התוכנית הכלכלית שגיבש משרד האוצר היא הרת אסון להמשך קיום החקלאות וההתישבות בישראל. לא ברור אם אותם פקידים במשרד האוצר הבינו את מלוא המשמעות של הדברים שכתבו. האם מישהו באמת חושב שהחקלאים מסוגלים בתנאים הנוכחיים להוציא מכיסם עוד מיליארד שקל בכל שנה ולהעבירם לקופת המדינה?
אני עדיין מקווה שבמשרד האוצר לא מתכוונים ברצינות להטיל את כל הגזירות על המגזר החקלאי. יתכן וזו הטקטיקה הידועה שלהם של הכנסת עדר עיזים לספרי התקציב, בתקווה שלאחר הדיונים בממשלה ובכנסת והמאבקים הציבוריים ישארו רק עיזים בודדות. בכל מקרה, על כל המגזר החקלאי לשתף פעולה במסגרת התאחדות חקלאי ישראל להוריד את הצעות האוצר מסדר היום הלאומי.
התוכנית הכלכלית כוללת שמונה גזירות על המגזר החקלאי, שכל אחת קשה מרעותה, וזאת מבלי לדבר כלל על שלילת ההטבות מהמושבים והקיבוצים המצויים באזורי העדיפות הלאומית.
שני הסעיפים הקשים ביותר למגזר החקלאי הם יקור מחיר המים והטלת מס על העסקת עובדים זרים. בנוגע לעלות המים, קובעת התוכנית עלית מחיר מדורגת, החל מ-1 במאי 2003 ועד ינואר 2005. בסך הכל יועלה בתקופה זו מחיר המים השפירים ב-65 אגורות לקוב! והיטלי ההפקה יועלו בשיעור דומה. אנשי האוצר לא חסו על צרכני המים המליחים ומי השפד"ן ומציעים ליקר את מחירם בשיעורים דומים.
מכיני התוכנית מציעים ששר התשתיות יקבע את מחיר המים ללא צורך בהתייעצות עם מועצת המים ואישור ועדת הכספים של הכנסת. בכך תשלל משר החקלאות הסמכות האחרונה שנותרה לו בתחום המים ומועצת המים וועדת הכספים, גופים שבהם יש לנציגי החקלאים יכולת השפעה, ירוקנו מכל יכולת השפעה. ריכוז עוצמה כה גדולה בידי אדם אחד נוגדת את העקרונות של תהליכי קבלת ההחלטות במדינה דמוקרטית.
בתוכנית הכלכלית אין שום אזכור להחזרת התמורה מיקור מחיר המים לחקלאים, כפי שנקבע ברפורמה שהוביל שר החקלאות לשעבר, ח"כ שלום שמחון. להיפך. התוכנית קובעת קיצוצים כמעט בכל סעיפי התקציב שעומדים לרשות החקלאים.
עורכי התוכנית מציעים להטיל מס מעסיקים בשיעור של 15% על העסקת עובדים זרים. מתחשיב שערכה כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל, רחל בורושק, עולה שמס זה בלבד ייקר את עלות העבודה השכירה בחקלאות ב-200 מיליון שקל בשנה. יש לזכור שעל סדר היום מונחת הצעה נוספת לעריכת מכרז חדש להבאת עובדים זרים לחקלאות שבו תזכה החברה שתציע לעובדים את המחיר הגבוה ביותר. מכרז כזה יגרום אף הוא ליקור העבודה בעשרות אחוזים וביחד תתייקר העסקת עובד זר ב-50% ואף למעלה מכך.
פגיעה קשה נוספת היא בביטוח החקלאי - פגיעה שתחזיר אותנו שנים רבות מבחינת הביטחון לחקלאים. מערכת הביטוח החקלאי באמצעות הקרן לביטוח נזקי טבע עובדת ביעילות לשביעות רצונם של לקוחותיה. הקרן מטפלת בשקט במקרים רבים של נזקים לחקלאות מפגעי מזג האויר.
במקום לשמור על מערכת הביטוח החקלאי מכל משמר, מציע משרד האוצר שהממשלה תסתלק לחלוטין מההשתתפות בעלויות הפרמיות של החקלאים. המשמעות היא ייקור של 50% בתשלומי הביטוח. במקרה כזה סביר שחלק גדול מהחקלאים יוותרו על ביצוע הביטוח ויקחו על עצמם בלית ברירה סיכונים גדולים.
ויתור על הביטוח יכול לגרום לאסון כלכלי במימדים גדולים לחקלאות במקרה של מזג אויר חריג. התוצאה תהיה שהמדינה תצטרך לטפל בחקלאים שישארו ללא מקור הכנסה בעלות כספית גבוהה בהרבה מפרמית הביטוח.
כאילו לא די בכך, אנשי האוצר מבקשים למשוך מהקרן לביטוח נזקי טבע דיבידנד שנתי מתוך הכספים שהקרן צברה בשנות פעולתה והם למעשה העתודות הכספיות שלה. כספים אלו הם כספי החקלאים הנשמרים לשעת חרום. זוהי דוגמה לגזילת כבשת הרש.
התוכנית הכלכלית כוללת פגיעה קשה ביכולת הפעולה של משרד החקלאות, שהיא למעשה הכלי לביצוע מדיניות ממשלתית של הובלה לצמיחה והתחדשות של החקלאות. תקציב מינהלת ההשקעות אמור להיות מקוצץ ב-20 מיליון שקל עד לשפל של 70 מיליון שקל בשנה. שרות ההדרכה של משרד החקלאות יופרט: 200 עובדים מהשרות יפוטרו בשנתיים והתקציב יופחת ב-32 מיליון שקל. במינהל המחקר החקלאי יורדו 200 תקנים ו-40 מיליון שקל במהלך שנתיים. מיחידת הפיצו"ח יפוטרו 40 עובדים ותקציבה יופחת בשבעה מיליון שקל. הסעיף היחיד שגדל על-פי התוכנית הוא תקציב המדען הראשי שיזכה לתוספת של חמישה מיליון שקל בכל אחת מהשנתיים הקרובות אולם בהתחשב בכל הקיצוצים האחרים, זוהי תוספת חסרת משמעות.
החקלאים הם תושבי המדינה ומוכנים לשאת בעול היציאה מהמשבר הכלכלי. אבל אין שום סיבה ואין גם שום אפשרות להטיל על המגזר היצרני החשוב הזה מס כה גבוה, מעבר להשתתפותם בגזירות שיוטלו על כלל התושבים.
בישיבת מזכירות התאחדות חקלאי ישראל הוכרז על יציאה למאבק להורדת הפרק החקלאי של התוכנית הכלכלית מסדר היום הציבורי. אין לנו שום ברירה אחרת. אם ניתן לתוכנית לעבור כלשונה בתוך זמן קצר לא ניתן יהיה להמשיך לקיים חקלאות בישראל במתכונת שאנו מכירים כיום.