לכל ברור שבמלחמה הבאה, ולא משנה נגד מי תתנהל, יהיה העורף הישראלי במידה רבה בקו החזית. הדברים מקבלים משנה-תוקף לנוכח האפשרות של עימות עם אירן מחד-גיסא, ומאידך-גיסא - לנוכח הליקויים החמורים שהתגלו בהגנת העורף במלחמת לבנון השנייה. יש בישראל אפילו שר להגנת העורף -
מתן וילנאי - ויש פיקוד עורף בצה"ל ויש רשות חירום לאומית. מה אין? - הכנה ראויה למלחמה הבאה. הכתובת על הקיר, ו
מבקר המדינה,
מיכה לינדנשטראוס, מצביע עליה (יום ג', 20.12.11) באור אדום בוהק.
דוח המבקר מתמקד במוכנות של הרשויות המקומיות, אך מטבע הדברים הוא נושק לכלל מערך הגנת העורף. אפשר לפתוח דווקא באחת הפסקאות האחרונות של הדוח: "ממצאי הביקורת בדבר היערכותן ומוכנותן לחירום של הרשויות המקומיות שנבדקו מעלים תמונה עגומה המצביעה על מחדל מתמשך שהיה ראוי לתקנו, לאחר כחמש שנים מתום מלחמת לבנון השנייה. זאת ועוד, מתעורר חשש כי בין הגופים האמונים על היערכות הרשויות המקומיות - תפקיד חשוב מאין כמוהו - יש כאלה המנסים להתנער מאחריותם וטרם התקבלו כלל ההחלטות הנדרשות וטרם הוחל בביצוען".
למשרד הפנים אין נתונים כאשר יורדים לפרטים, מתגלים ליקויים לאורך ולרוחב, למעלה ולמטה. אין חלוקה ברורה של תחומי האחריות בין משרד הפנים, פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית בנושא היערכות הרשויות המקומיות לעתות חירום. התרחישים שהכין פיקוד העורף לרשויות הם כלליים ואחידים, ואינם מתייחסים לאיומים נקודתיים. רשות החירום הלאומית טרם גיבשה את המדדים שלפיהם תוכל להעריך כיאות את מידת המוכנות של הרשויות המקומיות לעת חירום.
משרד הפנים, הנוטה תמיד להאשים את הרשויות, נושא באחריות לחלק ניכר מן המחדלים. למשרד אין נתונים על הרשויות המקומיות שבהן התבצעו תרגולים בשנים 2010-2008, על הנושאים שתורגלו ועל תוצאות התרגולים, אף כי הדבר נדרש כדי לקבל תמונה כללית על מידת היערכותן ומוכנותן של הרשויות המקומיות לעתות חירום. משרד הפנים לא ביצע בשנת 2010 ביקורות מוכנוּת לעת חירום, אף שלפי תוכנית העבודה שלו היו אמורות להתבצע ביקורות כאלה ב-85 רשויות מקומיות.
המצב בפיקוד העורף לא טוב יותר. לצה"ל אין נתונים מרוכזים של כלל הרשויות המקומיות בנוגע למידת כשירותם של מקלטים ציבוריים, ואין לו נתונים על המקלטים הפרטיים ועל המקלטים בבתים משותפים.
בידי רשות החירום הלאומית ומשרד הפנים אין נתונים על מספר המקלטים, על מקומם ומצבם בכל אחת מהרשויות. כמו-כן אין בידי משרד הפנים נתונים שאפשר ללמוד מהם על מצב המיגון והמקלוט בישראל. בפועל עולה, כי חסרים מקלטים ציבוריים, מקלטים פרטיים, מקלטים במוסדות חינוך ומקלטים במוסדות ציבור. עקב כך, למאות אלפים מתושבי הרשויות האלה אין מקלטים לעתות חירום.
הזלזול של אור יהודה ופיקוד העורף כאשר יורד המבקר לניתוח המצב בחמש הרשויות שבדק בצורה מעמיקה מתברר, כי תפקודן במהלך התרגילים לשעת חירום לקה בחסר. חמור מכך: שורה של נושאים חיוניים כלל לא תורגלו, ובהם הפעלה של צוותי התערבות רב-מקצועיים לטיפול באוכלוסיה במצוקה; הפעלת לשכות מידע במטות האזוריים; הפעלת מערך המתנדבים; הפעלה ותרגול של מערך עובדי הרשות המרותקים; חלוקת מזון לתושבים.
בפתח הדוח מציין לינדנשטראוס התייחסות מזלזלת נדירה מצד שני גורמים: עיריית אור יהודה ופיקוד העורף. העירייה, בראשות דוד יוסף, מסרה את תגובתה לדוח חצי שנה לאחר המועד שנקבע, ואילו הפיקוד מסר את התגובה באיחור של חודשיים וחצי. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את השיהוי... [ש]אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין, ושהיה בכך כדי לפגוע בהשלמת עבודתו של משרד מבקר המדינה בנושא חשוב מאין כמותו", אומר המבקר - שאינו יכול לעשות הרבה מעבר לכך בנושא זה.
כאשר נכנסים לעומקם של 80 עמודי הדוח בנושא זה, מגלים עוד ועוד פרטים עגומים. הנה כמה מהם:
כל המקלטים הציבוריים באופקים אינם תקינים - משרד הפנים מסר למבקר בארבעה מועדים שונים פרטים על התקציבים שהעביר בשנים 2010-2008 לרשויות מקומיות כדי לרכוש ציוד חירום ולהקים מחסני חירום, מרכזי הפעלה ומוקדים טלפוניים לשעת חירום. בכל פעם היו הסכומים שונים, והם נעו בסך-הכל בין 17.4 ל-24.7 מיליון שקל - פער של 42%. המבקר מעיר ביובש, כי יש בכך "כדי לעורר ספק כבד במהימנותם של הנתונים".
- הסיוע שהעניק משרד הפנים ל-200 רשויות שונות ניתן בלא כל קני מידה. כך יצא, שהמועצה האזורית הערבה התיכונה, בה רק 3,000 תושבים ורמת האיום עליה נמוכה, קיבלה 460,000 שקל - הסכום השני בגובהו בשנים 2010-2008. עיריית רעננה קיבלה 130,000 שקל - בדיוק אותו סכום שניתן לעיריית צפת, שהאיום עליה גדול בהרבה.
- בשנים 2008-2006 (למשרד הפנים אין נתונים מעודכנים יותר) ניצלו הרשויות המקומיות רק 85% מתקציבי הג"א שהעמיד משרד הפנים לרשותן. בשנת 2008 כלל לא הקציבו 84 רשויות (שליש מכלל הרשויות בארץ) תקציב להג"א.
- בשנים 2010-2009 קיבלו 38 רשויות ציון בינוני ומטה בתרגילי רשות החירום; מדובר ביותר משליש מכלל הרשויות שהשתתפו בתרגילים. בשנת 2010 נערכה בדיקת מוכנות של 31% מכלל הרשויות בארץ; 41% מתוכן קיבלו ציון "בינוני" ומטה.
- ביקורת פיקוד העורף על המקלטים מציירת גם היא תמונה עגומה. מתברר, כי ב-28% מהרשויות המקומיות בארץ אין בכלל מקלטים; מבין אלו שטרחו לבנות מקלטים, 36% קיבלו ציון "בינוני" ו-23% קיבלו ציון "גרוע".
- באופקים, הנמצאת בטווח טילי הקסאם, יש 87 מקלטים ציבוריים - ובכולם ללא יוצא מן הכלל התגלו ליקויים מהותיים. מבין 24 בתי הספר שבעיר, רק שלושה ממוגנים כנדרש, ל-18 יש מיגון חלקי ולשלושה אין מיגון כלל. בעיר יש גם 60 גני ילדים: ב-23 אין מיגון כלל וב-32 המיגון הוא חלקי בלבד.
כל הגופים חייבים להשתפר בחלק של ההמלצות קובע המבקר, כי על רשות החירום הלאומית להיות מעורבת יותר באיסוף המידע על מידת מוכנותן של הרשויות המקומיות לעתות חירום. עליה להשלים את גיבוש המדדים שלפיהם תיקבע רמת מוכנותן של רשויות מקומיות, ולנתב את הסיוע וההכוונה עבור רשויות שאינן ערוכות כנדרש. על הרשות לדאוג גם לשיתוף רב יותר של משרדי הממשלה הרלוונטיים בתרגול הרשויות המקומיות ובהכוונתן, ולהנחות את פיקוד העורף ואת הרשויות המקומיות להכין תרחישים שישקפו את מוקדי האיום השונים של כל רשות.
משרד הפנים, בהיותו הרגולטור המפקח על הרשויות המקומיות, צריך ליטול אחריות גם בעניינים הנוגעים לנושא של מוכנות העורף, ובמיוחד בהיבטים התקציביים שלו. עליו לקבל באופן שוטף מידע מקיף וכולל בכל הנוגע למידת ההיערכות והמוכנות של הרשויות לעתות חירום. המשרד נדרש גם לקבוע אמות-מידה וסדרי עדיפויות שלפיהם יוכנו התוכניות השנתיות ויוקצה הסיוע שהוא מספק לרשויות; לפנות אל הרשויות המקומיות בדרישה לאייש את כל התפקידים ביחידת הביטחון, ולהעמיד בראשה ממונה על הביטחון במשרה מלאה; להקצות את המשאבים הנדרשים להקמתם ולהכשרתם של צוותי חירום, להקמת מחסני חירום ולרכישת ציוד חירום.
על פיקוד העורף להמשיך לארגן ולהכשיר מתנדבים למשימות הסיוע האזרחי בעת חירום. לנוכח הממצאים החמורים של הבדיקות שעשה פיקוד העורף בתחום התחזוקה והכשירות של המקלטים הציבוריים, עליו לדאוג לכך שביקורות המוכנות יתבצעו בתדירות הנדרשת ושהיקפן יהיה רחב כנדרש; ועליו גם לדרוש מהרשויות המקומיות להציג תוכנית לתיקון הליקויים.
על הרשויות המקומיות לשפר את מכלול פעולותיהן בנוגע להיערכותן ולמוכנותן בשעת חירום, ובכלל זה למנות ממונה על הביטחון שיידרש להפעיל את כל המערך העירוני בעת חירום. על חלקן לקבוע נוהלי הפעלה; להגדיל את מספר המתנדבים ולהכשירם בדחיפות; להקים מכלולי מידע לציבור; לשפר את הפעלת מערך התפעול והלוגיסטיקה למתן שירותים שוטפים לתושבים בעת חירום; לטפל בהקדם בתחום תחזוקת המקלטים, שיפוצם וההצטיידות בציוד חירום חיוני; ועוד.
