שלמה בוחבוט מצפצף על המבקר

מרכז השלטון המקומי יודע היטב כיצד למחות נגד הממשלה, אך מסתבר שהוא יודע עוד יותר טוב איך לדאוג לעצמו ולאנשיו - וגם כיצד לצפצף על מבקר המדינה. ארבע שנים לאחר שפרסם דוח על הנעשה במרכז, שב אליו (יום ג', 20.12.11) מיכה לינדנשטראוס - רק כדי לגלות, שלא הרבה השתנה. מה שהיה נכון בידי עדי אלדר, ממשיך להיות נכון כאשר היו"ר הוא שלמה בוחבוט.

בוחבוט, שנכנס לתפקידו בינואר 2009, טען שהוא ביקש ליישם את המלצות הדוח הקודם, אך נתקל בהיעדר שיתוף פעולה ובקשיים שהערימו עליו גורמים מרכזיים במערכת, ו"אף על-פי כן פעל לשינויים מרחיקי לכת בהתנהלות המרכז בהתאם לכללי מינהל תקין ולתיקון ליקויים שצוינו בדוח הקודם". מילים יפות, אלא שהמציאות מאחוריהן שונה למדי.

תדירות התכנסויותיה של הנהלת המרכז בתקופה המבוקרת הייתה נמוכה מהנדרש בתקנון המרכז; ההשתתפות בישיבות ההנהלה באותה תקופה הייתה מועטה ואף מועטה מאוד; ההשתתפות בישיבות הוועדות הייתה מועטה. בשנת 2008, בתקופת כהונתו של אלדר היה שיעור ההשתתפות הממוצע בישיבות ההנהלה 25% בלבד. מפברואר 2009 ועד סוף אותה שנה עלה שיעורה הממוצע ל-37%; ובחודשים ינואר-יוני 2010 ירד שיעור ההשתתפות ל-18% בלבד.

מי צריך 89 חברי הנהלה?

לדברי המבקר, "הוא אינו רואה את הטעם הענייני בחברות בהנהלת המרכז אם זו אינה כרוכה בהשתתפות בישיבותיה. גם אם אין המרכז יכול לכפות את ההשתתפות בישיבות ההנהלה, יש בידו לקבוע חובת השתתפות בתדירות מזערית, ותדירות פחותה ממנה תיחשב להתפטרות מההנהלה". בהקשר זה מעיר לינדנשטראוס על הזינוק של 138% במספר חברי הנהלת המרכז, המגיע כיום ל-89, ותוהה האם יש הצדקה למספר זה לנוכח ההשתתפות הדלה בישיבות.

מאז כניסתו של בובחוט לתפקיד לא מינתה הנהלת המרכז הנוכחית ועדת ביקורת. על נקודה אחרונה זו אומר לינדנשטראוס: "הנהלת המרכז והעומד בראשה מאפשרים למרכז לפעול ללא ליווי ופיקוח של ועדת ביקורת או של גוף מבקר אחר כמתחייב בחוק, ולא עוד אלא שהתנהלות חריגה זו נמשכת זמן רב. מצב זה מעיד על ליקוי יסודי וחמור בניהולו של המרכז".

את מרבית ההחלטות בדבר קליטתם וקידומם של עובדים במרכז קיבל בוחבוט לבדו, ללא אישור הנהלת המרכז, ובמקרים רבים - אף ללא אישור ועדת כוח-אדם. דרך קבלתם וקביעת תנאי עבודתם של שבעה עובדים בתפקידים ניהוליים בכירים במרכז משנת 2009 ואילך נמצאה חורגת מהכללים המקובלים בשירות הציבורי, וכמה מהם מונו בלי שהתקיים מכרז או כל הליך בחירה אחר; כאשר היו מכרזים, הם נעשו לעיתים בדיעבד, דבר המעורר את החשש שנוהלו רק למראית עין. העסקתם של חלק מהעובדים החלה כמה חודשים קודם שנחתם עימם הסכם עבודה.

העסקה החורגת מכללי מינהל תקין

על-פי הוראתו של בוחבוט, שהוא גם ראש עיריית מעלות-תרשיחא, עסקו שישה מבכירי העירייה בעבודות שונות הנוגעות למרכז. השישה ביצעו את העבודות האלה על חשבון שעות עבודתם בעירייה, ועבודתם מומנה אפוא, בין היתר, מכספי תושבי מעלות-תרשיחא.

בנושא זה קובע המבקר: "שום גורם, לרבות ראש עירייה, אינו רשאי להרחיב את סמכויותיו של עובד עירייה מעבר לסמכויות הכרוכות במילוי תפקידו בעירייה שהוקנו לו על-פי דין. לא כל שכן שאין ראש עירייה רשאי להרחיב את תחום אחריותו האישית של עובד מעבר למחויבותו כעובד ציבור לעירייה שבה הוא מועסק. העסקתם של עובדי העירייה בעבודות הנוגעות למרכז ואינן בעלות זיקה לעבודתם בעירייה, גם אם נעשתה מרצונם או במענה לבקשת ראש העירייה, נעשתה שלא על-פי הדין וחרגה מכללי מינהל תקין".

בפברואר 2009 מונתה עובדת לתפקיד "ראש מטה היו"ר" במרכז, תפקיד שלא היה קיים קודם לכן, לתקופה של כחצי שנה. בוחבוט הגדיר את התפקיד "משרת אמון" והעניק לה 12,000 שקל בחודש. ביוני 2009 העביר אותה בוחבוט למינהל חינוך ורווחה, וכעבור חודשיים מונתה לתפקיד "ראש מינהל חינוך ורווחה" ושכרה הועלה ל-18,000 שקל. העובדת סיימה את עבודתה במרכז ביוני 2010. המבקר קובע, כי כל הסיפור היה נגוע ב"כשלים יסודיים", החל מהמינוי הראשון ללא מכרז, דרך חריגה של העובדת מן הסמכויות המקובלות ל"ראש מטה" ועד למכרז בדיעבד שנועד להכשיר את תפקידה השני.

כאשר עברה אותה עובדת למינהל החינוך והרווחה, נוצר צורך למנות ראש מטה חדש לבוחבוט - והליקויים חזרו על עצמם. הגדרת התפקיד שקבע בוחבוט חרגה מן המקובל, היה צורך לקיים מכרז ושכרו היה גבוה בהרבה משל קודמתו ("חשש לשקילת שיקולים לא ענייניים", מגדיר זאת המבקר בזהירות).

בינואר 2010 התקבלה לעבודה במרכז עובדת לתפקיד מנהלת לשכת יו"ר ומנכ"ל ומנהלת משאבי אנוש. היא התקבלה לתפקיד ניהולי ובשכר בכירים על-פי החלטתם של בוחבוט ומנכ"ל המרכז דאז, רון מוסקוביץ, בלא מכרז אישור ועדת כוח-אדם.

לסיכום פרק זה, אומר המבקר: "תופעה חוזרת ונשנית של קבלת עובדים בלא מכרז כנדרש או בדרך החורגת מהעקרונות המקובלים ומהנחיותיו שלו, משקפת הפרה בוטה של העקרונות שנקבעו בדין בעניין קבלת עובדים ואינה עולה בקנה אחד עם עיקרון השוויון ועם סדרי מינהל תקין".

"עמלות גבייה" של חצי מיליון שקל

הדוח הקודם מצא, כי מנהל המחלקה הווטרינרית במרכז עסק גם בגביית חובותיהן של רשויות מקומיות בגין דמי חבר. הגבייה הייתה אמורה להימשך עד מרס 2006 לכל המאוחר, ובעבורה יקבל העובד 3.8% מהסכומים שיגבה. בפועל, הגבייה נמשכה עד ינואר 2009 והעובד קיבל בסך-הכל 500,000 שקל נוספים תמורתה - בניגוד מוחלט להמלצות המבקר.

הדוח הקודם העלה, כי שכרם של 15 עובדים במרכז הוצמד לשכר מנכ"לים של רשויות מקומיות, וכי לאחדים מהם שילם המרכז תוספות שכר שלא נקבעו בחוזי ההעסקה שנחתמו עימם ואשר חרגו מהמקובל בחוזים עם עובדים בכירים ברשויות המקומיות.

במועד המעקב היה שכרם של 18 עובדים בכירים במרכז מוצמד לשכר מנכ"לים של רשויות מקומיות, וכמה מהם המשיכו לקבל תוספות שכר חריגות. שישה מהם קיבלו שעות נוספות גלובליות של עשרות שעות בחודש, לפי תעריף של 125%-150% משכר שעה רגילה. תשלום זה הופסק רק במאי 2009.

המבקר מסכם: "על הנהלת המרכז לפעול לאלתר לתיקון הליקויים שהתגלו במעקב המלמדים על תפקוד לא תקין של המרכז לאורך זמן. עליו להסדיר את ניהולים ותפעולם של מוסדות המרכז וכן להסדיר את פעילותו בתחומי כוח האדם והשכר על-פי הנורמות הציבוריות הקיימות. על המרכז לעשות בדק בית יסודי בכל הנוגע לתפקודו בתחומים האמורים ולפעול ככל שיידרש להסדרתה ולעיגונה של מערכת נורמות מפורטות בתחומים האלה, כדי להבטיח ניהול ופעילות תקינים".

מרכז השלטון המקומי מסר בתגובה, כי בוחבוט פעל באומץ ליישום דוח המבקר משנת 2008, תוך התמודדות עם מצב אבסורדי של סחיטה ואיומים מצד בכיר בארגון, אשר יש נגדו המלצה לכתב אישום בגין איומים אלו, ואשר אף חשוד במעילה במיליוני שקלים. לדבריו, מצב זה מנע במשך שנתיים ביצוע שינויים בנושא העסקת עובדים, הקטנת רמות השכר המופלג ששולם ועוד. לדברי המרכז, בוחבוט הינחה את המנכ"ל להגיש בתוך 14 תוכנית יום ליישום כל המלצות המבקר, וביקש לכנס את ועדת הביקורת כדי לדון לעומק בממצאים, למפות את המצב העכשווי ולהתוות תוכנית עבודה מוסדרת ליישום ההערות.