תוכנית אפיליאייט

העמלה המגיעה לאפיליאייט, כמו כל דבר בחיים, נתונה למשא-ומתן, ואם מדובר באפיליאייט שיודע לייצר טראפיק ולהביא לקוחות, הוא בהחלט יוכל לקבל עמלות גבוהות יותר מהאתר המסחרי. אחת התוצאות לכך היא יצירת שכבה שנייה (ולפעמים גם שלישית ורביעית) של אפיליאייטים. כלומר, אם אתר מסחרי מציע לדוגמה, לאפיליאייט, 25$ עבור כל לקוח שיבצע רכישה באתר, אפיליאייט גדול יוכל במשא-ומתן לקבל נניח 30$ ללקוח. המשמעות היא שכעת יוכל האפיליאייט להציע, נניח, 27$ לכל אפיליאייט שירשם דרכו (כאפיליאייט) לאתר המסחרי (סכום גבוה יותר מאשר בתוכנית המקורית באתר המסחרי). כלומר, תוכניות אפיליאייט שמאפשרות 2 tier הופכות להיות אטרקטיביות לאפיליאייטים גדולים. זו גם הסיבה להקמת חברות אפיליאייט – כלומר, חברות שאינן מייצרות או מוכרות דבר, וכל תפקידן הוא לגייס לקוחות ואפיליאייטים לאתרים אחרים. דוגמה לחברה כזו היא אמפייר פוקר של נועם לניר שהונפקה בבורסה. החברה עסקה בשיווק הקזינו של 888 ובפוקר של PartyPoker כאשר על כל לקוח שהגיע דרכה או דרך אפיליאייט שהיא גייסה חתכה החברה אחוזים. כלומר, לאפיליאייט קטן היה עדיף להירשם לתוכנית האפיליאייט דרך גורם משנה ולא באופן ישיר.

כאמור, כמעט תמיד תוכנית האפיליאייט והתוכנה המנהלת אותה שייכות לאתר המסחרי. כלומר, האתר המסחרי יכול לשחק עם מידע, או להעלים מידע מהתוכנית כרצונו, וכך לחסוך בעמלות המשולמות לאפיליאייטים. אפיליאייט לעולם לא יוכל לדעת בוודאות האם הלקוח שהגיע דרכו אומנם נרשם לאתר המסחרי או לא, והאם הוא ביצע רכישה ובאיזה סכום (25$ או שאולי ב 250$). לא מעט אתרים מסחריים מבצעים מניפולציות במידע שהם מציגים לאפיליאייטים שלהם במטרה לחסוך בעמלות המגיעות לאפיליאייטים.

ישנן כמה דרכים על-מנת לבצע מעקב שיעקוף את השליטה שיש לאתר המסחרי במידע ובתוכנת האפיליאייט, אבל גם דרכים אלו הן חלקיות ומוגבלות מאוד, ואינן יודעות לתת מענה שלם. בסופו של דבר האפיליאייט צריך להחליט בעצמו האם הוא נותן אמון באתר המסחרי או לא.

באחת הסקירות הבאות אפרט כיצד לזהות ולבחור תוכנית אפיליאייט טובה.

חלק מתוכניות האפיליאייט, בגלל התנאים שהן מציעות למפרסמים, נחשפות להונאות. ישנן צורות רבות ומגוונות לרמות תוכנית אפיליאייט, ולמעשה כמעט בלתי אפשרי להקים תוכנית אפיליאייט שתהיה חסינה מפני רמאויות. גם היום לא מעט אנשים מרוויחים לא מעט כסף מהונאות שיטתיות של תוכניות אפיליאייט. אחד הדוגמאות המפורסמות להונאה של תוכנית אפיליאייט היא תוכנית ה-Adsense של Google. מדובר בתוכנית שבה האתר המפרסם מקבל תשלום בכל פעם שמבקר באתר מקליק על פרסומת של Google (למעשה הפרסומת היא של אתר מסחרי אחר, צד ג', המשתתף בתוכנית הפרסום של Google, ולא בפרסומת של Google עצמה). תנאי התוכנית הביאו לכך שחלק מהאתרים המפרסמים בנו רובוטים שכל תפקידם היה לבצע הקלקות פיקטיביות על מודעות של גוגל באתר שלהם. מי ששילם את מחיר ההונאה היה האתר המסחרי ולא Google עצמה. למעשה Google אפילו הרוויחה מההונאה מכיוון שעל-פי תנאי התוכנית, Google והאתר המפרסם מתחלקים בכסף שמשלם האתר המסחרי עבור כל הקלקה. למרות זאת, מכיוון שהדבר פגע באמינות של תוכנית הפרסום של Google, נדרשה Google לפתח כלים לזיהוי ולמניעה של הונאות מסוג זה.

אחד התפקידים של תוכנת האפיליאייט הוא לחשב את העמלות המגיעות לכל אפיליאייט. החישוב נעשה לכל אפיליאייט בנפרד, וכל אפיליאייט יכול לראות את הכספים שהצטברו לזכותו בחשבונו בתוכנית. בחלק מהתוכניות ישנו מינימום מסוים שצריך להצטבר בחשבונו של אפיליאייט לפני שהוא יוכל לבצע משיכה.

ישנן מספר שיטות לשיוך לקוח לאתר מפרסם ספציפי, בשיטה הפופולרית ביותר כל אפיליאייט (אתר מפרסם) מקבל לינק ייחודי, בקישור הזה, האתר המפרסם ישתמש בכל פעם שהוא ירצה להפנות גולשים לאתר המסחרי. במקביל לכניסה של הגולש לאתר המסחרי ובמקביל לטעינת האתר על מחשבו של הלקוח, הלקוח גם מקבל cookie (קוד תוכנה קצר). הקוד נטען ונשמר על מחשבו של הלקוח. בצורה כזו תוכנת האפיליאייט יודעת לעקוב אחר פעילות הלקוח באתר המסחרי ולשייך כל לקוח לאתר המפרסם הנכון.

מטרת ה-cookie

באתרים "הוגנים" ה-cookie תשמש אך ורק לצורך ניטור הפעילות, ושיוך הלקוח לאתר המפרסם הנכון. לעומת זאת, באתרים "הוגנים קצת פחות" ה-cookie יכולה לשמש למעקב, לאיפיון, ולדיווח עמוק הרבה יותר אחר פעילות הלקוח, מעקב שיתבצע גם באתרים אחרים.

כאמור, ה-cookie הוא קוד תוכנה קצר שנועד לאפשר לתוכנת האפיליאייט לשייך את הלקוח לאתר מפרסם ספציפי. לאחר שיוך הלקוח במידה שהלקוח מבצע פעילות המזכה את האתר המפרסם בעמלה (רכישה, הרשמה וכו') הפעולה תרשם בחשבונו של האתר המפרסם.

רוב תוכניות האפיליאייט מציעות מגוון צורות תשלום לאפיליאייטים, מהעברות בנקאיות, דרך שיקים, ועד תשלום באמצעות צורות תשלום אלטרנטיביות (כגון PayPal). מכיוון שפעילות האפיליאייטים היא גלובלית, לאתר מסחרי קשה מאוד לבצע הנהלת חשבונות רב-לאומית (איך מחשבים את אחוז המע"ם וכמה מס צריך לנכות לאפיליאייט טורקי שהוא הבעלים של חברה גרמנית שיושבת על שרתים באוסטרליה?). לכן ברוב התוכניות חבות הדיווח והתשלום לרשויות המס היא על האפיליאייט ולא על האתר המסחרי. כלומר, האתר המסחרי מעביר את התשלום לאפיליאייט ללא ניקוי מס כלשהו, ועל האפיליאייט להסדיר את נושא המיסוי בהתאם לשטח השיפוט בו הוא נמצא. כמובן ששיטה זו טובה הן לאפיליאייט והן לאתר המסחרי. האתר המסחרי נמנע מהצורך לבצע חישובים מורכבים ולנהל הנהלת חשבונות רב-לאומית עבור כל אפיליאייט בנפרד, ואילו לאלפי אנשים בעולם מהווה השתתפות בתוכנית אפיליאייט השלמת הכנסה למשכורת החודשית.

• כיצד לחשב החזרות, הונאות, וביטולי עסקה באתר המסחרי?

כל תוכנית אפיליאייט קובעת את המדיניות שלה באופן עצמאי. ישנן תוכניות שבהן האפיליאייט הוא שותף מלא. כלומר, מחשבונו של האפיליאייט יקוזזו עסקות שבוטלו, החזרות, והונאות, ואילו באתרים אחרים האתר המסחרי יספוג את ההפסדים והאפיליאייט יהיה שותף רק בהכנסות. גם פה חשוב לקרוא את תנאי התוכנית, ובמידת הצורך אפילו להתמקח.

• כיצד ומתי לשלם לאתר המפרסם?

ישנן שתי שיטות: או שהתשלום יתבצע אחת לתקופה (פעם בשבוע, בשבועיים, בחודש), או בכל זמן על-פי רצונו של האפיליאייט. בכל מקרה, בכל התוכניות, על-מנת שאפיליאייט יוכל לבצע משיכה עליו לצבור סכום מנימלי מסוים (משתנה בין תוכנית לתוכנית). עלויות המשיכה (עמלות, דואר וכו') יהיו בדרך כלל על-חשבונו של האפיליאייט, למרות שישנן תוכניות שבהן האתר המסחרי יספוג את העלויות והעמלות, בהעברות של סכומים גבוהים או כאשר האפיליאייט יבחר בדרך משיכה ספציפית..

• מהי המחויבות המשפטית בין האתר המסחרי לבין האתר המפרסם ומהי סמכות השיפוט במקרה של חילוקי דעות?

ההסכם בין האתר המסחרי ובין האתר המפרסם הוא הסכם משפטי לכל דבר. כמו בכל הסכם משפטי, יופיע בו סעיף שיקבע את סמכות השיפוט. כלומר, במקרה של חילוקי דעות, האפיליאייט ימצא את עצמו נדרש לשכור עו"ד ולתבוע אתר הנמצא במדינה מרוחקת או גרוע מכך במקלט מס (לך תתבע אתר שרשום באיי קיימן). לכן בתחילת הדרך נוצר מצב בו האתר המסחרי יכול היה לנהוג ככל העולה על רוחו מתוך ידיעה שבמקרה הגרוע ביותר הוא יאבד אפיליאייט. הפתרון לכך היה בדמותם של פורומים ואתרי דירוג. האתרים מדרגים ומבקרים תוכניות אפיליאייט שונות, ובפורומים האפיליאייטים השונים מספרים על בעיות שהיו להם עם אתרים שונים וכיצד נפתרו בעיות אלו (אם בכלל). המשמעות לכך היא שאתר מסחרי שמרמה או מעקב תשלומים לאפיליאייטים שלו עלול לאבד לא רק את האפיליאייטים שכבר יש לו, אלא גם ימצא את עצמו ללא יכולת לגייס אפיליאייטים חדשים. הנזק לאתר מסחרי שרכש שם רע בעולם האפיליאייטים הוא עצום, לא רק שהאתר יאבד טראפיק קיים, אלא שהמחיר לטראפיק חדש יהיה גבוה יותר. המחיר הגבוה, לטראפיק החדש, ינבע מכך שהאתר ייאלץ להציע תוכנית אפיליאייט אטרקטיבית יותר שתנסה לרכוש את אמונם של האפיליאייטים מחדש, או בדמות הוצאות פרסום ושיווק מוגדלות, שיאלצו האתר המסחרי להוציא על-מנת לייצר באופן עצמאי טראפיק נוסף. לכן לרוב אתרי המסחר הגדולים ישנם אנשים שכל תפקידם הוא לטפל באפיליאייטים של האתר, ואפיליאייטים מוצלחים במיוחד אף יזכו למתנות והטבות.

• למי שייך המידע על הלקוחות של האתר המסחרי?

אחד הנושאים הרגישים והחשובים ביותר הוא השאלה האם המידע על הלקוחות שייך לאפיליאייט או לאתר המסחרי, ואיזה שימוש רשאי האתר המסחרי לעשות במידע הזה היא קריטית ומתבטאת בלא מעט כסף.

בדרך כלל, תנאי תוכנית האפיליאייט יקבעו שכל המידע על לקוחות, שהגיע באמצעות אפיליאייט, יהיה שייך לאתר המסחרי, והאתר המסחרי רשאי לעשות במידע זה כרצונו. כלומר, אם תקנון האתר המסחרי מאפשר זאת (התקנון המסדיר את מערכת היחסים בין האתר המסחרי לבין לקוחותיו), האתר המסחרי יהיה רשאי לדוור ללקוחותיו מידע פרסומי, למכור את רשימת הכתובות לצדדים שלישיים, להשתמש ברשימת הכתובות באתרים אחרים השייכים לאתר המסחרי, או לשתף את רשימת הכתובות עם אתרים אחרים. בעברית פשוטה, המשמעות היא שמרגע שהלקוח נרשם באתר המסחרי, האפיליאייט יהיה זכאי רק להכנסות שנובעות מפעילות הלקוח באתר המסחרי הספציפי ולפרק הזמן שנקבע בהסכם האפיליאייט. בהכנסות שנובעות מהלקוח עקב פעילות אחרת של האתר המסחרי, האפיליאייט לא יהיה שותף.

מצד שני, ישנן תוכניות שבהן האפיליאייט הוא שותף גם בהכנסות המגיעות מפעילות משנית של האתר המסחרי, ולכן כאשר באים לבחור בין תוכניות אפיליאייט שונות חשוב לקרוא ולהבין את תנאי התוכנית ואת הקף התגמול.

בניגוד לנושאים אחרים (במסגרת תנאי תוכנית ספציפית), בנושא זה כמעט שאין מקום למשא-ומתן, ונדירים המקרים בהם האתר המסחרי יסכים לחרוג מהמדיניות שקבע. למעשה רק אפיליאייטים גדולים במיוחד יוכלו לדרוש שינויים בתוכנית ולקבל את הבעלות על המידע, וגם זה יהיה בדרך כלל רק במסגרת Private Label של האפיליאייט.

מהרגע שה-cookie נטענת למחשבו של הלקוח, ישנו פרק-זמן שבו יזוכה חשבונו של האפיליאייט עבור רכישות הלקוח. פרק-זמן זה הוא משתנה ותלוי בתנאים הספציפיים של תוכנית האפיליאייט. ישנן תוכניות שבהן רק אם הלקוח ביצע רכישה מיידית - האפיליאייט יהיה זכאי לתשלום, ואילו בתוכניות אחרות, ישנו פרק-זמן, שבו גם אם הלקוח לא ביצע רכישה (ואפילו סגר את הדפדפן/המחשב), יצא מהאתר המסחרי וחזר רק לאחר כמה ימים, עדיין, האפיליאייט יהיה זכאי לתשלום. פרק הזמן הזה שבו הלקוח "שייך" לאפיליאייט הוא משתנה, בין יום אחד לכל החיים. כמובן, ככל שפרק הזמן הוא ארוך יותר כך הדבר טוב יותר לאפיליאייט ולהפך.