שער הדולר זינק (יום ו', 27.1109) ב-1.324% ושערו היציג נקבע על רמה של 3.82 שקלים. האירו נותר כמעט ללא שינוי ושערו היציג נקבע על 5.68 שקלים.
הרקע להתחזקות הגדולה של הדולר בישראל נעוצה בשוק המט"ח העולמי, אשר התאפיין ביציאה מנכסים עתירי סיכון על-רקע החששות ביומיים האחרונים מ
התמוטטות חברת האחזקות של ממשלת דובאי. החברה הודיעה כי תפנה לנושיה בבקשה להקפיא את כל תשלומי החוב של החברה, ובייחוד של חטיבת הנדל"ן שלה הנקראת נחיל ("דקל" בערבית), עד לחודש מאי 2010.
פרט לדולר האמריקני התחזק בחדות גם היין היפני, אשר הגיע לשיא של 14 שנים מול הדולר האמריקני, ונסחר בשעה זו (14:00 שעון ישראל) סביב 85 יין לדולר. בארץ התחזק היין היפני מול השקל כמעט ב-2% ושערו נקבע על 4.43 שקלים ל-100 יין.
הלירה סטרלינג הבריטית, שאתמול הייתה אחד המטבעות המרכזיים בעולם שנחלשו ברמה החדה ביותר, עקב הפרסומים בדבר החשיפה הגדולה של מוסדות פיננסיים בריטיים להשקעות בדובאי, ממשיכה בשעה זו את מגמת ההיחלשות העולמית ונחלשת ב-0.9% מול הדולר, לאחר שאתמול נחלשה ב-1%. בארץ התחזק דווקא המטבע הבריטי במעט, ושערו נקבע על 6.26 שקלים - עלייה של 0.2%.
בתחילת השבוע עוד הציג הדולר חולשה מול השקל, שהחלה להתגבר לאחר הכרזתו ביום שני של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, על העלאת שיעור הריבית בישראל ב-0.25% לרמה של 1%. המהלך החזיר את הדולר לכמה ימים של מגמת היחלשות, במהלכם הוא נסחר בשלב מסויים ברמה של 3.73 שקלים. כעת כאמור, בזכות הצרות מדובאי, הדולר זוכה להיכנס לסוף השבוע עם עדנה מחודשת, ומסכם עלייה שבועית של 0.9% מול השקל.
בבנקים לא מתרגשים: צופים המשך מגמת ההיחלשות של הדולר
בסקירה השבועית של בנק לאומי ציינו היום כי "בטווח הקצר, המשך תוואי ההתאוששות הכלכלית בעולם, המלווה בגידול בתיאבון לסיכון של המשקיעים, יביא לחולשה במטבע האמריקני. בין הגורמים העשויים לפגוע במגמה זו נצביע על הרמה הגבוהה בה נמצאים שווקי המניות והמשך העלייה במחירי הסחורות".
בבנק הפועלים ציינו כי להערכתם השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא יושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. כמו-כן, ציינו בבנק, יושפע השקל מגורמים מקומיים מנוגדים. "מחד-גיסא, הגורם העיקרי התומך בהיחלשות השקל הוא רכישות הדולרים על-ידי בנק ישראל. מאידך-גיסא, בין הגורמים התומכים בהתחזקות השקל ניתן למנות את הגידול בעודף בחשבון השוטף, הכלכלה היציבה בישראל ואת הציפיות להעלאת ריבית נוספת ע"י בנק ישראל ובעקבותיה, הרחבת הפער בין הריבית השקלית והדולרית".
