|
זאב שיף / Schiff Zeev |
 פרשן צבאי הארץ |
|
זאב שיף. יליד 1932, צרפת.
נשוי, אב לשניים. בן להורים מהגרים מפולין. ב-1935 עלה לארץ. למד בבתי ספר יסודיים דתיים. כנער, למד בגימנסיה הרצליה, באוניברסיט... |
|
אתר - haaretz.co.il |
|
למסמך המלא |
|
|
| לקבלת רשימות חדשות בנושא לדוא"ל שלך: |
|
|
|
|
תאריך לידה: 1932/--/--
ארץ לידה: צרפת
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: נשוי+2
השכלה: כללית
תואר/מקצוע: סופר, עיתונאי
תפקיד/עיסוק: עיתונאי, פובליציסט, פרשן
טלפון: 03-5121212
פקס: 03-6810012
כתובת: שוקן 21 תל אביב
66532
|
זאב שיף. יליד 1932, צרפת.
נשוי, אב לשניים. בן להורים מהגרים מפולין. ב-1935 עלה לארץ. למד בבתי ספר יסודיים דתיים. כנער, למד בגימנסיה הרצליה, באוניברסיטת תל אביב במגמות היסטוריה צבאית, מזרח התיכון והיסטוריה כללית. אביו עבד כמוביל לחם במאפיה, ובגיל מבוגר הפך למנהל חשבונות של חברה לייבוא שעונים. שיף שירת כקצין בחיל המודיעין.
משנות ה-50 משמש שיף עיתונאי בעיתון הארץ. בתחילת דרכו כעיתונאי, עסק בסיקור המשק ההסתדרותי בתקופת המחלוקת על פיצול סולל בונה. בתפקיד כתב אזורי סיקר משפטים מפורסמים, כגון: משפט קסטנר, שורת המתנדבים וכפר קאסם. היה במשלחת הראשונה שיצאה לברית המועצות ופגשה בציבור היהודי בברית המועצות. ב-1960 מונה לכתב הצבאי של עיתון הארץ.
סיקר את מלחמת ששת הימים, את מלחמת ההתשה, את מלחמת יום כיפור, את הפעולות הצבאיות של צה"ל וכן את מלחמת וייטנאם, המלחמה בקפריסין ואת מלחמת תימן. ב-1971 כתב בספר השנה של העיתונאים מאמר ביקורתי על מערכת היחסים בין הכתבים הצבאיים למערכת הביטחון, ובין השאר גילה שצותתו למכשירי הטלפון של העיתונאים.
נמנה עם מבקריו החריפים של משה דיין. התריע מפני פריצת מלחמת יום כיפור. ב-1981 הנחה את העימות הטלוויזיוני בין מנחם בגין לשמעון פרס. נמנה עם מבקריה החריפים של מלחמת לבנון.
שיף פרסם מאמרים גם בכתבי עת אמריקניים. בין השאר, פרסם מאמר בכתב-העת ארמי פורס ג'ורנל, ובו ניתח את הרמה המבצעית של החיילים הפלסטינים במלחמת לבנון. ב-1983 פרסם בפורין פוליסי, כי בפגישה בין שר הביטחון אריאל שרון לשר החוץ האמריקני אלכסנדר הייג ניתן אור ירוק אמריקני לפלישה ללבנון. כמו כן ערך סיכום על מלחמת המפרץ בפורין אפאיירס.
עסק במחקר במכון קארנגי ואחר בואשינגטון אינסטיטיוט. שם כתב מחקר על מערכת היחסים בין המדינות: סוריה, ארצות הברית וישראל, מאז עלייתו של אסד לשלטון. היה חבר בהנהלת המכון האסטרטגי הבינלאומי שמושבו בלונדון (IISS), המפרסם את מאזני הכח הבינלאומים.
שהה בוושינגטון אינסטיטיוט, ושם כתב על דרישות הביטחון ההכרחיות של ישראל בהסכם שלום עם סוריה. מחקר נפרד כתב גם על דרישות הביטחון בהסכם עם הפלשתינים.
במלחמת המפרץ, לאחר הלילה הראשון של הפצצת משגרי הטילים של העירקים, התריע כי מטרת ההפצצה לא הושגה. בתקופה זו הופיע מדי ערב בתוכנית הטלוויזיה ערב חדש. באותה תקופה כתב טור יומי לעיתונים ליברסיון ולהראלד טריביון. לאחר המלחמה פרסם כי חלק מהמסיכות שחולקו לאוכלוסיה לא היו תקינות, למרות שהמידע הרלבנטי היה קיים בידיו קודם לכן. שיף נודע במקורותיו הטובים, בארצות הברית, במדינות ערב ובקרב הפלסטינים. ב-1994 דיווח כי בפני ראש הממשלה הוצגה מפה ובה המלצות צה"ל לקו נסיגה מלבנון.
שיף זכה בשישה פרסים על עבודתו העיתונאית, בהם: ב-1960 זכה בפרס ע"ש עמוס לב; ב-1969 זכה בפרס רובינשטיין על הראיון הטוב; ב-1975 זכה בפרס סוקולוב; ב-1980 זכה בפרס ע"ש טד לוריא; ב-1982 זכה בפרס קרן עליזה, ע"ש עליזה שגריר; ב-1983 זכה בפרס עתונאי השנה, רשות השידור.
ספרים שפרסם:
1) רעידת אדמה באוקטובר, על מלחמת יום כיפור;
2) כנפיים מעל סואץ, על חיל האוויר הישראלי;
3) לקסיקון לביטחון ישראל, אותו ערך עם איתן הבר;
4) ישראלים מדברים, ספר באנגלית על הבעיה הפלסטינית;
5) פדאיין - גרילה נגד ישראל (עם רפאל רוטשטיין);
6) חיל האוויר, ובו גילויים חדשים על השמדת חיל האוויר המצרי במלחמת ששת הימים;
7) מלחמת שולל (עם אהוד יערי), על מלחמת לבנון;
8) שנתה של היונה (עם איתן הבר).
9) אינתיפאדה (עם אהוד יערי).
- תאריך עידכון: 27/09/2002 11:01:41
|
|
|
