|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

לנגנטל מזכה את "הגורם האנושי" <br>- מחוסר הוכחות

ועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות הדרכים מאשימה את כל הגורמים הלאומיים: המדינה מפקירה השמירה על שלום אזרחיה
22/01/2003  |     |   מאמרים   |   תגובות
   רשימות קודמות
  שרון: "2003 לא תהיה משעממת"
  סקודה משדרגת מיצובה בענף הרכב
  "מספיק אחד בשביל להרוג!"
  ההצגה הטובה בעיר: קירקס מרואן ברגותי
  הקרב של מרצדס על הגי'פ העתידי

יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא תאונות הדרכים, ח"כ נחום לנגנטל, הגיש את דוח הוועדה בראשה עמד, לנשיא המדינה, לשעבר שר התחבורה, משה קצב.

ועדת החקירה הגיעה למסקנות קשות מאוד כלפי כל הגורמים הלאומיים המופקדים על הטיפול בנגע תאונות הדרכים. המסקנות מבוססות על חודשי עבודה רבים, במהלכם חקרה וראיינה הועדה מומחים רבים. ההמלצות הינן מהיסודיות ביותר שהוצגו אי פעם בישראל, אך ספק אם הדבר יסייע ליישומן.

הוועדה מאשימה את מיגוון הגופים המטפלים בתאונות הדרכים, החל מראש הממשלה עצמו, דרך משרדי הממשלה וכלה בכנסת ישראל. חלק ניכר מהביקורת עוסק בחוסר התאום בין הגורמים המטפלים, עובדה הנובעת מחוסר במידע לאומי מדוייק, הבולט על רקע היקף וממדי התופעה.

אי הקמת מרכז המידע המובטח והביקורת הגורפת המוטחת במדינה, מביאים לזיכויו של "הגורם האנושי" - אותו נוהגים השלטונות להאשים, ולו מחוסר הוכחות. מחלקה ראשונה עקבה אחר מרבית ישיבות הוועדה, ועתה ניתן לערוך דוח מסכם במקביל למסקנות החמורות שהוגשו במישכן הנשיא.

עיקר הביקורת מופניית כלפי משרד התחבורה - המופקד גם על מע"צ והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, וכן כלפי המשרד לביטחון פנים - המופקד על משטרת התנועה, וכלפי משרדי החינוך והתשתיות (אותו הקים ראש הממשלה הנוכחי), וכן משרדי האוצר, הבריאות והמשפטים.

מעט ביקורת מוטחת בכנסת עצמה, אשר במשכנה נערכו הישיבות ולכן אולי נחלצה בעור שיניה.

10 חברי כנסת הקימו את הוועדה, אך בישיבות נכחו במקרה הטוב רק כשליש מהם. נחום לנגנטל נכח במרבית הישיבות, ואחריו, על-פי סדר הנוכחות (התרשמות מחלקה ראשונה): מרדכי משעני, אורי יהודה אריאל, נחמה רונן ואברהם הירשזון. נעדרו ממרבית הישיבות, חבריה הרשומים הבאים: נעמי חזן, מחמד ברכה, יאיר פרץ, אברהם פורז ואבי יחזקאל (לשעבר סגן שר התחבורה, אשר מונה לעמוד בראש המאבק הלאומי למניעת תאונות הדרכים).


אחריות ממשלת ישראל

הוועדה קובעת כי ממשלת ישראל אינה מיישמת את חוק המאבק הלאומי בתאונות הדרכים - התשנ"ז 1997, עליו חתומים עזר ויצמן - נשיא המדינה, בנימין נתניהו - ראש הממשלה, דן תיכון - יו"ר הכנסת ויצחק לוי - שר התחבורה.

"הממשלה מתנערת מאחריות לביטחון אזרחיה בכבישים," שכן לדברי הוועדה נגע תאונות הדרכים פשוט אינו עומד בראש סדר העדיפויות הלאומי. מספרם הגבוה של הנפגעים בתאונות אינו מצליח להעלות את הנושא לאתרים בהם מתקבלות החלטות בעלות תוקף ואחריות לאומיים.

ראש הממשלה מעולם לא ציית להוראת סעיף 2. (א) של חוק המאבק הלאומי בתאונות הדרכים, המחייב את ראש הממשלה "לדווח לכנסת שלוש פעמים בשנה לפחות, על ההתקדמות בהשגת מטרות החוק."

כל הממשלות הרבות שקמו למדינת ישראל מיום החיקוק
(30.7.1997) התנערו מהוראות החוק, ולא דנו כמתחייב בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. תרומת הממשלה לתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מסתכמת בקיצוץ מתמיד בתקציבים המוענקים למשלמי המיסים, קיצוץ הנערך על רקע של עלייה מתמדת במספר האזרחים ניפגעי התאונות. אף שהדבר לא מצויין במסקנות, הפריטה למעשה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים את מאבקה בנגע לשמו הוקמה, והעבירה לגוף חיצוני - "ועדת היגוי", את הטיפול בהגדרת מטרות וייעוד תקציבה.

"חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הפך להיות חוק עקר וחסר שיניים בשל אינטרסים של משרדי הממשלה, והתוצאה היא מאות הרוגים מדי שנה".


משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

"אין פלא שכאשר בצוות ההיגוי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יושבים נציגי משרדי ממשלה, בעלי אינטרסים שונים אין לראש הרשות יכולת לתפקד כראוי ולהוציא אל הפועל תוכניות".

"הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אמנם פועלת באותה מתכונת בה היא פעלה בשנת 1998, בה היתה ירידה של כ-100 הרוגים בתאונות הדרכים, (עת לנגנטל כיהן כמנכ"ל משרד התחבורה, ע.ב), אך אז, בשונה מהיום הנושא עמד בראש סדר העדיפויות של הממשלה ושל משרד התחבורה וכל הגורמים הרלוונטיים לנושא נשמעו לראש הרשות (דאז, שמואל הרשקוביץ, כיום מנכ"ל משרד התיירות, ע.ב.).

קציני הבטיחות בחברות ובגופים אשר ברשותם ציי רכב (משאיות עד עשרה טון, אוטובוסים), מעוררים תרעומת, אף שמנתוני הרשות לבטיחות - במסגרתה הם מועסקים, עולה כי אחוז מעורבות בתאונות דרכים במוסדות, בהם מועסק קצין בטיחות, הינו נמוך בהשוואה לאלה אשר בהם אין הוא מועסק. מנתוני הרשות עולה כי 84% מהמשאיות שמעורבות בתאונות דרכים הן משאיות אשר פועלות תחת אחריות מפעל אשר לא מינה קצין בטיחות.

לדברי ועדת לנגנטל "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אינה ממלאת את ייעודה." הוועדה מצביעה על חוסר התיאום וחוסר שיתוף הפעולה בין הרשות ובין וגורמי הממשלה השונים, ובינם בעיקר המשרד לביטחון פנים, האחראי על משטרת התנועה הארצית.

המועצה הלאומית לבטיחות בדרכים, גוף מתנדבים שפעל שנים רבות בתקציבים זעומים, נוטרל במטרה להעניק לרשות סמכות לאומית, אותה אינה מסגלת לבצע. במהלך ישיבות הוועדה ניתגלעו יחסי עבודה קשים בין גורמים לאומיים אלה, והוכח חוסר שיתוף פעולה בין מנכ"ל הרשות (יצחק אשל) - לראש אגף התנועה במשטרה (ניצב יעקוב רז). השניים התעמתו מספר פעמים במהלך ישיבות הועדה, כאשר לא ברור מי אם בכלל אמור לתת את הדין לתוצאות.

כאשר הושמעו כנגד לנגנטל במהלך הישיבות ביקורת מצד כאלה שהתרשמו כי הוא תומך בעמדת המשטרה, הציע להמתין עד פירסום המסקנות. עתה הגיעה השעה.

הקשר בין הרשות ומשרד התחבורה הוגדר כבעייתי, שכן משרד התחבורה מופקד על הרשות ומעניק לה סמכויותיה, עובדה הנמצאת בניגוד גמור לתפקיד הרשות לבקר את פעולות המשרד. ניגוד אינטרסים זה בא לידי ביטוי בעימותים שנתעוררו במהלך הישיבות בין מנכ"ל משרד התחבורה, סלמן בן-ציון, לבין מנכ"ל הרשות, איציק אשל, ולבין מנכ"ל מע"צ - אינג' עמי לקס.

תוספת תקציבית בסך 40 מיליון שקלים לרשות הוענקה על-ידי "ועדת שר" - דהיינו ועדת השרים לנושא תאונות הדרכים, אליה הגיע רק שר בודד, שר התחבורה דאז, ד"ר אפריים סנה.


האכיפה המשטרתית

חוסר יעילות המשטרה מתקשר למדיניות האכיפה המעדיפה אכיפת עבירות מהירות אולם מזניחה אכיפה של עבירות בעלות משקל גדול באירוע תאונות הדרכים אשר הינן קשות יותר לאכיפה, כגון סטייה מנתיב ומתן זכות קדימה להולכי הרגל.

הדוח קובע, כי משטרת התנועה משתדלת להגביר את מספר הדוחות ולא לצמצם את מספר התאונות. הוועדה טוענת כי אין קשר והתאמה בין סוגי העבירות הגורמות לתאונות הדרכים החמורות, לבין מאמצי האכיפה כנגד אותן עבירות.

המשטרה מנסה להסיט את האחריות המוטלת עלייה מתוקף תפקידה, והיא מטילה את האשם באופן מסורתי בציבור הנהגים. כאשר מדובר בנהגיה שלה מתיימרת המשטרה להציג נתונים טובים מהאמת, וטוענת, בניגוד לכל הנתונים, כי הם אינם מעורבים באופן מוגזם בתאונות.

עיקר הביקורת כנגד המשטרה, הושמעה במהלך הישיבות על-ידי מומחה הוותיק, ד"ר משה בקר. סגן השר לביטחון פנים, ח"כ גדעון עזרא, הפגין מעורבות אישית בתקופה קשה מבחינת עול הבט"שו. תכנית להצבת 180 מצלמות תנועה מתקדמות, מתעכבת בשל בעיות מנהלתיות ומשפטיות.

ראש אגף התנועה, ניצב יעקב רז הציג בפני הוועדה נתונים כי במהלך עשר השנים האחרונות, למרות גידול באוכלוסייה, בצי הרכב, ובנסועה, חלה ירידה במספר תאונות הדרכים וריסון במספר ההרוגים ופצועים קשה. במבצעי האכיפה, שבוצעו כנגד משאיות במהלך חצי שנה בלבד (ינואר- יוני 2002), נרשמו 23,425 דוחות תנועה, נפסל רשיונם של 1,131 נהגים ו-6,796 כלי רכב הורדו מן הכביש.

למעשה חלה החמרה במספר תאונות הדרכים עם נפגעים בעשר השנים האחרונות מכ- 40,000 בשנת 1992 לכ-90,000 בשנת 2001. "התמונה לפיה בעיית תאונות הדרכים מצויה בריסון ובהפחתה כביכול, היא אינה נכונה, ונובעת מהתפתחותה של בעיית חוסר הדיווח והחקירה של תאונות דרכים עם נפגעים". ועדת החקירה ציינה, כי בישיבה שנערכה עם נציגי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אישרו אנשי הלשכה את העיוות שנוצר בדיווח ובחקירה של תאונות הדרכים.

נתונים השוואתיים של מדינת ישראל מול 12 מדינות אירופאיות, מראים כי היקף כוח האדם הקיים במדינת ישראל יחסית לכמות הרכב, הינו הגבוה ביותר. ממצא זה קיבל ביטוי גם בצפיפות שוטרי התנועה לקילומטר כביש בינעירוני.

פועל יוצא של הריבוי היחסי של כוח השיטור, על-פי נתונים שהוצגו ישראל עומדת בכמות דוחות התנועה בין הגבוהים ביותר, ביחס למדינות האחרות, 609 דוחות תנועה לשנה לכל 1,000 כלי רכב לעומת 471 בהולנד, 166 בנורבגיה, 79 בספרד, ו-68 בגרמניה. היקף דוחות זה לא מניב את התוצאות הרצויות מבחינת מעורבות כלי הרכב בתאונות הדרכים, שכן מבחינה זו עומדת ישראל בראש הרשימה של תאונות (תוך כדי שקלול מתאים לפי חומרה) ביחס ל-1,000 כלי רכב לעומת יתר מדינות אירופה.

יחידת "פסולי הנהיגה" מצאה כי בכבישי ישראל נעים למעלה מ-100,000 נהגים שרשיונם אינו תקף, כתוצאה מאי תשלום עבירות תנועה והרשעה בעבירות על-ידי בית משפט:

"מדובר ברוצחים המסתובבים באופן חופשי בכבישים ויש להורידם מיידית מהכביש ולהביאם לשיפוט מהיר משטרת ישראל מקצה לנושא זה, יחידה בת 9 שוטרים בלבד, שאינה מסוגלת להתחקות אחריהם".


החינוך והמיגזר הערבי

שרת החינוך, ח"כ לימור ליבנת, לא טרחה להגיע לשיבת הוועדה אליה הוזמנה, ואף מנכ"לית משרדה, רונית תירוש, עזבה את הישיבה מוקדם מהמתוכנן, לנגנטל הפסיק בתגובה את הישיבה, והביע כעס רב כנגד משרד החינוך. את הרושם הרע תיקנה מ"מ מנהל תחום זהירות ובטיחות בדרכים במשרד החינוך, ד"ר רחל רותם.

"מערכת החינוך אינה מיישמת את החלטות הממשלה מ-1993, המחייבות ללמד את מקצוע הבטיחות בדרכים 30 שעות בשנה בכל כיתה".

שיעור המעורבות וההיפגעות של האוכלוסייה הערבית בישראל בתאונות עולה על ייצוגם באוכלוסייה, הן מבחינת המעורבות והן בחומרת הפגיעה. מעורבות נהגים ערבים בתאונות הדרכים גבוה ב-36% משיעורם באוכלוסיית הנהגים, ובגילאי 34 - 19מעורבותם גבוהה ב- 65% ובתאונות דרכים קטלניות אף כ-60%.

חומרת הבעיה באה לביטוי במשאיות הכבדות, הנהוגות במגזר הערבי. מנהל אגף תשתיות ופיתוח במשרד התחבורה, "אין ספק שהתשתית במגזר הערבי פחות טובה מהתשתית הכללית במדינה. האחריות היא בראש ובראשונה על הרשויות המקומיות".

מנהלת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, (מרב"ד) ד"ר עדה וינר: "רמת הדיווח במגזר הערבי נמוכה בהשוואה למגזר היהודי."לא מתבצעת הסברה מספקת לסקטור הרפואי במגזר הערבי".

קצין אגף תנועה במחוז הצפון, סנ"צ נביל יסאווי: "במרבית הרשויות המקומיות הערביות אין כיום ועדות תנועה, עד כה הוקמו רק 4 ועדות תנועה ברשויות הערביות מתוך 100 רשויות. בנוסף, קיימת בעית תמרור. ראשי הרשויות אינם מאשרים את הצבת התמרורים, דבר שגורם לחוסר אכיפה".

עוד הוסיפה ד"ר רותם, כי תכניות הלימודים לחינוך לבטיחות בדרכים הותאמו לשפה הערבית, וכי לדעתה יש לטפח את סוגיית ההסברה דווקא להורים. אבות דורסים את ילדיהם בנסיעה לאחור, מחוסר מודעות ועקב בעיות תשתית. ראש עירית נצרת מר ג'ראיסי ראמז, "נושא התשתית לא יקודם כל עוד האמצעים עוברים דרך קופת המועצות המקומיות. הקמת מרכז לבטיחות בדרכים בעיר נצרת בעלות של מיליונים מתעכבת בשל אי יכולת להעביר 300,000 שקלים תקציב העירייה".

מרכז המידע הלאומי

אחת המסקנות הבולטות שעלתה בדוח, הינה העדרו המוחלט של כל בסיס נתונים חד משמעי לגבי תאונות הדרכים. על רקע עובדה זו התגלעו מחלוקות בין המומחים שהעידו בפני הועדה, כאשר כל מומחה רותם את המספרים ואנס אותם לצרכיו שלו.

מנכ"ל המשרד לתרבות, מדע וספורט מסר באחרונה בכנס בטיחות של עמותת "אור ירוק", כי משרדו עומד להקים בסיס נתונים שכזה, אך לנוכח ביטול משרד המדע, גם בנושא זה עתיד הטיפול אינו ברור עדיין. במצב של מחסור בנתונים, אין כל אפשרות לנהל מאבק מקצועי המבוסס על נתוני זמן אמת.


תשתית התחבורה הארצית

רמת הצפיפות בכבישי ישראל הינה הגבוהה ביותר ביחס למדינות אירופה. לדברי הוועדה, הכבישים במדינה אינם עומדים בתקן אירופי והינם חסרי תועלת בטיחותית. הדו"ח קובע כי קיים פיגור גדול בפיתוח התשתית, המשפיע על הגידול בתאונות הדרכים.

למרות שהוועדה הפסיקה את פעילותה בעקבות פיזור הכנסת, החליט לנגנטל בזמנו להמשיך לכנס חלק מן הישיבות שתוכננו, וכך נערכה חקירה במצב הכבישים, תימרור, שילוט והכוונה. עלו נושאים הקשורים בשיפורי בטיחות בצדי הדרכים, היעדר תאורה בכבישים והיעדר תקנים מחייבים. בנושא התקנים התגלעה מחלוקת חריפה בן מנכ"ל משרד התחבורה שכיהן בעבר כמנכ"ל מע"צ, לבין ראש הרשות לבטיחות - המצדד בהגדרת תקנים לבניית כבישים.

הפיגור התשתיות בישראל ומיעוט הכבישים ברשת הבינעירונית, מעמיד את ישראל ברמת צפיפות גבוהה ביותר ביחס למדינות אירופה; הצפיפות לקילומטר כביש בישראל הוא 345 כלי רכב לק"מ. לשם השוואה, בגרמניה הצפיפות היא 104 כלי רכב לק"מ, בבריטניה וספרד - 76 כלי רכב לק"מ ואילו בצרפת רק 44 כלי רכב לק"מ כביש.

הנזק הכלכלי מתאונות דרכים שנגרמו כתוצאה מתשתיות לקויות בדרכים בינעירוניות, מסתכם בסך של 4 מיליארד ש"ח בשנה. לא ניתנו הוכחות למילוי הצהרת משרד התחבורה, כי "מדיניות הממשלה היא עידוד תחבורה ציבורית ופיתוח תשתיות לרכבת ואמצעי הסעה המוניים כמקובל בחו"ל".



ההמלצות


- העלאת הנושא לראש סדר העדיפויות הלאומי

- הענקת סמכות עליונה לרשות הלאומית לבטיחות מול כל משרדי הממשלה

- להפסיק להתייחס אל תאונות הדרכים כאל גזירה משמיים

- הקמת מרכז מידע לאומי

- קביעת לו"ז לחקיקה חוזרת של חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

- ו/או - העברת הרשות הלאומית לאחריות משרד ראש הממשלה - (כהצהרת רוה"מ בכנס "אור ירוק")

המלצות חסרות

א. חסור גישור הפער בין התשלומים לתקבולים:
מדינת ישראל משקיעה במניעת תאונות הדרכים כרבע מיליארד שקלים, ד"ר משה בקר, מומחה הועדה: "משלם המסים הישראלי מוציא מדי שנה לטובת חברות הביטוח בישראל כ-8 - 9 מיליארד שקל!"
כל זאת בטרם הוזכר המיסוי על רכב ו- או דלק.

ב. אין הועדה מסיקה מסקנות אישיות כנגד נושאי תפקידים שכשלו בתפקידם.

ג. אין הועדה מעידה כנגד חבריה הרשומים שלא השתתפו בישיבות החקירה.

ד. אין הועדה קובעת כיצד תימשך עבודת החקירה שניקטעה באמצע הדרך.

תאריך:  22/01/2003   |   עודכן:  22/01/2003
עמוס באר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ביולי 2002 החליטה הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית לפטר את האב עטא אללה-חנא מתפקידו כדובר הרשמי של הכנסייה היוונית האורתודוכסית, בעקבות התבטאויותיו בשבח פיגועי ההתאבדות. ממשלת ישראל החליטה שלא לקבל את מינויו, ובית המשפט העליון בישראל אישר זאת. למרות פיטורים אלו, ממשיך חנא להציג עצמו כדובר הרשמי של הכנסייה. הוא הסלים את התבטאויותיו בגנות ישראל ומוסיף בכל הזדמנות לשבח פיגועי התאבדות נגד ישראל.
21/01/2003  |  ממר"י  |   מאמרים

21/01/2003  |  יואב יצחק  |   מאמרים
בנק ישראל הגביר לאחרונה את איומיו בנושא הורדת הדירוג של המדינה. בשבוע שעבר נפל הזעם התורן של כלכלני הבנק על איגרות החוב מסוג שחר המונפקות על-ידי האוצר וגם הן הואשמו באחריות להורדת הדירוג שאולי תגיע.
20/01/2003  |  עדי ריבלין  |   מאמרים
הזכות הבסיסית של כל אחד מאיתנו הוא לחלוק על דעה אחרת, להעדיף מישהו על פני מישהו אחר ואפילו לא לאהוב משהו בין שזה חי, צומח או דומם. אבל אין מילה היותר אהובה על כל הנבלים מאשר לקרוא: "גזען" למי שאינו מקבל את דעתם או למי שאינו אוהב אותם או אפילו מתעב אותם.
20/01/2003  |   יהודה דרורי  |   מאמרים
במעריב עסקים מתפרסם (20.1.03): "אף חברת ביטוח לא מציעה פוליסה מספקת לנושאי משרה, כך טוענת הדירקטורית החדשה ענבל צוקר..."
20/01/2003  |  שמעון שחר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אסור שצהלות הפלשתינים ייצרבו בתודעה [צילום: עטייה מוחמד, פלאש 90]
ד"ר יעקב סוקול
הצורה שבה זוכרים אירוע נקבעת על-פי התמונה העיקרית שלו שצרובה במוחנו    לכן, החלטת הממשלה על קביעת יום הזיכרון למלחמת חרבות ברזל ביום שבו פרצה מתקפת הטרור מחליטה שבעצם כבר הפסדנו
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
עם שלם עוטה מסכה כדי להסתיר את היגון והצער, להסתיר את החרפה והבושה, להסתיר את הכאב והגעגוע, להסתיר את החוסר הנורא, את השבר שהיה כחרס הנשבר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il