|
תאריך לידה: 22/2/1933
ארץ לידה: רוסיה
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: נשוי+2
השכלה: דוקטור
שפות: אנגלית, עברית
תואר/מקצוע: שופט (בדימ.)
תפקיד/עיסוק: בורר/מגשר
טלפון: 02-6759666
פקס: 02-6759648
כתובת: קריית בן-גוריון ירושלים
91909
|
שלמה לוין. יליד 22.2.33, ריגה, לטביה.
ב-1937 עלה לישראל. סיים לימודיו בבית הספר העממי ע"ש ביאליק בנתניה ובבית הספר התיכון העירוני ע"ש טשרניחובסקי בנתניה. למד ארבע שנים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים בהצלחה את לימודי המוסמך. ב-1969 קיבל תואר דוקטור למשפטים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, כשנושא עבודתו הוא מהותו של ערעור. נשוי, אב לשניים.
את התמחותו לעריכת דין עשה במשרדו של עו"ד רוטנשטרייך. ביום 2.12.57 קיבל רשיון עורך דין. בשנים 1966-1957 עסק בעריכת דין במשרד עו"ד ברוכשטיין, כשעיקר התמחותו: הופעות בבתי משפט, לרבות בית המשפט העליון. ב-1966 מונה לכהונת שופט בית משפט השלום ורשם בית משפט מחוזי ב-1975 מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
ביום 9.4.80 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון. ביום 13.8.95 מונה לכהונת המשנה לנשיא בית המשפט העליון. בפברואר 2003 פרש לגמלאות.
ב-1959 הצטרף לצוות ההוראה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בשלוחת תל אביב. מאז הוא מרצה במקצועות שונים, הן במסגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב והן במסגרת הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. המקצועות שהורה הם: סדר הדין האזרחי, דיני פשיטת רגל, דיני עשיית עושר ולא במשפט, ומשפט קונסטיטוציוני. לוין מרצה בסמינריון בדין אזרחי, במסגרת הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. חיבר ספרים בדיני פשיטת רגל ודין אזרחי. כתב את הספר: החוק נחלת הכלל.
לוין משמש מנהל המכון להשתלמות שופטים ע"ש ד"ר י. זוסמן. בראשית שנות ה-80 היה חבר בוועדה שהוקמה על-ידי נשיא בית המשפט העליון, יצחק כהן, כדי להציע שינויים במערכת המשפטית. כמו כן, עמד בראש ועדה שמונתה כדי לקבוע אם יש מקום להקים פקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בשנים 1990-1986 היה חבר בוועדת מומחים, שהציעה למשרד המשפטים לערוך רפורמה בדיני פשיטת רגל, ולקבוע בפקודת החברות הסדר לשיקום חברות כושלות. ב-1978, במסגרת שירותו במילואים, ישב בהרכב ששפט את אלוף ברקאי, מפקד חיל הים, בגין הטרדת חיילת.
במסגרת כהונתו כשופט בית המשפט העליון פסק, בין היתר (בהרכב שלושה שופטים או יותר) בעניינים הבאים: קיבל את עתירתו של זאב סגל, שדרש להפעיל את שעון הקיץ כדי לחסוך באנרגיה; קיבל עתירתה של קבוצת נשות הכותל (בדעת מיעוט, ובכפוף לסייגים מסויימים בהם נקב), שביקשו להורות למשרד הדתות, לרבנות הראשית ולממשלה, להתיר להן להתפלל ברחבת הכותל המערבי כשהן עטופות טליתות ומחזיקות ספרי תורה; דחה עתירה שהגישו 11 אנשי ימין, ביניהם דן מרידור, לפסילת הרשימה המתקדמת לשלום; קיבל את ערעורו של יצחק שפירא, וקבע שהתקנה הקובעת שיש לגבות אגרות בבקשות לעיכוב הליכים, בערעור, או בבקשות לרשום ערעור - אינה תקפה; קבע שבית המשפט רשאי להתערב בהחלטות הכנסת,
וביטל את החלטת הכנסת להגביל את חסינותו של חבר הכנסת מוחמד מיעארי; דחה עתירה שהגישו התנועה לאיכות השלטון ומשולם עמית, שעמדה על ביטול החלטת אהוד אולמרט לפטר את עמית מתפקידיו בעיריית ירושלים; בערעור אדרס נגד הרלו אנד ג'ונס, קבע כי במקרה של הפרת חוזה, זכאי הנתבע לתבוע לא רק את הנזקים שנגרמו לו, אלא גם את הרווחים בהם זכה המפר; דחה את בקשת ההורים השכולים בפרשת אסון הכבל, להעמיד לדין את מפקד חיל האוויר, הרצל בודינגר, באחריות למות בניהם החיילים; פסק שיש לבטל את ההחלטה על הפסקת החפירות בשטח ג'י בעיר דוד, שקיבל שר החינוך והתרבות, זבולון המר. קבע שהרבנים, והרבנות הראשית, אינם מוסמכים לקבוע עובדות לצורך ביצוע חוק, וכן כי נושא תפקיד ציבורי אינו כפוף לפסיקה הלכתית; דחה עתירה שהגיש עיתון חדשות נגד סגירתו הזמנית בהוראת הצנזור הצבאי, לאחר שלא מסר לאישור הצנזורה את הידיעה על הקמת ועדת הבדיקה בפרשת קו 300. קבע שההחלטה אינה ראויה, אולם אין לבטלה, שכן לצנזור הצבאי מוקנה שיקול דעת רחב מאוד; קיבל עתירה שהגיש ח"כ אברהם פורז, איש שינוי, נגד החלטתו של שר השיכון, אריאל שרון, לבנות אלפי יחידות דיור לעולים, בהליך מזורז, באמצעות תקנות הביטחון לשעת חרום. לוין פסל את השימוש בתקנות, וראה בשימוש בהן נסיון לעקיפת החוק; ישב בהרכב שקיבל את ערעורו של סלימאן אל-עביד על הרשעתו ברצח חנית קיקוס, אך השאיר על כנה את ההרשעה באונס. לוין פסק שיש להשאיר על כנן את שתי ההרשעות; דחה עתירה נגד שר הביטחון יצחק רבין והרמטכ"ל דן שומרון, שבה התבקש בית המשפט לבטל חלק מהוראות הפתיחה באש שהנהיג צה"ל בשטחים, וכן לקבוע שההוראות אינן חוקיות או אינן חוקיות בעליל; קבע שחייל שהורשע במעשי סדום, בילד בן 6, יבצע עבודות שירות רק עם תום שירותו הצבאי; בערעור שהגישה המדינה ביטל החלטת בית משפט מחוזי, שהורה למדינה לשלם פיצויים בסך של כ-70 אלף שקל, למיכאל וייסמן (שזוכה מאשמת רצח בתו); דחה ערעורו של גבר נשוי מדרום הארץ, שתבע לקבל לידיו את התינוק שנולד לו מיחסיו עם שכנתו הקטינה; קיבל, מחמת הספק, את ערעורו של סב, אשר הורשע בביצוע מעשים מגונים בנכדתו; דחה עתירה למניעת שחרורו של סאלח אל-שובאקי, רוצחם של אוריאל והדסה ברק; קיבל עתירתה של תנועת שינוי, וביטל חקיקה רטרואקטיבית שיזמו מספר מפלגות ערב הבחירות לכנסת ה-10, כדי להימנע מתשלום כספים על חריגה מתקציב המימון; קיבל עתירתם של שמואל וחווה ויכסלבאום, הוריו של החייל ערן ויכסלבאום שנהרג, שעמדו על ביטול החלטת שר הביטחון, כך שיתאפשר להם להוסיף שורה אישית לנוסח האחיד הכתוב על המצבה; קיבל עתירתה של ההסתדרות, שביקשה לבטל את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, אשר הכיר בארגון עמית, שהוקם על-ידי קופת חולים מכבי, כארגון עובדים לפי חוק הגנת השכר; דחה עתירתם של העיתונאים יואב יצחק ובן-ציון ציטרין, שעמדו על פרסום מוקדם של שמות המועמדים לכהונת שפיטה, בטרם אלה יוצגו לבחירה (כשנתיים לאחר מכן, התקבלה דרישת העיתונאים בוועדה לבחירת שופטים); דחה עתירת ח"כ צחי הנגבי שביקש להעמיד לדין פלילי, לפי הפקודה למניעת טרור, את ח"כ עזר ויצמן, בשל מגעים שקיים ויצמן, לכאורה, עם אש"פ (בעת שמגעים אלה היו אסורים על-פי חוק); דחה עתירות שהגישו חברי הכנסת יונה יהב, יוסי ביילין, אופיר פינס, יוסי שריד, והעמותה לאיכות השלטון, שעמדו על הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים צחי הנגבי, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור ליברמן, בגין חלקם לכאורה בפרשת בראון.
