עיוורים בישראל: זכויות, סיוע ושירותים

מכוח סעיף 221 לפקודת מס הכנסה, סעיף 101 לחוק מיסוי מקרקעין, סעיף 121 לחוק מע"מ, סעיף 231 א' לפקודת המכס וסעיף 25 לפקודת מס קניה רשאי המנהל להטיל על אדם כופר כחלופה להליך הפלילי נגדו.

בפסק דין גרנות תיאר כבוד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מ' חשין, את הרקע לחתימת הסכם השילומים, כדלקמן: "לאחר תום מלחמת העולם השנייה, עם הקמת מדינת ישראל, הפליטים היהודים, ניצולי השואה שנעקרו מבתיהם ומקהילותיהם, ונותרו חסרי בית וחסרי כל, החלו נוהרים... ברבבותיהם אל המדינה שזה עתה קמה ונהייתה, והמדינה הצעירה קלטה אותם והחלה במסע הארוך לשיקומם ולנטיעתם מחדש בתחומיה. אלא ששיקומם ויישובם מחדש של הפליטים חסרי האמצעים דרש משאבים כבדים מנשוא, ואלה לא היו מצויים בידי המדינה בראשיתה. על-רקע זה, הציגה מדינת ישראל תביעה לרפובליקה הפדראלית של גרמניה (גרמניה המערבית), כי תעשה לפיצוי נפגעי המשטר הנאצי עבור הנזק החומרי שנגרם להם... שתי המדינות נשאו ונתנו ביניהן על הפיצוי ותנאיו. לסוף, ביום 10 בספטמבר 1952, חתמו שתי המדינות על הסכם השילומים או הסכם לוקסמבורג (להלן - הסכם השילומים)... עיקרו של ההסכם בהסכמתה של גרמניה [המערבית] לשלם למדינת ישראל פיצוי כולל (בכסף ובסחורות) בעד הוצאות קליטתם של הפליטים היהודים, והוא נגד ויתורה של מדינת ישראל - בכפיפות לחריגים מסוימים - על זכותם של אזרחיה לתבוע פיצויים מממשלת גרמניה. מדינת ישראל ויתרה בשם הניצולים - ללא קבלת הסכמתם המפורשת - על זכותם האישית לתבוע את גרמניה ולקבל ממנה פיצוי בשל האירועים הקשים שעברו עליהם והסבל שסבלו... ובה בעת קיבלה על עצמה חבות לדאוג לאותם ניצולי שואה שבאו למצוא מקלט בתחומיה. הניצולים איבדו אפוא את זכות התביעה שלהם נגד גרמניה, ותחת זאת קנו זכות תביעה נגד מדינת ישראל - שנטלה על עצמה לפצות את ניצולי השואה שהשתקעו בתחומה".

בחלקו הראשון של המסמך מובא הסבר על מהות מס העיזבון כחלק מהמערכת למיסוי העברות נכסים בארה"ב. בחלקו השני מודגם בקצרה אופן חישוב המס, ומוצגת הוראת השעה בדבר ההפחתה ההדרגתית בשיעורי המס וההגדלה ההדרגתית של סכומי הזיכוי ממנו בשנים האחרונות, ובכלל זה הביטול הזמני של המס למי שנפטר בשנת 2010. בחלקו השלישי של המסמך מפורטים הטיעונים המושמעים לאחרונה בעד מס העיזבון ונגדו במסגרת דיון הציבורי בנחיצות מס העיזבון ובביטולו. לבסוף מוצגות הצעות לתיקוני חקיקה הנוגעות למס העיזבון בשנים האחרונות, אשר טרם הבשילו לכלל חקיקה.

הצעת החוק שואלת אלמנטים מחקיקה דומה במדינות אחרות, ועל כן מובאת במסמך זה השוואה בין ארה"ב, האיחוד האירופי וישראל בנוגע להתמודדות הכוללנית עם זיהום אוויר. המסמך מציג את החקיקה שנועדה להתמודד עם זיהום אוויר באמצעות קביעת תקני סביבה, תקני פליטה, טכניקות שעל מקורות פליטה להשתמש בהן, תוכניות להגבלת מזהמים וכיוצא בזה. הוא מתמקד ברגולציה של מקורות פליטה נייחים גדולים ובהיתרים הנדרשים להפעלתם. כמו כן, נדונה בקצרה הרגולציה של כלי רכב.

שני גופים עיקריים עוסקים בשיקום אסירים בישראל – שירות בתי-הסוהר, אשר מטפל בשיקום אסירים במהלך המאסר, והרשות לשיקום האסיר, הפועלת בעיקר בקרב אסירים משוחררים, וגם בין כותלי בתי-הסוהר. נוסף על כך מעורבים בתחום זה משרד הרווחה (באמצעות שירות המבחן למבוגרים, המפקח על מרכז יום טיפולי לעברייני מין בקהילה) ועמותות, חלקן בשיתוף הרשות לשיקום האסיר.