"מאז רבין לא הייתה התייחסות מתאימה, שתתבטא בכבוד ובמשאבים, למגזר הערבי" - כך אמר (יום ד', 16.6.10) השר
אבישי ברוורמן, בדברים שנשא במסגרת פורום קיסריה ה-18 הנערך בנצרת. "רוב היהודים לא מכירים את אזרחי ישראל הערבים. אם אנחנו רוצים שלא ראאד סלאח יהיה המוביל, כל מה שאנחנו צריכים זה לכבד ולהשקיע באוכלוסיה הזאת".
"ה-
OECD נתן לנו מראה, ואני חושב שבשנים האחרונות אנחנו לא מסתכלים בשקיפות לגבי מה שקורה באוכלוסיה הערבית", הוסיף ברוורמן. "ישראל הצליחה לבנות מדינה מפוארת בשם מדינת תל אביב, ונכשלה לבנות את מדינת ישראל - הנגב, הגליל וכמובן ירושלים. החטא הגדול של מדינת ישראל - להוציא את ממשלות רבין ושוחט - הוא שלא הייתה בישראל ממשלה שלקחה ברצינות את שילוב החברה הערבית בכלכלת המדינה".
"מה עשתה הממשלה עד היום?", תמה ברוורמן. "ממשלות בישראל מכריזות על הרבה מאוד דברים, אבל מה שקובע זה הביצוע. לכן ההחלטה שהתחילה עוד עם היוזמה של ראש הממשלה הקודם
אהוד אולמרט, יחד עם
רענן דינור, הייתה להתמקד בכלכלה של כמה יישובים - שיש להם מאסה קריטית של 30-20 אלף תושבים שאין להם ועדה קרואה או נושים".
"אנחנו צריכים לעשות ניו דיל גם לגבי קליטת אקדמאים", ציין. "יש הגירה - סטודנטים ערבים ישראלים עברו מברית המועצות, לגרמניה וכן הלאה... אם העשור הבא הוא עשור של פריצת דרך בהשכלה הגבוהה, הוא חייב להיות דבר כזה גם בקשר לאוכלוסיה הערבית. הכוח של האוכלוסיה הערבית הוא אדיר, הצמא הוא אדיר, ממשלת ישראל צריכה להקצות יותר משאבים, הקריאה שלי למגזר העסקי היא - תפתחו את השערים, זה טוב לכם, זה טוב לכלכלה, זה טוב ליהודים".
איש העסקים
דב לאוטמן אמר כי "חינוך זה גם איך לחנך את המעסיקים איך לבצע ולממש את ההחלטות. יש דעה קדומה שערבי בתוך חברה יהודית, הצוות היהודי עלול לא לקבל אותו בחיבוק, ולכן תיווצר בעיה. לכן המעסיק אומר לעצמו 'מה אני צריך צרות' ומעדיף את המועמד היהודי. לכל ידידיי המעסיקים - רבותיי, אתם מפסידים, אתם מחמיצים, אבל לא פחות חשוב - לכולנו גם החברה הישראלית חשובה, ואם יש לכם דרך לעזור לסגירת פערים בחברה אתם מחויבים לתת הזדמנות לשוויון".
לאוטמן ציין עוד כי במערכת הבריאות אין היום אפליה כלל, וכי זו ההוכחה שהדבר יכול להיות נכון גם לגבי מקצועות אחרים. "אני ממליץ לשר האוצר, וזה גם מה שאני אומר לידידיי היהודים שאומרים שצריך לדאוג גם לרוב - תשובתי, מיעוט מופלה מסכן את הרוב, ואם חשוב לך הרוב, דאג שהמיעוט לא יהיה מופלה".
לאוטמן סיפר לנוכחים על פיילוט בו הוא מעורב, במסגרתו יש כוונה לגייס 100 מורים ערבים שילמדו בבתי ספר יהודים: "יש מחסור במורים יהודים ועודף מורים ערבים. יותר חשוב שהילד יכיר את המורה הערבי, רוב האוכלוסיה היהודית לא מכירה את הציבור הערבי, בואו לא נאפשר שיהיו לו דעות קדומות כבר בגיל הרך".
ד"ר
יוסף ג'בארין, ראש צוות מחקר פורום קיסריה, התייחס לבעיית התעסוקה של נשים במגזר הערבי. "במגזר הערבי בישראל, וזה מוזר מאוד, אין מתאם בין השכלה ותעסוקה", אמר.
לדברי ג'בארין, בבדיקה של שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות בישראל לעומת העולם הערבי, נמצא כי השיעור בישראל הוא מהנמוכים, למרות העלייה בהשכלה. "עשינו מחקר בקרב 1,500 נשים ערביות ובדקנו מה הסיבה לכך שהן לא עובדות. במשרדי הממשלה נהוג לתלות זאת בסיבות תרבותיות. במחקר הזה מצאנו ש-57% מהנשים אמרו שהן לא עובדות בעיקר משום שאין היצע של משרות. יש סיבה תרבותית, אבל היא קטנה ומתמקדת בעיקר באוכלוסיה בנגב".
ג'בארין ציין עוד כי בגלל דרישות משק הבית היום, בציבור הערבי רוצים מאוד שנשים ייצאו לעבוד. לפי נתוניו, 42.8% מהנשים שאינן מועסקות בשכר מוכנות לעבוד בשכר - שיעור הדומה לזה שבציבור היהודי. "החברה הערבית משתוקקת וכמהה לעבודה וללימודים. הפערים בין יהודים לערבים לפי משלח יד - גדלים. היום יש לנו 13,500 אקדמאים ערבים בלתי מועסקים, ו-9,000 נשים אקדמאיות ערביות לא מועסקות. בקרוב נגיע ל-30 אלף בלתי מועסקים אקדמאים, בחמש השנים הקרובות. המעמד הבינוני הערבי עם הזמן נחלש".
