בספטמבר 2009 עמדו לרשות אוניברסיטת תל אביב נכסים כספיים בסך 2.3 מיליארד שקל, 1.9 מיליארד שקל מהם נוהלו על-ידי ועדת ההשקעות של האוניברסיטה, שהיא ועדת משנה של הוועד המנהל, והיתרה נוהלה בנפרד. בחודשים מרס-אפריל 2009 - בעיצומו של המשבר הפיננסי העולמי - מימשה האוניברסיטה, את כל המניות שהיו בהחזקתה ואת איגרות החוב הקונצרניות שבסיכון בעקבות החלטה שהייתה מחלוקת בעניינה.
מבקר המדינה עסק כבר בעשור הקודם בניהול כספי האוניברסיטאות, אך מסתבר שתרבות ניהול הליקויים אצלן אינה שונה מאשר במשרדי הממשלה. אוניברסיטת ת"א הקימה צוות לתיקון ליקויים רק לאחר פניית משרד מבקר המדינה אליה, כשנתיים וחצי אחרי פרסום הדוח הקודם. שהאוניברסיטה החלה לגבש טיוטת נוהל לוועדת השקעות כבר בשנת 2005, במהלך הביקורת הקודמת, הנוהל בנושא נכנס לתוקף רק ביולי 2009, לאחר אותה פנייה האמורה של משרד המבקר.
הוועדה יושבת כבר חמש שנים
בשנת 2005 מינה מנכ"ל האוניברסיטה דאז ועדה לקביעת נהלים בנושא השקעות לאגף הכספים, והיא הייתה אמורה להגיש את המלצותיה עד ספטמבר 2005. עד אוקטובר 2010, מועד סיום הביקורת, לא השלימה האוניברסיטה את גיבושם של נהלים אלו. חברי ועדת ההשקעות של הוועד המנהל לא נדרשו לגלות את זיקותיהם השונות - העסקיות, החברתיות, הפוליטיות והאישיות - בהצהרה חתומה לפני מינוים לחברים בוועדה.
האוניברסיטה עדיין לא רשמה כהקדשות את רוב הקרנות הצמיתות המוגדרות כך לפי דרישת התורם, רישום ה כדי לאפשר פיקוח ציבורי עליהן, למנוע שימוש לרעה בנכסי הקרנות, לתרום לשמירה על ערכן ולהבטיח שינוצלו רק למטרות שסוכמו עם התורמים. במצב הנוכחי ספק רב אם מתקיים הפיקוח הציבורי הדרוש. מדובר בכסף גדול מאוד: 1,900 קרנות שסך כספיהן 1.7 מיליארד שקל, אך רק 155 מהן שסך כספיהן 143 מיליון שקל נרשמו כהקדשות.
משרד מבקר המדינה קבע בדוח הקודם, כי "מאחר שכישלון בניהול ההשקעות עלול לגרום לחריגה מהתקציב ולמשבר פיננסי, ונוכח חשיבות השמירה על איתנותן הפיננסית של האוניברסיטאות, מן הראוי שוות"ת תשקול לקבוע כללים מנחים לניהול ההשקעות ותכין אותם בתיאום עם האוניברסיטאות". רק ביולי 2010 מינתה ות"ת צוות אשר יבחן עם האוניברסיטאות את עמדתן ואת דרך עבודתן בנושא השקעות פיננסיות וימליץ לוות"ת על מדיניות בתחום זה.
הייתה החלטה של ההנהלה?
מכאן עובר המבקר למימוש אותו תיק השקעות. בפרוטוקול ועדת ההשקעות מינואר 2009 נאמר, כי "על-מנת לצמצם את חוסר הוודאות ולאפשר להנהלה לשלוט על היקף הגירעון החזוי, החליטה ההנהלה להמליץ לוועדת ההשקעות על שינוי מבנה ההשקעות ומעבר להשקעות בטוחות יותר בריבית קבועה וזאת על-ידי מימוש האחזקות במניות ובאג"ח קונצרני". המבקר מעיר ביובש, כי הפרוטוקולים של ישיבות הנהלת האוניברסיטה שקדמו לישיבת ועדת ההשקעות אינם מתעדים החלטה כזאת, ולא ברור איפוא כיצד היא התקבלה ומה נאמר בה.
במרס 2009 החליט הוועד המנהל, שוועדת ההשקעות תממש את כל המניות ואת האג"ח הקונצרני שיש בו סיכון. אחד מן השיקולים היה שהאוניברסיטה תיאלץ לשאת ב"קנס" אם יתרת ההשקעות תהיה קטנה מיתרת הקרנות. אף על-פי כן, לא הוסבר בישיבה מה משמעותו של ה"קנס".
לפני אותה ישיבה המציא אגף הכספים לחברי הוועד המנהל מסמך ובו תמצית מדיניות ההשקעות של האוניברסיטה והרכב תיק ההשקעות בניהול ועדת ההשקעות בפברואר 2009. במסמך לא נכללו פרטים ונתונים חשובים כגון יתרת הקרנות לעומת יתרת ההשקעות (כלומר עד כמה קרובה האוניברסיטה ל"קו האדום" של ההתחייבויות לתורם), ה"קנס" שאפשר שהאוניברסיטה תצטרך לשלם, דרכי פעולה שונות ותוצאות חזויות שלהן. המסמך גם לא כלל חלופות למימוש תיק המניות והאג"ח הקונצרני ודרכים להשקעת הכספים אם תתקבל החלטה לממשו. חברי הוועד המנהל לא ביקשו להמציא להם מסמך מפורט כאמור, ובהיעדרו ספק אם יכלו לקבל החלטה מושכלת.
מרידור מימשה, היו"ר התפטר
מאחר שוועדת ההשקעות ביקשה לדחות את ביצוע ההחלטה מימש סמנכ"ל הכספים דאז, באישורה של יו"ר הוועד המנהל דאז,
ליאורה מרידור, את כל תיק המניות של האוניברסיטה. בעקבות המימוש התפטרו חברי ועדת ההשקעות. מרידור לא עדכנה את חברי הוועד המנהל לגבי ההתרחשויות, ולא הביאה לידיעתם שחברי ועדת ההשקעות סירבו לבצע את החלטת הוועד המנהל וביקשו לדחותה עד קיום פגישה בינה ובין יו"ר הוועדה. באוגוסט 2009 נאמד ההפסד של האוניברסיטה מהמימוש ב-70 מיליון שקל.
המבקר מסכם: "הממצאים מלמדים שהיו פגמים וטעויות בהליכי הטיפול בנושא של האוניברסיטה, הוועד המנהל ומי שעמדה אז בראשו. יש מקום להניח כי אילו מימשה האוניברסיטה את כל ההמלצות שנכתבו בדוח הקודם של מבקר המדינה, כמה מהליקויים המועלים בדוח זה היו נמנעים. על מוסדות אוניברסיטת תל אביב לנקוט צעדים ליישום ההמלצות ולתיקון הליקויים שפורטו הן בדוח הקודם והן בדוח זה.
"לדעת משרד מבקר המדינה, כדי למנוע את הישנות הליקויים שהועלו בדוח ביקורת זה על האוניברסיטה לבחון ביסודיות את המתכונת הראויה לקבלת החלטות בעניין מדיניות ההשקעות שלה ואת הסמכויות של ועדת ההשקעות, ואחר כך לקבוע בנוהל מחייב את הכללים בעניין זה ולפעול ליישומו.
"מאחר שכישלון של האוניברסיטאות בניהול ההשקעות עלול לגרום לחריגה מהתקציב שלהן ולמשבר פיננסי, ונוכח חשיבות השמירה על איתנותן הפיננסית, על המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב שלה להשלים בדחיפות את בדיקתן בעניין העקרונות המנחים הראויים לניהול השקעות, כפי שהמליץ משרד מבקר המדינה בדוח הקודם, וכן את גיבוש עמדתן בנושאים האחרים המפורטים בדוח זה - רישום קרנות כהקדשות וניכוי עמלות מההקצבות המקבילות".
אוניברסיטת ת"א מסרה בתגובה: "בעקבות דוח מבקר המדינה, יישמה האוניברסיטה את ההמלצות הנוגעות לסדרי עבודה והשינויים המתחייבים בנוהל השקעות. באשר להתייחסותו של המבקר לניהול השקעות באוניברסיטאות – ועדה מיוחדת שהוקמה על-ידי הות"ת בוחנת בימים אלה את הסוגיה. לאחר פרסום מסקנותיה ואימוצן על-ידי הות"ת,תפעל אוניברסיטת תל אביב ליישומן".
