באי-כוחו של הירשזון ערערו גם על הרשעתו בגניבת כספים עבור טיסותיו. ההרשעה התבססה לטענתם, על "סטטיסטיקה", קרי, סמיכות פריטת צ'קים למועדי טיסות, ב-80% מהמקרים. לטענתם במקרה הנוכחי לא ניתן לבסס הרשעה כזו מאחר שמדובר למעשה בשתי פרשיות הכרוכות זו בזו, הירשזון ומעילת כהן, לפיכך, פריטת צ'קים על בסיס יומי הייתה עבור החזר חובות דוד כהן.

עוד מערער הירשזון על הרשעתו בפרשת כספי החגים. לטענתו מדובר בהרשעה שאינה מבוססת על ראיות, שכן גם התביעה הודתה כי לא היה נוכח בישיבה "המכרעת" בה הוחלט על כספים אלו ובית המשפט הרשיע אותו בעבירה זו בנימוק כי "חזקה עליו" שידע על המהלך.

"אשמתו של הירשזון מתבססת על הנחה; ולא על הנחה אחת בלבד, אלא על שתי הנחות מצטברות (הראשונה שבהן היא שהירשזון קיבל מידע ביחס לטיב ההחלטות שהתקבלו בישיבה, והשנייה שבהן היא שהירשזון חקר ובדק, במסגרת חובותיו כיו"ר, את תקינות קבלתה). בית המשפט מניח - על דרך החזקה - כי אירועים אלה אכן התקיימו במציאות, וגוזר את אשמתו של הירשזון מקיומם (הנטען) של אירועים אלה. אין צורך לומר, כי מהלכו זה של בית המשפט קמא הינו מהלך חסר תקדים במשפט הפלילי. בתי המשפט היו מוכנים לעשות שימוש - זהיר ביותר - בחזקות שנועדו להתמודד עם הקושי הראייתי בהתחקות אחר הלך נפשו של נאשם. ברם, מעולם לא שמענו על שימוש בחזקות לצורך קביעת ממצאים עובדתיים ביחס לאירועים עובדתיים אשר 'לבטח' התקיימו".

בערעור על חומרת עונשו, כאמור חמש שנות מאסר בפועל, טען הירשזון כי בית המשפט "לא נתן את המשקל הראוי לעובדה שהירשזון השיב את כל הכספים שנקבע שנטל שלא כדין. לא נתן את המשקל הראוי לעשייה הציבורית יוצאת הדופן שלו בכל הקשור לזכר השואה מחד-גיסא, ולענישה הציבורית חסרת התקדים שספג מאידך-גיסא". עוד טען כי לא ניתן משקל ראוי למצבו הבריאותי, לנסיבותיו המשפחתיות ולגילו המתקדם.

בין היתר נטען כי התשלומים החודשיים ששולמו להירשזון היו למעשה שכר עבור עבודתו אשר שולם לו בדרכים "נפתלות" כדי לעקוף את חוק החסינות. מדובר בעדותו של עובדיה כהן שהבהיר כי מדובר היה ב"תחליף משכורת, וכתגמול בגין עבודתו של הירשזון בהע"ל". כהן טען עוד בעדותו כי הדבר נעשה מאחר שעל הירשזון נאסר לקבל משכורת.

לטענת הסניגורים "בקבלת התשלומים החודשיים קיים פסול. מדובר, כאמור, במעשים שנועדו לעקוף את הוראות חוק החסינות, האוסר על חבר כנסת לקבל תגמול נוסף לבד משכרו כחבר כנסת. זו אף הסיבה שעובדיה ביקש להימנע, לעת חקירתו, מתיעוד תשובותיו על-ידי החוקרים. אולם, טענתנו היא, כאמור, שיש להבחין - הבחן היטב - בין פסול זה שהינו בעיקרו פסול אתי (ואפשר אף פסול שעולה כדי הפרת אמונים), לבין עבירה של גניבה".

עוד נטען כי הירשזון הורשע גם בגין מעילה נוספת בהסתדרות, של האחים כהן, דוד ועובדיה. מעילה זו באה בעקבות הסתבכותו של דוד כהן בחובות הימורים והיחלצות אחיו עובדיה כהן למענו באמצעות גניבת הכספים. אלא שהירשזון, לטענתם, לא ידע כלל ממעילה זו והורשע בה למרות זאת בנימוק כי חלה עליו אחריות מנהלית כמנהל. לטענת הסניגורים, מדובר לפיכך בהרשעה ללא הוכחת מודעות לעבירה כנדרש בפלילים.