צריך להתכונן לסיבוב השני של המשבר. הוא יכול לפגוע בנו קשה יותר. צריך להתכונן לתסריט שמשבר עולמי מתמשך ישפיע עלינו יותר מהסיבוב הראשון. "מה שיוציא את מדינת ישראל מהמיתון הוא לא פעולות של הממשלה או עידוד כזה או אחר שאולי עוזר בטווח הקצר. אני חושב שהמגזר העסקי הוא שיוציא את המשק מהמיתון. אנחנו יכולים להשפיע ברמת המיסוי".

את הדברים הנ"ל אמר מנכ"ל משרד האוצר, אורי יוגב, במושב המאקרו נקודות מרכזיות שהתקיים בפורום קיסריה. אורי יוגב אמר עוד (ציטוט):

יש סיכוי גבוה שבסך-הכל אנחנו כבר די אחרי נקודת השפל או הפאניקה הגדולה של המשבר, ויש סיכוי יחסית גבוה שלפחות החלק הזה של המשבר מאחורינו. אבל דווקא מהבחינה הריאלית אני חושב שהמשבר עשוי להתברר כיותר חמור מהצפוי.

יש סיכוי שהסיבוב השני של המשבר יפגע בנו יותר מאשר במשקים אחרים. אם באמת השפל העולמי לא יחריף אלא יישאר ברמות המאוד נמוכות שאליהן אירופה וארה"ב הגיעו, התמשכות הזמן תשפיע עלינו בהיותנו משק שמושפע הרבה יותר ממשקים אחרים ממה שקורה בעולם. צריך להתכונן לתסריטים כאלה. לחלק הראשון של המשבר נכנסנו טוב ותפקדנו בו באופן סביר, אבל קדימה מאוד יכול להיות שזה יהיה קצת יותר ארוך. הממשלה צריכה לנקוט במדיניות פיסקלית מאוד מאוד אחראית - ובסך-הכל התוצאה אחראית, מבחינת תמהיל. מבחינת המדיניות המוניטרית המרחיבה - טוב שכך, וחשוב שנמשיך להיות עם היד על הדופק מבחינת ההשפעה של המשבר הריאלי על ישראל.

לממשלה כמעט אין כלים לטפל בזה, אבל לפחות צריך לשמור על שער החליפין כך שיאפשר לגזר העסקי לעבור את התקופה הזאת בצורה סבירה. עצם העובדה ששער החליפין חזר למקום שבו אפשר לתפקד זו עובדה חשובה.

מה שיוציא את מדינת ישראל מהמיתון הוא לא פעולות של הממשלה או עידוד כזה או אחר שאולי עוזר בטווח הקצר. אני חושב שהמגזר העסקי הוא שיוציא את המשק מהמיתון. אנחנו יכולים להשפיע ברמת המיסוי, במיוחד אם במדינות העולם יהיה גידול במיסוי. היעד צריך להיות שלא נהיה בשום ממוצע, אלא שנהיה מאוד תחרותיים - שיהיה כדאי לעשות פה עסקים ולהשקיע פה ולשלם פה מס.

בעולם שלנו, עסקים מחליטים איפה לשלם מס. אם רמת המיסוי פה תהיה טובה ונמוכה, חברות יבחרו לשלם כאן מס.החלטה על הורדת המס השולי היא זניחה בטווח הקצר אך חשובה מאוד בטווח הארוך. השפעתו על הצמיחה היא דרמטית.

לנצל את זה שהצלחנו לעשות שנתיים של תקציב - שקט יחסי - וכן לעשות שינויים מבניים. לא רק כאלה שישנו את רמת התפקוד של הממשלה, שזו בעייתנו הגדולה ביותר, אלא גם שינויים מבניים של נטלים על המשק - קרקעות, נמלים, חשמל, למשל. [לא רק ברמה של פתרון בעיות אלא גם] בצד של ההזדמנויות, תחבורה למשל - נושא שבו אנחנו עולם שלישי.

לא צריך להגדיל את תקציב התמיכות - אבל כן צריך לנהל אותן ברמה שמדי פעם בוחרים בכמה תעשיות שבהן יש לנו יתרון יחסי. זה לא דורש כסף, זה דורש טיפה אלמנטים של מיקוד אחת לכמה זמן, ושווה לארגן טיפה חשיבה בתחום הזה וכך לקדם את המשק.
אייל גבאי מנכ"ל משרד ראש הממשלה: "בכל הנוגע להפחתות מסים, יש כאן קבוצה קטנה שנוטלת על עצמה את רוב תשלומי המדינה ביוזמה החופשית ובצמיחה של מדינת ישראל. עד 2002 הקבוצה הזאת שילמה שיעורי מס ישיר גבוהים, והיוזמה החופשית יחד עם הדמוקרטיה נידונה לדרך חתחתים.

בשנים הבאות, אם רוצים באמת להפיק לקחים מהמשבר ולא לצאת ממנו עם תגובה של פאניקה, צריך להסתכל על הטווח הארוך. עובדתית סקר של IMF אם ישראל תמשיך בצמיחה של 3% היא תידרדר ברמה הבינלאומית, כי כולם רצים יותר מהר מאיתנו. צריך להמשיך בעידוד היוזמה החופשית וברפורמות במסים, הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, הרפורמה בנמלים וכן הלאה.

חייבים לשחרר את המשק הישראלי מהכבלים שעוצרים את הצמיחה."בסך-הכל, אנחנו אם לא נעשה סיבוב פרסה, שהתחלנו ב-2003 נלך ונידרדר. או שאנחנו פורצים ומנצלים את המשבר כדי להתקדם לעומת אחרים, או שאנחנו מפחדים ועומדים במקום.

אי-אפשר להתעלם מכך שבשלוש השנים האחרונות עברנו ממלחמה של חזית, או של חיל האוויר למלחמה של העורף - וזה דורש משאבים משמעותיים. הדברים הללו הם לא אילוצים פוליטיים, הם אילוצים של מציאות, שהמרכיב הכלכלי שלהם הוא מחויב המציאות. רק במקרה המשכנו לצמוח בתקופה של מלחמה. מלחמה יכולה לקחת אותנו כמה שנים אחורנית, אם העורף לא יהיה מוכן ואם הצבא לא יכריע אותה תוך זמן קצר.

על ההסכם עם ההסתדרות: "בהחלטה שלא הולכים לעימות עם ההסתדרות אלא להסכם יש גם החלטה ערכית וגם החלטה כלכלית משמעותית".

על תהליך בניית תקציב 2009-1010: "ההחלטה על סדר עדיפויות חייבת להיות מוכרעת בממשלה, ולא על-ידי פקידים מוכשרים - מוצלחים ככל שיהיו. אסור לנו להרשות שאמירה 'הפוליטיקאים הכריעו' תיתפס כאמירה שלילית. בשביל זה הם נבחרו".