בדיוק ביום בו מודיע שר הביטחון על החלטתו לבחור באלוף
יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל הבא, משנה ממשלת ישראל את הרכב הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים.
בהרכב הוועדה החדש נמצאים חברים שחלקם ותיקים וחלקם חדשים - יושב-ראש הוועדה השופט (בדימוס)
יעקב טירקל המשמש גם כראש הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי (המשט הטורקי לעזה), השר לשעבר עו"ד משה ניסים, חברת-הכנסת לשעבר
גילה פינקלשטיין מהמפד"ל, ונציב שירות המדינה
שמואל הולנדר בתוקף תפקידו.
הוועדה, שצפויה לכהן מכוח החלטת
ממשלה למשך שלוש השנים הקרובות, תראיין את גלנט במטרה להבטיח טוהר המידות במינויו. חברי הוועדה יוודאו כי מינויו של הרמטכ"ל הבא לא ייעשה מסיבות של זיקה אישית, זיקה עסקית, או זיקה פוליטית לגורמים בממשלה בכלל ולשר
אהוד ברק שיביא את המינוי להצבעה בממשלה בשבוע הבא.
אפשרות לזימון צמרת המדינה חברי הוועדה צפויים להתכנס כבר השבוע ולמסור את החלטתם בנושא. אם יתעוררו שאלות באשר להליך המינוי בעיקר לנוכח פרשת המסמך המפוברק, רשאית הוועדה לזמן את שר הביטחון ברק, את הרמטכ"ל המכהן רב-אלוף
גבי אשכנזי, ואם יש צורך בכך - גם אנשים נוספים בהם גם ראש הממשלה
בנימין נתניהו.
לאחר שהוועדה תדון במינוי, היא תמסור את חוות דעתה לנתניהו ולשר ברק שהציע את המינוי. מזכיר הממשלה
צבי האוזר יביא את חוות דעת הוועדה לידיעת השרים קודם לישיבת הממשלה, והללו יוכלו להביע את דעתם בישיבה.
אתמול פנה הפורום המשפטי למען ארץ ישראל לברק ולטירקל, בדרישה לעכב את מינוי האלוף גלנט עד לבירור טענות נגדו הנוגעות להשתלטותו על קרקעות ציבוריות.
ועדה אחת לשבעה תפקידים בלבד תפקידה של הוועדה הוא לייעץ לממשלה ולראש הממשלה בעניין מינויים לתפקידים בכירים הנעשים על-ידי הממשלה, באישורה או בהמלצתה, או מינויים לתפקידים בכירים הנעשים על-ידי ראש הממשלה. מדובר בשבעה תפקידים בלבד: (1) רמטכ"ל, (2) מפכ"ל, (3) ראש השב"כ, (4) ראש המוסד, (5) נציב בתי-הסוהר, (6) נגיד בנק ישראל ו(7) המשנה לנגיד בנק ישראל.
בית המשפט העליון התייחס בעבר (25.2.07) לתפקיד הוועדה וקבע:
- "עיקר תפקידה של הוועדה המייעצת הוא, אפוא, לבדוק את המינוי המוצע מבחינת טוהר המידות במובנו הרחב של מושג זה, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד, הן מבחינת הגורם הממנה, והן מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה לשאלת טוהר המידות הכרוך במינוי. פרשנות רחבה זו של סמכות הוועדה המייעצת נובעת מנוסחה של החלטת הממשלה ומהתכלית והמטרות שלשמן הוקמה הוועדה. פרשנות זו מתיישבת עם התפיסה המדגישה את חשיבותה של הביקורת המנהלית כאמצעי רב חשיבות לבחינה מעמיקה ויסודית של הסוגיה העומדת לדיון [...] ביקורת מנהלית כאמור עשויה להיות אף רחבה יותר מן הביקורת השיפוטית, המתמקדת, על-פי טיבה, בבחינה - האם נפל בהחלטה פגם משפטי."