באשר לעסקה שהתבצעה באינטרנט - כאן אין מדובר במקום מוחשי שבו נמסר נכס או התרחשה תאונה. האם בית העסק רשאי לדרוש שהתביעה נגדו תתברר בבית המשפט שנמצא סמוך לעסק שלו, או שמא התביעה יכולה להתברר בבית המשפט שנמצא במקום מגורי התובע?
בתי המשפט לתביעות קטנות קבעו זה מכבר, כי התשובה היא שלילית. האינטרנט הוא חסר מקום, ולכן הסמכות היא כלל מדינתית.
בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים דן בשאלה זו לאחרונה, וקבע כי אפשר לומר שמקום ההתקשרות הוא מקום מגוריו של התובע.
באותו מקרה, עמדה על הפרק תביעה קטנה שהוגשה לביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים, שעסקה בטענת התובעת שהזמינה באמצעות האינטרנט והטלפון חופשה מחב' הדקה ה-90 בע"מ. הדקה ה-90 טענה, כי הסמכות המקומית בתל אביב, מכיון ששם נוצרה ההתחייבות.
השופט אלכסנדר רון דן בשאלה, האם עסק שמנהל את ענייניו במידה רבה גם באמצעות האינטרנט ופונה בדרך זו ללקוחות בכל רחבי הארץ, רשאי לטעון ולדרוש שבמקרה שתיווצר בין הצדדים מחלוקת, הסמכות לדון בתביעה תהיה נתונה רק לבתי המשפט הסמוכים למקום העסק?
השופט השיב בשלילה, וקבע כי יש הבדל מהותי בין עסק שמתנהל בעיר מסוימת, בדרך שבה ללקוחותיו אין דרך לרכוש את מוצריו אלא אם יגיע פיזית לבית העסק, לבין עסק שמתנהל באמצעים אלקטרוניים, כשהעסק עצמו, בנכונותו לנהל את עסקיו בדרך זו, נותן ביטוי, בין היתר, להסכמתו להתקשר עם לקוחותיו כשהם בביתם.
"אם נכון היה העסק להתקשר עם לקוח המצוי בביתו, מדוע, אם נתגלעה מחלוקת בין הצדדים, יהא זה דוקא הלקוח שיחויב לשים את פעמיו אל העיר בה מצוי העסק הנתבע?!", תמה השופט בפסק הדין.
השופט הוסיף, כי במקביל לטענה שמקום ההתקשרות הוא מקום עסקו של הנתבע, אפשר לומר שמקום ההתקשרות הוא מקום מגוריו של התובע, שם הקליד התובע את הסכמתו להתקשרות.
בסיכום, השופט דחה את הבקשה של הדקה ה-90 להעברת הדיון לביהמ"ש בת"א, והורה כי הדיון יתקיים בביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים.
