבר של ארליך בכל הנוגע לטיפול לקוי של הגורמים המוסמכים בתוך המערכת בליקויים שנתגלו בה, הוא נאלץ לנסות ולהביא לטלטלת המערכת באמצעות חשיפת הפרשה לעין הציבור... ופנה לשם כך לתוכנית עובדה, אשר פירסמה את המידע לאחר תחקיר".
פירסום הכתבה עורר זעזוע ציבורי רחב, "דבר שעדיין לא הוביל לכך שהגורמים המוסמכים יפתחו בחקירת הפרשה ולכן יצר ארליך קשר עם שורה של גורמים ציבוריים - חברי כנסת (יוסי שריד, גילה פינקלשטיין, מיכאל איתן), עוזר השר לביטחון פנים רפי רגב והתנועה למען איכות השלטון. כן נפגש עם עיתונאים שונים בעניין. לאחר לחץ ציבורי משמעותי, וחרף התנגדות חריפה של גורמים בכירים בתוך המערכת, ובכלל זאת התנגדותו של המפכ"ל קראדי בתפקידו הקודם, כראש אגף חקירות מודיעין אשר הביע התנגדותו העזה אף בראיון בתקשורת, נאותו הגורמים המוסמכים להורות על הקמת ועדת בדיקה - הלוא היא ועדת השופט זיילר. הוועדה קיימה הליך בירור מקיף אשר במהלכו נשמעו מאות שעות עדויות".
הבטחות לצורך מתן עדות
עוד נטען בעתירה, כי בעקבות בקשת ועדת זיילר שהמקור למידע יעיד בפניהם, פנתה התנועה לפרקליטות בבקשה להבטיח לארליך חסינות מפני "העמדה לדין בגין חשיפת הפרשה בפני גורמים מחוץ למשטרה ומפני פגיעה בו כתוצאה מחשיפת היותו המקור אשר התריע על הפרשה". לפיכך, במכתבו של פרקליט המדינה מיום 24.05.06 "נעתר פרקליט המדינה... והודיע לארליך כי אם יעיד בפני הוועדה וימסור לה את הידוע לו, לא יועמד לדין בגין העברת המידע לגורמים מחוץ למשטרה". באשר לבקשה כי יובטח לו כי לא יפגע קידומו במשטרה, "נעתר, למעשה פרקליט המדינה וציין כי הוא סמוך ובטוח כי הגורמים המוסמכים אשר בפניהם תישקל כשירותו המקצועית יעשו זאת תוך הפעלת שיקולים עניינים בלבד".
כאמור התנועה דורשת בעתירה למנוע את הפגיעה בקידומו של ארליך ולהורות על ביטול מינויו לתפקיד סגן מפקד מרחב חברון.
