|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התאבדות וניסיונות התאבדות בקרב בני נוער
|
המסמך נכתב לקראת ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בנושא מניעת התאבדות בקרב בני נוער. זהו מסמך עדכון למסמך קודם, שהוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת בנובמבר 2005. במסמך הנוכחי מוצגים ממצאים ונתונים מרכזיים על התאבדות ועל ניסיונות התאבדות בקרב צעירים ומידע על גורמי הסיכון ועל דרכי מניעה עיקריות. כמו כן מפורטות במסמך הפעולות שמשרד החינוך נוקט למניעת התאבדות בקרב תלמידים ומדובר בצורך בתוכנית לאומית למניעת התאבדות
|
גיל ההתבגרות הוא תקופה של התפתחות מהירה – פיזית, נפשית ופסיכו-חברתית. תקופה זו קריטית משום שהיא כרוכה בקונפליקטים רגשיים וחברתיים, במתחים, בלחצים ובקשיים בבית ובבית-הספר. מתבגרים עשויים להתמודד עם קשיי ההתבגרות בדרכים שונות: תוקפנות, מרד, התכנסות בעצמם, התרחקות פיזית מהקושי (למשל בריחה מהבית), ביטוי הקושי בדרך של סימפטום פסיכוסומטי או – במקרים קיצוניים – בניסיון התאבדות. שיעור ההתאבדות בגיל ההתבגרות אינו גבוה משיעור ההתאבדות בכל גיל אחר, אולם מחשבות התאבדות, ניסיונות התאבדות והתנהגות מסוכנת שכיחים בגיל זה יותר מבכל גיל אחר.
התאבדות היא כיום גורם המוות השני בשכיחותו בקרב בני נוער בעולם המערבי (הגורם הראשון הוא תאונות דרכים). ההערכה היא שמספר ניסיונות ההתאבדות גדול פי-100–200 ממספר ההתאבדויות, ורק על מקצתם מגיע דיווח לרשויות. ניסיונות התאבדות עלולים להסתיים בפגיעה נפשית ופיזית קשה ואף בנכות תמידית.
הערנות לתופעת ההתאבדות בישראל בשני העשורים האחרונים רבה מבעבר. בעבר היתה אובדנות בגדר טאבו, ואילו כיום מדובר בה בציבור, בקהילה האקדמית ובעיתונות הכללית. הוקמו ארגונים וגופים ציבוריים שדנים בה ובהם הוועדה הבין-משרדית למניעת ההתאבדות.
|
| תאריך:
|
30/08/2007
|
|
|
עודכן:
|
30/08/2007
|
|
יובל וורגן
|
|
עיוורון הוא מגבלה מולדת או מגבלה שמתפתחת במהלך החיים, אשר עלולה לפגוע בכל תחומי החיים, החל בפעולות היומיומיות הפשוטות ביותר וכלה בעיסוקים מורכבים.
|
|
|
|
|
עיוורון הוא מגבלה מולדת או מגבלה שמתפתחת במהלך החיים, אשר עלולה לפגוע בכל תחומי החיים, החל בפעולות היומיומיות הפשוטות ביותר וכלה בעיסוקים מורכבים.
|
|
|
|
|
מכוח סעיף 221 לפקודת מס הכנסה, סעיף 101 לחוק מיסוי מקרקעין, סעיף 121 לחוק מע"מ, סעיף 231 א' לפקודת המכס וסעיף 25 לפקודת מס קניה רשאי המנהל להטיל על אדם כופר כחלופה להליך הפלילי נגדו.
|
|
|
|
|
בפסק דין גרנות תיאר כבוד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מ' חשין, את הרקע לחתימת הסכם השילומים, כדלקמן: "לאחר תום מלחמת העולם השנייה, עם הקמת מדינת ישראל, הפליטים היהודים, ניצולי השואה שנעקרו מבתיהם ומקהילותיהם, ונותרו חסרי בית וחסרי כל, החלו נוהרים... ברבבותיהם אל המדינה שזה עתה קמה ונהייתה, והמדינה הצעירה קלטה אותם והחלה במסע הארוך לשיקומם ולנטיעתם מחדש בתחומיה. אלא ששיקומם ויישובם מחדש של הפליטים חסרי האמצעים דרש משאבים כבדים מנשוא, ואלה לא היו מצויים בידי המדינה בראשיתה. על-רקע זה, הציגה מדינת ישראל תביעה לרפובליקה הפדראלית של גרמניה (גרמניה המערבית), כי תעשה לפיצוי נפגעי המשטר הנאצי עבור הנזק החומרי שנגרם להם... שתי המדינות נשאו ונתנו ביניהן על הפיצוי ותנאיו. לסוף, ביום 10 בספטמבר 1952, חתמו שתי המדינות על הסכם השילומים או הסכם לוקסמבורג (להלן - הסכם השילומים)... עיקרו של ההסכם בהסכמתה של גרמניה [המערבית] לשלם למדינת ישראל פיצוי כולל (בכסף ובסחורות) בעד הוצאות קליטתם של הפליטים היהודים, והוא נגד ויתורה של מדינת ישראל - בכפיפות לחריגים מסוימים - על זכותם של אזרחיה לתבוע פיצויים מממשלת גרמניה. מדינת ישראל ויתרה בשם הניצולים - ללא קבלת הסכמתם המפורשת - על זכותם האישית לתבוע את גרמניה ולקבל ממנה פיצוי בשל האירועים הקשים שעברו עליהם והסבל שסבלו... ובה בעת קיבלה על עצמה חבות לדאוג לאותם ניצולי שואה שבאו למצוא מקלט בתחומיה. הניצולים איבדו אפוא את זכות התביעה שלהם נגד גרמניה, ותחת זאת קנו זכות תביעה נגד מדינת ישראל - שנטלה על עצמה לפצות את ניצולי השואה שהשתקעו בתחומה".
|
|
|
|
|
בחלקו הראשון של המסמך מובא הסבר על מהות מס העיזבון כחלק מהמערכת למיסוי העברות נכסים בארה"ב. בחלקו השני מודגם בקצרה אופן חישוב המס, ומוצגת הוראת השעה בדבר ההפחתה ההדרגתית בשיעורי המס וההגדלה ההדרגתית של סכומי הזיכוי ממנו בשנים האחרונות, ובכלל זה הביטול הזמני של המס למי שנפטר בשנת 2010. בחלקו השלישי של המסמך מפורטים הטיעונים המושמעים לאחרונה בעד מס העיזבון ונגדו במסגרת דיון הציבורי בנחיצות מס העיזבון ובביטולו. לבסוף מוצגות הצעות לתיקוני חקיקה הנוגעות למס העיזבון בשנים האחרונות, אשר טרם הבשילו לכלל חקיקה.
|
|
|
|
|
