|   15:07:40
דלג
אלון דהן מרצה   |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
פעילויות חווייתיות עם המשפחה בתקופת החגים
קבוצת ירדן
לא רק קריאה בקלפים - 5 שימושים בקלפים

הכחשת שואה בישראל

היחס של גורמי שמאל לשואה, הכחשתה, ועיוות זיכרה לצרכים פוליטיים
13/12/2006  |     |   מאמרים   |   שואה וגבורה   |   תגובות

כולנו נפעמים, נרגזים ונרגשים, ובצדק, מן האפשרות שכמה עשורים אחרי האסון הגדול שבו הושמדו למעלה משליש מבני ובנות העם היהודי, יכול לקום מנהיג ולארח במדינתו, החברה באו"ם הידוע כארגון 'הומאני', ועידה של מכחישי שואה מדופלמים. רובם אירופאים, חלקם מארה"ב וחלקם יהודים. אומנם היהודים שבניהם, רובם מנטורי קרטא, הכריזו כיאינם מכחישי שואה, ובמעשה התמיכה שלהם בנשיא האירני יש כדי לשלול את הלגיטימציה מן התנועה הציונית ולא כדי לחלל את זכר הנרצחים.

במרחב הפסיכוטי הנפרש מהערצת הנאציזם ועד למחיקת זכר השואה כאידיאל פוליטי מוסרי, נפקד זכרם של כמה וכמה מן המנהיגים, החוקרים וההוגים הבולטים ביותר בשמאל הישראלי ולא בכדי. בדברים הבאים אבקש להזכיר לכולנו כי האיום האמיתי נמצא כאן, באוניברסיטאות החשובות בארץ ובקרב מנהיגי שמאל בולטים וחשובים. זה שאחמדניג'אד שונא יהודים ומבקש להקרין את השואה בשידור חוזר, בתמיכת 'העולם הנאור', זה לא מפתיע בעיני, וניתן למעשה לראות בכך המשך ישיר להערצת הנאצים שאפיינה את שייח אמין אל חוסייני, את נאצר, את ערפאת, את סאדת בצעירותו ואפילו את מנהיג הרש"פ הנוכחי, שקיבל בעבודת הדוקטורט שלו את עמדתם של מכחישי השואה המפורסמים ושהכניס לקוריקולום הפדגוגי של הרש"פ את 'הפרוטוקולים של זקני ציון' ואת 'מיין קאמפף' של היטלר. ואולם הערצת הנאציזם והכחשת שואה ע"י יהודים, בעבר ובהווה, היא הבעיה האמיתית המהווה סימפטום להזדהות החולנית של רבים מ'יהודי הרוח' עם צוררי ישראל.

הערצת הנאציזם בזמן השואה וביטוייה בהווה

התנועה הנאציונאל סוציאליסטית סחפה בגדולתה הפסיכוטית אינטלקטואלים רבים באירופה ומחוצה לה. לא מעט פילוסופים מצאו את עצמם נגררים אחר 'הפיהרר', ואינטלקטואלים רבים גיבו את תוכניותיו השטניות גיבוי פסאודו פילוסופי ופסאודו מוסרי. רבים נסחפו אחר הכוחנות הנאצית והאלהת המנהיג, הגזע, הדם והאדמה גם כאן, בארץ ישראל.

כמה מן הזרמים הידועים כ'כנעניים', אימצו לא מעט מוטיבים נאציים מובהקים כאשר באו לעצב את תוכניותיהם המדיניות. אביהם הרוחני של הכנעניים, המשורר רטוש, או אוריאל שלח, הביע עמדות שזוהו על-ידי מתנגדו הגדול, יוסף אוסטרמן - היום אורי אבנרי - כנאציים.

שני האישים חלקו השקפה דומה מאוד על עתיד האזור. שניהם הסכימו על כך שאין ולא היה עם יהודי מעולם, ושניהם הסכימו שפתרון בעיות המזרח התיכון יהיה בכינון אימפריה שמית גזענית, שתאחד את עמי המזה"ת על בסיס תרבות חדשה - התרבות העברית.

בעניין שלילת העם היהודי כותב אבנרי בספרו 'מלחמת היום השביעי' עמ' 134-136 את הדברים הבאים: "הציונות יצאה לדרך כשבלבה הרעיון שהיהודים בעולם מהווים אומה... ההיסטוריה הוכיחה שתיאוריה זו כוזבת... מסתבר, אפוא, שיהודי העולם אינם מהווים אומה... דבר זה היה דן את הניסיון הציוני לכישלון, לולא קרה בינתיים משהו בלתי צפוי: אומה חדשה אכן נולדה בארץ.

היום נראה כאילו היה הדבר בלתי נמנע... כשמעבירים מאות אלפי בני אדם לארץ חדשה, בעלת נוף ואקלים חדשים, שבה הם מדברים בשפה שקמה זה עתה לתחייה ומגיבים על אתגרים מדיניים וגופניים חדשים - או אז מוכן הכל ללידתה של חברה חדשה... אנו בני הציונות ובנותיה, מהווים אומה חדשה ולא חלק של היהדות העולמית... אנו בישראל אומה הננו, ללא ספק ובלי מנוס, לטובה או לרעה. אומתנו כוללת את כולנו, מדן ועד אילת. אך אין היא כוללת יהודי בברוקלין, בפריס או בבוקרשט, תהיה אהדתו למדינתנו וזיקתו אליה חזקים ככל שתהיה. ההבדל בין האבות היהודים ברחבי העולם, ובין הבנים הישראלים הוא הרבה יותר מאשר הניגוד המקובל בין הדורות. זו היא מוטציה... אנו אומה חדשה, 'האומה העברית'...".

האומה העברית של אבנרי באה לשלול כמובן כל יהודי בחו"ל ולהכיל מטבע הדברים כל ערבי 'במרחב'. אבנרי זיהה במונח 'המרחב השמי' את רוב המזרח התיכון. בתחושה של חשיבות טיפוסית יתירה קובע אבנרי כי: "כשהתחלנו להמיר את המונח 'אומה יהודית' במונח 'אומה עברית' הפסקנו גם לדבר על 'המזרח התיכון' והתחלנו להשתמש במונח 'המרחב השמי'..." (שם עמ' 143 - 144).

מובן שמונח זה מצלצל כמוכר לרגישי האוזניים שבין הקוראים. זה היה המונח בו השתמש היטלר כאשר ביקש לגיטימציה בין לאומית לכיבושיו הנאצי פשיסטיים. היטלר כינה את כל השטחים שכבש בכינוי 'המרחב הארי' או 'מרחב המחיה הארי'. כהיטלר הגדרת 'המרחב' של אבנרי נקבעה על בסיס גזעני מובהק, 'המרחב השמי' שייך לבני 'הגזע השמי' כשם ש'המרחב הארי' שייך לבני 'גזע הארי'.

הערצתו של אבנרי את הנאציזם קיבלה ביטוי קיצוני ומעניין במאמר תגובה שכתב לרטוש בביטאון הפריסאי Shem באוקטובר 1941, ואשר חלקו פורסם בספרו של יהושע פורת 'שלח ועט בידו'. בעמ' 182 מתואר מאמרו של אוסטרמן/אבנרי הצעיר כמאמר ששר שיר הלל "לשלב העברי בתולדות היהודים, שלב שבו שררו הגבורה ותאוות הנצחון והכיבוש. אחר כך גססה הרוח העברית, משום שניצחה היהדות שהיתה דת החלשים, ואילו חניבעל הגיבור העברי זוכה לתהילה.

כשהגיע מחבר המאמר (אבנרי) לעת החדשה, ציטט את עדיה גורביץ' שקבע כי אומה היא 'חבר בני אדם בעלי שפה אחידה, תרבות אחידה ושאיפה אחידה, חיים בשטח אחד שהם שולטים עליו ושהוא שולט עליהם בכל נימי נפשם ובכל שרירי גופם'. כמו כן הסביר כי הדם העברי התפרץ שוב כאשר התקומם על המציאות היהודית בצורת החסידות, ההתבוללות המרקסיזם והציונות. הציונות הלכה בכיוון הנכון, אך לא קם בה העוז להינתק מהדת היהודית, מהמרקסיזם, מהרכרוכיות הליברלית ואפילו מהגולה. היא טעתה באימוץ השם 'ציון', על כל מה שהוא מסמל, במקום 'עבר'...

אולם יוסף אוסטרמן התלהט יותר מדי, והביע את התפעלותו מאותן אומות אירופיות היוצרות לעצמן עתה 'מיתוס חדש, מיתוס מדיני, הדומה בכל המובנים לאמונתם המקורית. שוב עולה מוסר הגיבורים גאה, ושוב פורח פולחן הקורבנות העתיקים, המובאים עתה בשני מחנות הלוחמים, לאומה, לגזע וקודם כל למנהיג הלאומי, המסמל את מושג הגבורה והאחדות הלאומית.'

גם בקרב היהודים 'מתעוררת הקריאה הגדולה להתמרדות הדם העברי... היא דורשת את מחיקת פרק היהדות מלוחות הפלדה של הגזע העברי. היא דורשת את הרנסנס הנשגב, את התחדשות הגזע העברי...". הרטוריקה של אבנרי הצעיר מלאה בביטויים שהוכנסו ללקסיקון הנאצי ע"י אלפרד רוזנברג, האידיאולוג הראשי של היטלר. אבנרי עצמו לא הסתיר זאת, ובהמשך ספרו של פורת מצוטטת שיחה שהתקיימה בין אבנרי לרטוש ובה ביקש אבנרי מרטוש להיות אלפרד רוזנברג שלו. מכאן שאבנרי ראה את עצמו כהיטלר ואת רטוש כתועמלן הראשי, רוזנברג.

הדיבורים על חידוש 'הגזע העברי', על הצורך ב'פיהרר', בחידוש 'הגבורה ותאוות הניצחון' ועל הדם 'הפורץ' באו במאמריו של אבנרי בתוך הקשר כולל ברור בעל גוון אידיאולוגי קיצוני מובהק. אבנרי עמד בראש תנועה קיקיונית בשם 'הפעולה השמית', המקבילה לכמה וכמה תנועות גרמניות בשם 'הפעולה הארית'. הוא ערך עיתון שנקרא 'במאבק', כשברור שהיה כאן אימוץ מודע של שם ספרו של היטלר 'מאבקי', ופורת עומד על כך בספרו. מעטים נתנו דעתם לכך שבמשך תקופה ארוכה אבנרי הנהיג במפלגת היחיד שהקים מועל יד דומה למועל היד הנאצי.

את עיתונו, 'העולם הזה', שהיה מעין בית גידול פראי לגידולי הפרא העיתונאיים שהשתלטו לימים על התקשורת הישראלית, הוא עיצב באופן דומה הן בצורה והן בתוכן ל'דער שטירמער' הנאצי. הוא טרח לצרף יחדיו שערוריות פוליטיות עם תמונות עירום, בדיוק כפי שנהגו עורכי ה'דער שטירמער' הנאצי. רבים מבני הכת התמהונית הסובבים את אבנרי ורואים בו מעין 'גורו של שלום' ואדמו"ר לעת מצוא, יוצאים להגנתו בכל פעם שעולות הטענות הללו על כור מחצבתו של האיש. הוא הרי איש 'שלום', הם אומרים. נו טוף. עוד איש 'שלום' כזה ואבדנו.

אבל גם לשיטת חסידיו השוטים של אבנרי, מן הראוי לבחון כיצד הוא עצמו תיאר את ההיטלר הבא. בספרו 'סודות צלב הקרס' כותב אבנרי על ההיטלר הבא כי: "... לא יהיה לו שום דמיון להיטלר הראשון. לכן אין ללכת שולל אחרי דפוסים חיצוניים... אין לחפש את סימן ההיכר של הנאציזם במסגרת רעיונית מסוימת. הנאציזם הגרמני דגל בתורת הגזע... בתקופה אחרת, בארץ אחרת... עלול הנאציזם להופיע באדרת אידיאולוגית הפוכה, ואף לדגול באנטי גזענות קיצונית..." (הובא אצל: אהרן בכר, 'הנדון: אורי אבנרי דיוקן פוליטי', עמ' 63 ואילך).

אהרן בכר, יד ימינו בעבר ולימים מבקרו הנוקב של אבנרי, קבע בספרו הנזכר בעמ' 66-67 כי: "אבנרי... שואב את השראתו ממקורות היניקה של התרבות הגרמנית, של ההווי הרוחני של גרמניה עם כל מה שקשור בכך... הקצוות השמאליים של תנועתו טוענים לא פעם כי מנהיגם היה מטיב לעשות אילו חקר והתעניין יותר בלנין מאשר בהיטלר או ברייך השלישי. אחרים טוענים... כי אותן תופעות בהן התעניין ואותן חקר בצורה יסודית ושיטתית הותירו בו את רישומן... העמדות הפוליטיות שלו אינן ערובה או הוכחה לכך שהוא נקי מהשפעות כאלה...

אבנרי עצמו טוען:...היטלר חדש היה מגדיר את עצמו כאנטי נאצי קיצוני...". כלומר אבנרי סבר כי היטלר הבא יעמוד בראש תנועת 'שלום' וכי הנאציזם הבא יתנער מכל גילויים של גזענות וישנה כליל את הרטוריקה האלימה שאפיינה אותו תוך שהוא מאמץ רטוריקה חדשה - של זכויות אזרח, אחוות עמים ושלום. תחשבו על זה כשאתם מיחסים לאבנרי נטיות שלום מופרזות. אגב, לא בכדי ביומניו המזוויעים של ד"ר מנגלה, שהכריז על נאציותו עד יום מותו, מובעת הערצה בלתי מסותרת ל'עניין הפלשתיני' ול'תוכניות השלום' של השמאל הישראלי כמו עולים הדברים בקנה אחד עם האידיאולוגיה של ד"ר מוות.

ניסיון ההשכחה ומחיקת זיכרון השואה

אחת מן הדרכים של גורמים בשמאל 'לטפל' בשואה, היא פשוט בניסיון למחוק אותה. אכן, מעטים הם אלו אשר הגיעו לרמת ההערצה הכוחנית של אבנרי, המוצאת את ביטוייה בתמיכתו הבלתי מסויגת בהווה בארגוני הטרור והרצח האיסלמו פשיסטיים, הכל כמובן למען 'השלום'. רוב אנשי השמאל מזרם 'ההיסטוריונים החדשים', ממוקמים על ציר הטרוף קרוב מאוד לאבנרי. הם אומנם לא מעריצים את הנאצים, אבל הם נוטים 'למעט בחשיבות האירוע', ולצמצם ככל שניתן את השפעת הזיכרון הלאומי הקשה ביותר בעת החדשה ואולי בכלל.

השרה לשעבר שולמית אלוני קראה לצמצם את הביקורים במחנות ההשמדה, משום שביקורים אלה מעלים את מפלס הרגשות הלאומיים בקרב בני הנוער הרכים השם ישמור. את יריית הפתיחה למגמת ההשכחה המונחית ירה הפרופ' יהודה אלקנה. ניצול שואה בעצמו, אשר קרא מעל דפי עיתון הארץ למחוק את זכר השואה. במאמר שכתב תחת הכותרת 'בזכות השיכחה' בעיתון 'הארץ' מיום 2.3.88, קובע אלקנה כי השלכות זיכרון השואה הרסניות והן מכשילות כל אפשרות של בניית עתיד טוב יותר. הנבירה המיותרת בעבר, והזיכרון הטראומטי מקבעים את תודעת 'הקורבן הנצחי', לטענתו, ומייצרים תחושה כוזבת לפיה 'העולם כולו נגדנו'.

לפיכך, קובע אלקנה, כי: "יתכן שחשוב שהעולם הגדול יזכור. גם בזה אינני בטוח, אבל בכל מקרה אין זו דאגתנו. כל עם ועם, לרבות הגרמנים, יחליט בדרכו הוא ומתוך שיקוליו אם רצונו לזכור. עלינו לעומת זאת לשכוח. אינני רואה תפקיד פוליטי וחינוכי חשוב יותר למנהיגי האומה הזאת מאשר להתייצב לצד החיים... עליהם לשרש את שליטת ה'זכור' ההיסטורי על חיינו".

קריאתו הפסיכוטית של אלקנה לא נותרה מיותמת, והיא נענתה מיד במאמרים של 'מלומדים' ובעלי דעה מטעם עצמם, דוגמת אורי רם, אשר כתב בגיליון 12-13 של 'תיאוריה וביקורת' - כתב עת אנטי ציוני - את הדברים הבאים: "... יש לנקוט מעשה יזום ומכוון של 'שכחה' - שכחה מלומדת ויצירתית, מחיקה של 'זיכרונות'...".

נזכיר כי עמדות ההשכחה הממוסדות, בהן תומכים רם ואלקנה ודומיהם, היו העמדות של מפלגת הסוצאנג ברומן האלמותי של אורוול '1984'. יכולת השליטה בזיכרון הקולקטיבי היא סממן טוטליטרי מובהק, ועל דבריהם של רם ואלקנה היו חותמים, ללא ספק, כמה וכמה שליטים שלא כדאי להעלות את זכרם כאן, בהשוואה לחוקרים מכובדים בארץ. יש לתת את הדעת לכך, שהצורך בהשכחה מבוקרת במאמרים הללו עלה סמוך לתהליך המדיני ולחתימת הסכמי אוסלו. ולא בכדי. אלקנה יסד ברוח זו את הביטאון האנטי ציוני 'תיאוריה וביקורת' תחת חסותו של מכון 'ואן ליר' בירושלים ובמימון מדינת ישראל, שאיבדה אז ומאז את נטיותיה הציוניות.

את הצורך בהשכחה מבוקרת ומחיקה של זיכרונות אימצו אז יותר מכל מנהיגי השמאל, מתוך ההכרה הברורה שכל זיכרון בונה מערך ניסיוני הקובע את יחסינו לאויבינו לדורות. פרס קבע אז בספרו 'בראשית חדשה' בעמ' 145 ואילך כי: "... דווקא מגבלה זו של הזיכרון האנושי מביאה ברכה לעולם. דווקא משום שאין הזיכרון האנושי יכול להיות מושלם הוא מאפשר לנו לשכוח, לא רק לזכור. לפיכך אנחנו יכולים ליפות את עברנו, לצבוע אותו בצבעים קסומים הנובעים מהשכחה לא פחות מאשר מהזיכרון.".

חשבו על אותם 'צבעים קסומים' כאשר תעלה בזיכרונכם תמונת מחנות המוות והריכוז, תמונת המשרפות והילדים המובלים בקרונות הבקר אל מותם. זה יכול להיראות 'קסום' לדעת פרס, אם רק נשכח.

הכחשת שואה במימון משרד החינוך של מדינת ישראל

לצד מגמת ההשכחה היזומה, מצאנו לא מעט ביטויים של הכחשה ברורה ואימוץ מודע של העמדות האנטישמיות של מכחישי השואה בעולם. את הלגיטימציה למגמה הזאת נתן נועם חומסקי, יהודי אוטו אנטישמי, אנטי ציוני ואנטי אמריקני המגדיר את עצמו כליבראל.

חומסקי, שהוגדר כ'אינטלקטואל החשוב ביותר החי כיום, ע"י העיתונים החשובים ביותר בעולם, נחשב לדבר הקרוב ביותר לאל בעיני פעילי השמאל החדש בארץ ובעולם. אנטישמים ומכחישי שואה רבים עושים שימוש נרחב בהקדמה שכתב לספר של אחד ממכחישי השואה הבולטים. חומסקי טען להגנתו כי ההקדמה וההסכמה שנתן לספר היו רק ביטוי לליברליות שלו ולא צורה כזאת או אחרת של הכחשת שואה. אבל לא כך הובנו הדברים.

בשנת תשנ"ח פרסם שלמה אהרונסון מאמר בשם 'ציונות ופוסט ציונות: ההקשר ההיסטורי אידיאולוגי' בספר 'בין חזון לרוויזיה'. במאמרו פורס אהרונסון את התשתית הפילוסופית האנטישמית המשותפת לכל אותם חוקרים אוטו אנטישמים הפועלים בישראל כיום והמכונים 'היסטוריונים חדשים'. ביחס לשואה הוא כותב בעמ' 309 ואילך את הדברים הבאים: "בעיני קבוצת הפוסט ציונים הפוליטית, שהיתה רוצה לבטל את הלאומיות היהודית על אדמת הערבים, ואשר מאמינה שתהליך השלום הנוכחי פתח פתח להתקפה על הזהות הציונית הישראלית הרופפת, השטחית בהכרח, הלאומנית והנדונה משום כך ממילא לרדת מבמת הציוויליזציה הערבית, יש לשואה משמעות מיוחדת.

הואיל והשואה היתה בשעתה פרשת דרכים היסטורית ששינתה את היחס ליהדות ולציונות בחלקים של המערב ובוודאי בחוגים של השמאל המתון - החשוד בלאומיות ממילא - יש לגרעין הקשה של הפוסט ציונים בעיה בעניין השואה. אחד, אילן פפה טען תחילה בשידור רדיו ש'אין הוכחה אפילו לשואה'. פפה ניסה ללכת בעקבות 'ממלאי הפקודות' של עילם... הואיל ואין פקודה בכתב של היטלר על 'הפיתרון הסופי', הנחה חסרת בסיס של עילם... אפשר לטעון מה שרוצים גם בסוגייה זו...".

פפה, הנזכר בדברי אהרונסון כמכחיש שואה, עובד באוניברסיטת חיפה לצד עמיתו אודי אדיב, שישב בכלא על ריגול. הוא מקבל את משכורתו מקוראי שורות אלה, ומפיץ אמרות כנף אנטישמיות בלבוש מחקרי מפוצץ בארץ ובעולם במימון אנטישמי אירופי מובהק.

פירורי פסיכוזה שואתיים

עמדתו המטורפת של פפה, הנשענת על ספרו של יגאל עילם 'ממלאי הפקודות', איננה ייחודית כלל ועיקר. פפה חבר לקבוצה רחבה של מכחישי שואה אוטו אנטישמים, השייכים כולם לשמאל הישראלי, אשר מתקיפים את זכר השואה מסיבות פוליטיות מובהקות. השואה נתפסת בעיניהם ככלי ציוני שניתן בידיים לאומניות בלתי מוסריות, אשר באמצעותו הצליחו ראשי התנועה הציונית לכופף את מצפון העולם ולהביא את מנהיגיו לכלל תמיכה בפרויקט הציוני הקולוניאליסטי שכלל נישול של הערבים מאדמתם.

השלכות המגמה הזאת מקבלות ביטויים מוזרים רבים. ראש החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, הפרופסור צימרמן, קבע כי: "...בפוליטיקה הישראלית הלקח המקובל בקשר לשואה הוא שיהודי בלי רובה חשוב כמת, ולכן צריך לתת רובה בידו כדי שיוכל לירות לכל עבר ולהגן על עצמו... אולי מוטב היה ליהודים להימנע מן השמירה הקפדנית על זהותם משך מאות בשנים - על-ידי כך היתה השואה נמנעת בכלל." (הובא אצל ליבוביץ' ישעיהו, 'עם, ארץ, מדינה, יהדות היסטוריה ואקטואליה', עמ' 26).

כלומר, לפי צימרמן השואה היתה תוצאת השמירה של היהודים על זהותם. לא היטלר אשם בשואה אלא היהודים. צימרמן הגדיל לעשות כאשר קבע כי התנועה הציונית שיתפה פעולה עם הנאצים, בכך ששתי התנועות נלחמו באמנסיפציה, ולכן לדעתו המלומדת, לשתי התנועות היתה מטרה משותפת ואינטרסים משותפים. מחקריו של צימרמן נתמכים, כמובן מאליו, אם ברוב ואם במעט במימון גרמני ולא בכדי. עוד השווה צימרמן בין הנוער ההיטלראי לבין נוער המתנחלים בחברון. לצדו אפשר להזכיר את דבריו של תומרקין לפיהם כאשר הוא רואה חרדים הוא מבין את הנאצים ועוד.

הנה כי כן, עד שאנו רצים להתקיף את אחמדיניג'אד באירן, הבה ניטול קורה מבין עינינו ונחפש דרכים להיאבק במכחישי השואה הגדלים בערוגות הבושם של השמאל הפוליטי ובתלמידיהם.

אלון דהן הוא דוקטורנט בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, מחבר הספר 'מדריך ליונה עיוורת - הקולוניאליזם האירופי: איום שקם לתחייה', מורה ואב לשלושה ילדים.
תאריך:  13/12/2006   |   עודכן:  13/12/2006
אלון דהן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הכחשת שואה בישראל
תגובות  [ 26 ] מוצגות   [ 24 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ש' אלידע
13/12/06 12:04
2
אברום
13/12/06 13:09
3
עומר נ.
13/12/06 13:24
4
בועז מושקוביץ
13/12/06 15:22
 
אלון דהן
13/12/06 19:18
 
בועז מושקוביץ
13/12/06 20:17
 
אלון דהן
13/12/06 22:44
 
בועז מושקוביץ
14/12/06 00:33
 
אלון דהן
14/12/06 09:23
 
אביבי
14/12/06 19:38
5
צדקיהו הצדיק
13/12/06 17:14
6
.
13/12/06 18:02
7
מרק טווין
13/12/06 21:50
8
דבורה הנביאה
14/12/06 07:22
9
דבורה הנביאה
14/12/06 08:06
 
אלון דהן
14/12/06 09:25
 
אלון דהן
10/07/08 01:07
10
אביבי
14/12/06 09:04
 
ע
14/12/06 22:12
 
אלון דהן
15/12/06 00:12
11
יוסי לוי
15/12/06 16:51
12
yosefm2
15/12/06 18:09
13
חיה מתל-אביב
20/12/06 14:18
14
nadvash
26/07/07 13:25
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
היאוש ניבט מן השורות של עורך מקור ראשון, כותב "נגד הרוח", אמנון לורד. העם, אומר העורך, מעדיף לשקוע בבור המצחין והחמים של חארטות אולמרט, במקום לקום על רגליו כארי ולהתנער, לנער חוצנו ולהתלכד מאחרי מנהיג אמיתי. מדוע?
13/12/2006  |  ד"ר יובל ברנדשטטר  |   מאמרים
השבוע מתקיים כינוס בטהרן בירת אירן, המכנה את עצמו "כינוס מדעי" והידוע יותר בכינויו "כינוס מכחישי השואה". נקראו לדגל, לאור הזמנתו של נשיא אירן, נציגים שונים - בעיקר נציגים של כיתות וארגונים המתנגדים לקיומה של מדינת ישראל, חלקם אויבי היהדות ובכללם גם יהודים שומרי מצוות כהבנתם, הידועים בקיצוניותם ובהתבדלותם מהציונות.
12/12/2006  |  ד"ר אברהם בן-עזרא  |   מאמרים
התמונות מבית המעצר בנהריה, בשם הושפל האנס בני סלע עד עפר, בעוד שוביו "חוגגים" בסדיזם את תפיסתו, מעוררות שאט נפש. דומני שהבעיה המרכזית של משטרת ישראל היא העדר קוד אתי ערכי המיושם הלכה למעשה. קוד אתי ערכי מוסכם ומושרש, ימנע תופעות בזויות כגון אלו שהתגלו בפנינו.
12/12/2006  |  אורנה מרקוס בן-צבי  |   מאמרים
הנה הגיעו ימי החנוכה. כולנו מדליקים נרות, הבתים מוארים בשלהבות הקטנות, ואנו יושבים מול האור הזה וחשים שאור קטן ניצת גם בלבנו-שלנו. אווירה נעימה וחמימה אופפת פתאום את הכול. ואולי זו הסיבה שכולנו אוהבים כל-כך את ימי החנוכה.
12/12/2006  |  מנחם ברוד  |   מאמרים
טוני בלייר השמיע את דעתו כי מקור ההתמרדות ומלחמת האזרחים בעירק נמצא בעוינות המוסלמים למערב בגלל 'הרגשת קיפוח -GRIEVANCE - על העוול' שנגרם לערבים הפלשתינים. תרופת הפלא לישוב מלחמת האזרחים בעירק היא בהקמת מדינה פלשתינית בשטח ארץ ישראל. ההתנקשות והחטיפה באותו היום של מאה וחמישים פקידי המינסטריון העירקי להשכלה גבוהה באו ללמד את מר בלייר פרק בהיסטוריה של עירק.
12/12/2006  |  ד"ר אברהם שלום  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
עידכון 2024 של הסוגיה הדמוגרפית    ב-2024 הממסד הישראלי המדיני והביטחוני מעדיף "שקט תעשייתי" (מול הרשות הפלשתינית), וממשיך להדהד את נתוני הלמ"ס הפלשתינית ללא בדיקת נאותות
אלון קוחלני
אלון קוחלני
פס"ד חדש מעלה ספקות בדבר אפקטיביות האסדרה הקיימת בתחום הגנת הצרכן, הנשענת על תמרוץ במקום להטיל חובה למנות קצין ציות (עש"א 2038-10-21 סטארה קוסמטיקס בע"מ נ' הרשות להגנת הצרכן ולסחר ...
צבי גיל
צבי גיל
ה"נאום לאומה" היה מכוון הפעם לא רק לשני בתי הקונגרס אלא לכל האמריקניים ומבחינה זאת זה היה נאום בחירות מובהק ומוצלח מאוד שזכה לקהל צופים אדיר ששום מועמד במערכת הבחירות לא קיבל
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il