"למסקנות הסופיות של ועדת נאמן חסרה שורת המחץ, והיא: הגבלה כוללת של סך כל התגמול מהרווח. שיעור הגמול מהרווח למנהלים בחברות ציבוריות בארץ הינו גבוה בהרבה משיעורן באירופה ובארה"ב ופוגע לעיתים באיתנות הפיננסית של החברות ואין לו כל הצדקה". כך אמרה היום (ה', 24.2.11) רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת בשטרק את שטרק ודירקטורית בחברות ציבוריות מהגדולות במשק.

שטרק התייחסה לחוק שכר הבכירים אשר צפוי לעבור בממשלה ואמרה כי "ההצעה חסרה במנגנונים מגבילים גם לגבי חברות בהסדר חוב או בקשיים, ששם יותר מכל יש להגביל ולקבוע אמות מידה חמורות לנוכח המציאות. דווקא בחברות אלה, מן הראוי ליצור הגבלה גם בתקופה שלאחר הסדרי החוב וזאת כדי למנוע מהזיכרון הקצר למהר ולגרוף תגמול גבוה. קביעת תקרות שכר מראש למרכיבים משתנים והקשחה של תהליכי אישור בחברות פירמידליות מהוות צעד חשוב ומהותי בהצעה, אך אין כאן הגבלה אמיתית אלא קביעת הליכים בעלי עקבות שספק גדול אם יעצרו את דהירת השכר שהוכפל בין 2003 ל-2009".

לדבריה, "אין ספק שיועצים רבים מתחום התגמול יפרחו עכשיו בעיסוקם בסיוע לחברות בגיבוש נוסחאות תגמול כאלו התואמת למטרות התאגיד, לפרופיל הסיכון וליעדים לטווח הארוך, אך ספק אם יגרמו לריסון ממשי".

שטרק הוסיפה כי "מעורבותה של האסיפה הכללית אינה מוחלטת אלא תהווה מעין קול קורא כאשר ההכרעה הסופית עדיין נתונה בידי הדירקטוריון אך אין ספק שלא ניתן יהיה להתעלם מקול זה. חיזוק כוחם של המיעוטים בקביעת שכר בחברות פירמידליות הוא צעד חשוב אך התחלתי וצפוי להסתיים אך ורק כאשר יסתיים הדיון בהגבלת הריכוזיות. דיון זה הינו בעל חשיבות מכרעת למשק הישראלי וראוי לקדמו ולא לאפשר לו להימרח שוב על פני שנה נוספת".

"העובדה שגובשו אמות מידה ספציפיות ותנאי סף של כישורים הדורשים השוואתיות וקביעת תנאי סף הינה חשובה, כמו גם העובדה שחייבים לעגן תקרות שכר למרכיבים משתנים. העובדה שהדירקטוריון נהיה מחויב לקבוע את היחס בין שכר ממוצע לשכר הבכירים, מהווה בהחלט מנגנון מרסן ועוד כלי מדידה ל'תאוות הבצע' או לצניעות לחלופין".

שטרק סיכמה ואמרה כי "יש כאן צעד ראשון אך לא מספק. אין לי ספק שגובה השכר ב 2010 יעיד על הצורך בצעדים משלימים. מבנה השליטה הריכוזי בארץ משאיר את כוח ההחלטה בידי בעלי גרעין השליטה ולכן רצונם הוא שמכריע".