|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מצוקת תקציב וכוח אדם במכון הלאומי לרפואה משפטית
|
המסמך נכתב לקראת דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנושא מצוקת תקציב וכוח אדם במכון הלאומי לרפואה משפטית
|
המכון הלאומי לרפואה משפטית הוא המוסד היחיד בישראל המספק שירותים רפואיים משפטיים. בין השירותים שהמכון מספק: ניתוח גופות לצורך חקירת מקרי מוות פתאומי ובלתי צפוי; עריכת בדיקות קליניות של קורבנות אלימות מינית ופיזית ושל חשודים בעבירות פליליות; מתן עדות בבתי משפט ועוד. המכון כפוף למשרד הבריאות ומנוהל על-ידי המרכז הרפואי "אסף הרופא".
בשנות קיומו של המכון גדלו מטלותיו בהתאם לגידול האוכלוסייה, ההחמרה במצב הביטחוני והעלייה בשיעורי הפשיעה, אולם היקף התקציב וכוח-האדם נותרו כמעט בלא שינוי. לטענת משטרת ישראל ומשרד המשפטים, שהם הלקוחות המרכזיים של המכון, מצוקת כוח-האדם במכון משפיעה על טיב השירות הניתן להם וגורמת לעיכובים בהליכים פליליים.
למכון הוקצו 33.5 תקני כוח-אדם, ושלושה מהם אינם מאוישים: 1 תקן לרופא משפטי, 1.75 תקן לעובד מעבדה ורבע תקן לעובד סוציאלי.
מצוקת כוח-האדם במכון נובעת לא רק מאי-איוש התקנים הקיימים. היקף התקנים שהוקצו למכון אינו תואם את היקף פעילותו ואת היקף הדרישות המופנות אליו. מתוכנית החומש לשדרוג המכון שהגישה הנהלת המכון למשרד הבריאות עולה כי למכון חסרים 19 תקנים – שמונה תקנים לרופאים משפטיים ו-11 תקנים לעובדים רפואיים אחרים.
נוסף על כך, יש קושי בגיוס מדענים למעבדה הביולוגית במכון, בעיקר בשל התגמול הנמוך המוצע להם. בשנים האחרונות ניכרת גם ירידה בביקוש להתמחות ברפואה משפטית, הנמשכת חמש שנים. בעשר השנים האחרונות סיימו שמונה מתמחים את התמחותם במכון, שניים מהם עובדים בו כיום.
בסיס התקציב העומד לרשות המכון גם הוא אינו מאפשר לו לספק שירות הולם. ממשרד הבריאות נמסר כי התקציב השנתי של המכון כיום, 8,076,000 ש"ח, אינו מספק, וכי המכון זקוק לתקציב שנתי בסך 12,363,000 ש"ח.
ממשרד הבריאות נמסר עוד כי נוסף על האמור נדרשת תוספת תקציבית חד-פעמית לצורך שדרוג המכון והשירותים שעליו לספק, בסך 3,987,000ש"ח, שיינתנו בפריסה על פני חמש שנים. מהמכון נמסר כי בשל מגבלות תקציב טכנולוגיות חדשות הנחוצות למכון מוכנסות אליו בקצב איטי מאוד.
בתחילת שנת 2007 התכנסו מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים ומנכ"ל משרד המשפטים והחלו בעיצוב תוכנית תקציבית למכון, שנכללים בה השקעות בפיתוח, עדכון הציוד, בחינת מצבת כוח-האדם הדרושה ועוד.
ממשרד האוצר נמסר כי הוא אינו מכיר את התוכנית התקציבית לשדרוג המכון וכי עד לסיום כתיבת מסמך זה לא נתקבלה ממשרד הבריאות פנייה בנושא. עוד נמסר כי בתקציב לשנת 2007 ניתנה למשרד הבריאות תוספת תקציבית בסך חצי מליון ש"ח לצורך הוספת שני תקנים של רופאים משפטיים במכון, בעיקר כדי לתגבר את מערך הבדיקות הקליניות של נפגעי תקיפה מינית. מהמכון נמסר כי תוספת זו טרם הועברה אליו.
|
| תאריך:
|
13/08/2007
|
|
|
עודכן:
|
13/08/2007
|
|
שלי לוי
|
|
הצעת החוק מבקשת, בין השאר, לשנות את ההסדר החוקי הקבוע בסעיף 7(א) לחוק-יסוד: הממשלה בכל הנוגע להטלת התפקיד להרכיב ממשלה. כיום החוק קובע כי "משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". לפי הצעת החוק יוטל התפקיד "על חבר הכנסת העומד בראש רשימת המועמדים אשר זכתה במספר הקולות הגדול ביותר, לפי הידוע במועד הטלת התפקיד".
|
|
|
|
|
במסמך זה נסקרות התמיכות והסובסידיות לחקלאות הניתנות בישראל, באיחוד האירופי, גרמניה, הולנד, דנמרק, אוסטריה, בריטניה, קנדה, שווייץ, ארה"ב ויפן. הסקירה מאפשרת בחינה של התמיכות שהמדינות נותנות ושל השינויים המעצבים כיום מחדש את ההשקעה והתמיכה הממשלתיות והציבוריות במשק החקלאי.
|
|
|
|
|
פשיעה חקלאית היא בעיקר גנבה של תוצרת חקלאית, של ציוד חקלאי ושל בעלי-חיים ממשקים חקלאיים. אירוע הירי בחוותו של שי דרומי מיקד את תשומת לבו של הציבור הישראלי בבעיה החמורה של הפשיעה החקלאית.
|
|
|
|
|
לקראת הדיון בוועדה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל הפרלמנטים השונים בכל מדינות אירופה ובכמה מדינות נוספות במטרה לברר האם הוראות החוק הנוגעות לזכות השתיקה (בהנחה שזכות זו מוכרת במשפט הפלילי של כל אחת מהמדינות) חלות על שרים וחברי פרלמנט כשם שהן חלות על "אזרחים מן השורה"; והאם ניתן לנקוט באמצעים כלשהם –למשל, השעיה מכהונה – כלפי אותם נבחרי ציבור שבחרו להשתמש בזכות זו בהיותם נתונים בחקירה.
|
|
|
|
|
עד שנת 1994 היתה המינהלה לחינוך ירושלים (להלן – מנח"י) הרשות האחראית על כל זרמי החינוך בעיר: החינוך הממלכתי, החינוך הממלכתי-דתי והחינוך החרדי. בשנת 1994 עברו כל מוסדות החינוך החרדי של העירייה מניהול של מנח"י לניהול של מינהל החינוך החרדי (להלן – מנח"ח), שהוקם לשם כך בעירייה; מנח"י נותרה אחראית על החינוך הממלכתי ועל החינוך הממלכתי-דתי.
|
|
|
|
|
