בחזיון, בלילות, בנבכי שעיפים
בעיני האימים התולים בי פתאום,
מפציעים בי כאש, כחלום בלהות -
גוילים נשרפים ואותיות פורחות
בשדות אש, בשדות דם ובליל עלטה
בדממה אצורה ובזעק אימה
בעשן מיתמר מצחנת הרוחות
בגוילים נשרפים ואותיות פורחות
בארון הספרים, בין שברי הזכוכית
על כתמי ארגמן רכונים על גמרא
על פתחי השאול הרובצים בחוצות
אש גוילים נשרפים ואותיות פורחות
ואני הזוכר ואני השוטם
משטמת האבות ונקמת הבנים
ומדי דברי בו אתהדר בדמעות
על גוילים נשרפים ואותיות פורחות
--
עם הנצח מפחד מדרך קצרה...
