השופט בדימוס ורדימוס זיילר, שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, העלה בהליך משפטי טענה שהיא "טעות במקרה הטוב או הטעייה במקרה הרע". כך קבע (31.10.11) שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
שאול שוחט. בשנים האחרונות עמד זיילר בראש שורה של ועדות חשובות, ובהן ועדת החקירה הממלכתית לאסון ורסאי, ועדת הבדיקה הממשלתית למחדלי המשטרה והפרקליטות בפרשת האחים
פריניאן וועדה לבדיקת השירותים הווטרינריים.
זיילר הוא אחד הבעלים של קרקע ב"גוש הגדול" בצפון תל אביב והוא מנהל הליך משפטי נגד עו"ד גיל הירשמן, שהיה נציג הבעלים מול
בנק ירושלים. בתביעה שהגישו זיילר ובנו דוד לבית המשפט המחוזי מרכז הם טענו, כי הירשמן פעל לכאורה באופן לא תקין בכל הנוגע לבנייה ולהיותו נציגם וראש הקבוצה, כך שלכאורה נטל במחתרת אחוזי בנייה בלתי מנוצלים שיועדו לכלל השותפים, וביצע בנייה ללא היתר לטובת הגדלת דירתו ודירת שותפו. תביעה זו ממתינה להכרעת בית המשפט.
במקביל, ביקש זיילר מבנק ירושלים לקבל פירוט נרחב של כל הפעולות שנעשו בחשבונותיהם בבנק של כל השותפים בקרקע: "לדווח וליתן בתצהיר את מלוא הנתונים על הפעילות הבנקאית והאחרת הנוגעת ישירות או בעקיפין להסכמים המפורטים" בגוף התובענה "שנעשו בין המבקשים לבין הבנק, וכן על מלוא הפעילות שנעשתה בחשבונותיהם בבנק", לרבות "פעילותו הישירה והעקיפה של עו"ד הירשמן בכל אלו כנציגם וכבא כוחם של המבקשים כלפי הבנק".
בנק ירושלים טען לסודיות בנקאית בנוגע לפעולות של הירשמן ושל יתר השותפים, ושוחט קיבל את עמדתו. וכך הוא אומר:
"המחלוקת הצטמצמה בעיקר, אם לא רק, למידע שנוגע לחשבונות אינדיבידואליים של יתר השותפים. ככזה, בדין סירב הבנק למוסרו למבקשים, ללא הסכמת אותם צדדי ג', בשל מגבלות חובות הסודיות חובות ההגנה על הפרטיות המוטלות על הבנק. ניסיון המבקשים לבטל כלאחר יד טענות אלו בנימוק, כי מדובר בחשבונות בנק של המבקשים עצמם או בחשבון בו המבקשים הם חלק מבעליו - מהווה טעות במקרה הטוב או הטעייה במקרה הרע. טרוניות המבקשים כלפי הבנק, כי לא גילה להם את זהותם של אותם צדדי ג', היינו על מי באה הסודיות להגן, ולכן מנוע הוא מלהעלות טענות בדבר סודיות, גם היא אין לה על מה לסמוך".
שוחט מוסיף ומקשה על גירסתו של זיילר: "במסגרת הדיון האחרון, בישיבת יום 25.9.2011 העיד נציג הבנק, כי הצדדים השלישיים המדוברים הם הצדדים לעסקה ואין צדדים אחרים ולכן לא ברורה לי טענת המבקשים בעניין זה - כלום לא ידעו הם מיהם שותפיהם לפרויקט הבנייה שכרתו הם, כולם יחדיו, ונדרש להם אישור של הבנק לכך?!?"
לדברי שוחט, זיילר כלל לא הבהיר מדוע נחוצים לו מסמכים אלו, לא הניח תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את חשיפת המידע, ולא טרח לצרף להליך את שותפיו העלולים להיפגע מחשיפת המידע. זיילר חויב בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
