תסמונת העין היבשה

פרשת כרמיה אותה חשפנו ב-News1 ביום 28.02.06 - היא החמורה ביותר שבה נגוע ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בעבירות פליליות חמורות. בתקציר שלהלן נתמקד בעיקרי הפרשה. עולה ממנה כי בעת שכיהן בתפקיד מ"מ ראש הממשלה וכשר בכיר המחזיק בכמה תיקים בממשלה, קיבל אולמרט שוחד ישיר בהיקף כספי בסכום כולל של 480 אלף דולר (ברוטו) - 330 אלף דולר נטו, לאחר ניכוי הנחת מזומנים. מכאן חומרת הפרשה. השוחד ניתן לו במסגרת עסקה, שבה רכש יחד עם רעייתו עליזה דירת גן יוקרתית בפרויקט כרמיה בירושלים בהנחה גדולה מאוד, מחברת אלומות מג הנדסה בע"מ, בראשה עומד היזם גיל מסטיי. תמורת ההנחה שהינה בפועל שוחד, פעלו אולמרט ומקורביו בהנהלת עיריית ירושלים לקידום הפרויקט: הן כדי להסדיר לחברה היזמית זכויות בנייה נוספות, כך שזו תוכל לממן את ההנחה-השוחד; הן כדי לקצר תהליכים ביורוקרטיים; ובמיוחד כדי להשיג אישורי בנייה לפרויקט - שלא ניתנו לאחרים שפנו קודם לכן. כל זאת למרות שמדובר במבנה שהוקם על-ידי הטמפלרים, שהריסתו ו/או פירוקו והרכבתו מחדש לא הותרו במשך שנים רבות בשל חובת השימור באיזור.

ערב הבחירות לכנסת ה- 17 נהנה אהוד אולמרט מחסינות מוחלטת, כמותה לא נהנה אפילו אריאל שרון בימיו הטובים ביותר (ערב ההינתקות). כלי התקשורת פעלו באופן בוטה כדי לטשטש ולעוות ממצאים בפרשות חמורות בהן נקשר שמו של אולמרט. כך נהגו גם בפרשת מכירת הבית של אולמרט ברח' כ"ט בנובמבר בירושלים, לאיל ההון דניאל אברמס תמורת 2.7 מיליון דולר, שבחשיפתה פרצנו את קשר השתיקה [התחקירים הגנוזים, 19.02.06] וכחלוף יומיים בחשיפה מורחבת [המתנה האסורה לאולמרט: שכר דירה נמוך, 21.02.06].

פרשת אולמרט - שוחד במכרז בנק לאומי, היא אחת החמורות הנוגעות לראש הממשלה, אהוד אולמרט. חשפנו את הפרשה בתחקיר ביום 15.10.06. עולה ממנה חשד, כי אולמרט פעל בשנת 2005, בעת שכיהן בתפקיד מ"מ שר האוצר, תוך ניגודי עניינים חמורים. הפעם אין מדובר בעסקי נדל"ן מסואבים שבהם הוא מסובך, אלא בהתנהלות פלילית לכאורה מצד אולמרט בתהליך הפרטת אחד הנכסים הגדולים שבידי מדינת ישראל: בנק לאומי. אולמרט מכחיש, כרגיל, את כל החשדות נגדו.

עדנה ארבל קיבלה ב-1993 פיצויים, שלא כדין, בסכום של כ-200 אלף שקלים [במחירי אותה תקופה], בגין, כביכול, שנות עבודתה כפרקליטה בשירות הציבורי עד מינויה לכהונת שופטת בית משפט מחוזי (1988). "סידור" הפיצויים נעשה לפנים משורת הדין, בעקבות פניות חוזרות ונשנות שלה (אישית ורשמית) לנציב שירות המדינה, מאיר גבאי, שהיה מיודד עימה. ארבל ניצלה אותה תקופה לרעה את מעמדה כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, והמשיכה ללחוץ על פקידים בכירים עד שקיבלה את מבוקשה.

ראש הממשלה אהוד אולמרט, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, ביצעו מינויים בלתי כשרים ברשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל הכפופה למשרד התעשיה והמסחר. לחלק מהמקורבים הפוליטיים שמונו - ושירתו את אולמרט ואנשיו - שולמו מאות אלפי ש"ח באופן בלתי תקין. המדובר בעיקר במינוי לתפקיד סמנכ"לית וכן בשלושה פרויקטורים. המינויים הבלתי חוקיים לכאורה בוצעו בתקופה שאולמרט כיהן כשר התעשיה והמסחר ודינור כיהן כמנכ"ל. ערב הבחירות לכנסת ה- 17 חשפנו כאן [לשכת הג'ובים של אולמרט ומקורביו, 19.03.06] כי מבקר המדינה עומד להוציא דוח חמור המצביע על מינויים בלתי חוקיים שביצעו אולמרט ואנשיו. ואולם, חלק ניכר מכלי התקשורת פעלו להשתיק פרשה זו, ונמנעו מלקיים דיון ציבורי בנושא.