|
|
פרופ' רפי מלניק [צילום: יותם פרום]
|
|
|
|
|
"בשלב זה אין אינדיקציה ריאלית לאופטימיות, כל מה שרואים זה המשך נפילה, לפי כל האינדירקטורים". תחזית קודרת זו סיפק אתמול (יום ד', 27.5.09) פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי הרצליה, בכינוס השישי של מרכז קיסריה לשוק ההון במרכז הבינתחומי הרצליה.
מלניק אמר כי לדעתו, המדיניות הפיסקלית של השנים האחרונות דווקא הייתה מוצלחת ביותר, זאת בזכות המעבר ממשטר של "כיבוי שריפות" בזמן אמת למשטר של כללים המנווטים את המדיניות מעבר לתנודות הטווח הקצר. "למרות בעיות קואליציוניות ברמת המיקרו, ברמת המאקרו, התקציב היה נתון והוא העניק פירות יוצאים מן הכלל לכלכלת ישראל. אם מישהו מעוניין להבין את החוסן לזעזוע שאנחנו עוברים, לדעתי זה קשור לעניין הזה", אמר מלניק.
מלניק ציין כי אם נבחן את הנתונים הכלכליים של שנת 2006 ולא נדע כי באותה שנה התרחשה מלחמה, לא ניתן יהיה להבחין בה בתנודה של שער החליפין, בתנועות ההון אל המשק או בשינויים בתוצר. "יש כאן חוסן", אומר מלניק. "בעוד שבעבר כל זעזוע ביטחוני או אחר היה מפיל אותנו לקרשים וההון היה בורח לחו"ל והיה פיחות גדול של השקל - הרי שבשנים האחרונות זה לא קרה, כנ"ל לגבי הזעזוע הנוכחי. אם מסתכלים על האומדנים של התוצר בישראל או של האבטלה או של מאזן התשלומים או איזשהו אינדיקטור מאקרו, ניתן לראות שמצבנו יותר טוב ממיטב הכלכלות בעולם, אלה שרצינו להידמות להם".
"התקציב האחרון - סטייה מהאיזון שנשמר עד כה"
"אני מודאג", אמר מלניק, "מפני שהתקציב האחרון שבר את הכלי הזה. הממשלה זנחה את העוגן ולא קבעה את גודל ההוצאה בהתאם לאיזשהו שיקול ארוך טווח, שמעביר מסר ברור, שקוף ובעל אחריות". הוא ציין כי ההוצאה הציבורית היא מעין פשרה פוליטית בין לחצים של מיני גופים ללא כל הגיון כלכלי. "מה ההגיון בתקציב? מצד אחד מגדילים ביקושים, מצד שני מקטינים ביקושים על-ידי הטלת מיסים. כמובן שהגירעון יוצא מכלל שליטה. אין לי התנגדות לכך שהגירעון יגדל כי זה המייצב האוטומטי, במיוחד בתקופה כזאת, כל עוד מחזיקים את צד ההוצאה כעוגן".
מלניק הסביר כי הנתון החשוב ביותר מבחינת כלכלת ישראל הוא הסחר העולמי, משום שהבעיה המרכזית של כלכלת ישראל לדעתו, היא הנפילה בייצוא. לדבריו, חוסר היכולת לייצא לשווקים שנמצאים במשבר היא כעת מקור חמור לדאגה. "כל המחקרים בתחום הזה מראים שהגמישות של הייצוא הישראלי ביחס לסחר העולמי היא גמישות יחידתית. כלומר, על כל אחוז של סחר עולמי, יש לנו אחוז ייצוא וזה מה שמנבאים לנו התפתחות הסחר העולמי - רואים ירידה בנתוני הייצוא וזה מדאיג ביותר", אמר.
