עופר רגב, אחיו, בחר להקריא את מילות שירו של שלום חנוך "בדיוק כמוך":

אדם מוזר הוא האויב שלך - בדיוק כמוך
פתאום הוא גם רוצה להיות - בדיוק כמוך
פתאום הוא קם ומתייצב מולך
מתעקש לחיות.

אתה יודע שהבן אדם - בדיוק כמוך
לא ממהר להתאבד - בדיוק כמוך
וזה לא פלא שגם הוא אוהב
וגם הוא שונא...

"רצינו להאמין שהאויב שלנו כמונו בדיוק. חשבנו שאנחנו מדברים עם אנשים שבסוף היום רוצים גם הם לגדל ילד, להריח פרח, לאהוב נערה. אבל האויב הראה לנו שהוא לא כמונו. הוא ההפך המוחלט שלנו. תמונת מראה אכזרית. ואף על-פי כן לא נפסיק לנסות. אני עומד כאן היום עצוב, בוכה, אבל גאה. גאה במדינה שלי שנלחמה איתי כדי שתחזור. אני גאה בכל אזרח ואזרח שהרגיש שאתה אח שלו. אני גאה להיות שייך לאוהבים ולא לשונאים".

"אני גאה בצבא. אני גאה בך אחי הצעיר, איש ברוך כשרונות אך צנוע, אדם שעצב גדול עצור בתוכו, אך חיוכו גדול ופניו צוחקות. פטריוט אמיתי. זמן קצר לפני החטיפה נתת לי דיסק ששבה את ליבך. תקשיב, אמרת לי, זה מצוין, שים לב לשיר מס' 11. הקשבתי, אלדד, זה באמת מצוין - מהותו ייעודו של המסע שחיכה לנו מעבר לפינה. מסע של אבא, של בני, שלי, של אייל... 'יש לי אח' כתב אסף קרן ז"ל ... 'יש לי אח שיושיט לי ידו אל התהום...יש לי אח ונפלאה אהבתו...

האח עופר התקשה לסיים את דבריו ופרץ בבכי. לאחר מכן ניגש להתחבק עם אביו ואחיו.

האח אייל אמר בדבריו: ביום הזיכרון לחיילי צה"ל, חודשיים לפני החטיפה, כתב אלדד: 'אולי יש נחמה בקצה של הקצה, יש תקווה שטוב יקרה, יש זיכרון ויש אמונה שמותכם הוא לא לשווא גיבורי התהילה שבמותם ציוו לנו חיי שלום, יהי זכרם ברוך'. אלדד שלי יהי זכרך ברוך".

הרב הראשי לישראל, הראשון לציון שלמה עמאר, אמר כי השריפה אשר שרף השם אינה רק של המשפחה - ההורים, והאחים, אלא של כל בני ישראל. "כאב צורב על אובדן אדם יקר שהלך בתום וביושר. כאב גם על אנשים שאיבדו צלם אלוקי, שאדם עם צלם לא יכול להעלות על דעתו... ואחר כך הם [חיזבאללה] גאים במעשיהם אלו".

הרב עמאר הזכיר את מעלתו של המנוח כמי שאין למעלה ממנו כיוון שנהרג על קידוש השם. "שני החיילים יצאו בטוב וביושר עם הכוונות הכי טהורות להגן על עמם ומולדתם. הם ידעו לקראת מה הם הולכים והלכו בעוז ובגבורת-נפש. חייהם היו דבר קל בעיניהם לעומת חיי הכלל והארץ. אין בנו מי שיכול למדוד ולשער באיזו מדרגה הם היום. לקדושים אשר בארץ המה. אין מה להתפלל עליהם משום שהגיעו למדרגה הכי גבוהה. אנו אומרים להם: אל דמי לכם [מלשון דומייה], ואל תתנו דמי לו [לקב"ה] עד שיחוס וירחם".

שאול פלד, חבר, ספד לאלדד: "חברי הטוב... רציתי לומר לך מילות פרידה... שנתיים חיכינו לך ולאודי... כמו שאני מכיר אותך בטח היית נבוך מכמות האנשים שעזרו בקמפיין הענק להחזיר אותך... לנצח תשאר חבר של כולנו ותמיד נזכור אותך כאדם שכולנו אהבנו והערכנו. אלדד, אני מקווה שראית שנלחמנו למענך עד הרגע האחרון. הלוואי שהייתי יכול לראות אותך עוד פעם אחת... אחי, רציתי לומר לך תודה ענקית. תהיה חזק שם למעלה".

יונתן חרמוני, חבר: "...אלדד, אח לוחם, בן פלוגה יקר שלנו. יצאת לשירות מילואים פעיל למען עמך, למען מולדתך ומשירות מילואים זה לא שבת לעולם. אמש נוגזה תקוותנו. נצנוץ של תקווה. כל אותם רגעים ארוכים ואינסופיים. לנו נותרה נחמה שנאספת אל אדמך ארצך. נוח על משכבך בשלום. סליחה שלא ידענו להשיבך מהר יותר ונשמה באפך".

בדברים שנשא שר הביטחון ברק אמר: "לפני ארבע שעות ליווינו בדרכו האחרונה את אודי גולדווסר, ועכשיו אנחנו טומנים באדמתה של ארץ ישראל את אלדד רגב. מסע של חוסר ודאות הגיע אל קיצו ואתם נותרתם עם זיכרון ויגון שאינם נגמרים".

"אלדד, בן מובחר. תמיד מצטיין, לוחם, בחור צעיר, מרשים ועניו. בן תורה מאמין ומעמיק. סיפור חיים של אחד מטובי בנינו שנגדע באחת בבוקר המר של ה-12 ביולי 2006".

עוד אמר ברק: "לא כך קיווינו לממש את תפילת ושבו בנים לגבולם. חלמנו כולנו, המשפחות, מדינת ישראל לחבק את אודי ואלדד ולעטוף אותם בחום ובאהבה. לא כך קרה. דמעות של כאב מלוות את שובם הביתה והלב אכן כבד. אך קומתנו לא שחה מול פני הארונות".

"אנו חיים על חרבנו להלחם על זכותנו לחיות כאן בחירות ככל שיידרש. ברית עזה שאין להפר אותה קיימת בין צה"ל לחברה. ההכרעות שהביאו להחזרתם היו קשות וכואבות, אך זוהי תמצית תפקידה של המנהיגות. גם כאשר ההכרעות מלוות בסתירות פנימיות ובמחיר כבד.

"לאוייבינו אני אומר היום: ישראל חפצת חיים ושלום, אך לא תרתע מהמשך מאבק אכזרי בטרור.

"בני משפחת רגב היקרים, הקשבנו להולם לבבכם הדואב, היינו עדים לאהבתכם את הבנים ולנחישות שלכם... לעולם לא תדעו כמה אנו גאים בכם".

ברק הביע את תודתו לבני משפחת הרן, ולחבריו של רגב שליוו את המשפחות לאורך השנתיים.

למשפחתו של גלעד שליט פנה ואמר: "איננו מרפים ולא נרפה בעתיד להחזיר את גלעד חי ושלם הביתה. לתמי ויובל לחן ולדודו ארד: "תיק רון ארד לא נסגר והוא ישאר פתוח ונמשיך בכל מאמץ לאתר את רון ולגלות מה עלה בגורלו".

המג"ד, סגן אלוף בני עזרן, סיפר גם הוא על אלדד: "כמו בכל אימון ותעסוקה עזב הכל ובא מוכן לעשות כל משימה שיטילו עליו. בשנתיים שעברו מאז כבר נפגשנו על מדים ובכל מפגש חסרונך מורגש. שנתיים של תקווה נגמרות היום בתחושה קשה של עצב".

ארונותיהם של השניים יצאו אמש לפנות ערב בשיירת כלי רכב צבאיים ממעבר הגבול בראש הנקרה. בעוברם הצדיעו להם קציני צה"ל ושליח ראש הממשלה, עופר דקל, קרא קדיש. בדרכה ממחנה שרגא עצרה השיירה ליד בית משפחת רגב.

מאות אנשים ליוו היום את רס"ר גולדווסר בדרכו האחרונה בבית העלמין הצבאי בנהריה, רבים מהם הגיעו להפרד גם מאלדד רגב.