הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב (29.1.12) הצעה להחלטה שתאפשר לשר התמ"ת, בהיוועצות עם שר האוצר, לקבוע תקנות הקובעות תנאים נוספים לשם הטלת היטל היצף, בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג הנוגעות להפחתת יוקר המחייה בישראל ולהגברת התחרותיות. ההצעה תקבע כללים להגנה על מונופולים ויצרנים בודדים בשוק מפני יבוא מתחרה בהיצף.

ההצעה מציעה לתקן את חוק היטלי הסחר באופן שיוגדר מפורשות כי צו המטיל היטל היצף יוטל בדרך של הטלת היטל חדש. כמו-כן, השרים יוכלו להאריך את תוקפו של היטל לשם השלמת חקירת יבוא בהיצף לתקופה של עד ל-90 ימים מיום פתיחת החקירה.

היטל היצף הוא היטל על יבוא בהיצף הגורם נזק ממשי לענף יצרני בארץ, כאשר נטמר מצב בו מוצר נמכר בארץ היצוא במחיר הנמוך ממחירו בארץ הייצור. אם ההיצף פוגע בתעשיה בארץ היצוא, אפשר להטיל עליו היטל על-פי כללי הסחר הבינלאומי. על-פי החוק, תלונות מוגשות לחקירה לממונה על היטלי סחר. תלונות מוגשות על-ידי יצרנים מקומיים, המייצגים ענף יצרני בארץ, נגד יבואנים ונגד יצרנים זרים בשל יבוא מוצרים במחירי היצף או במחיר נתמך הגורמים נזק לתעשיה מקומית. תלונה חייבת להיות מבוססת על ראיות לכאורה להיצף או סבסוד, ועליה לכלול מידע, המבוסס על נתונים, על הנזק הנגרם לתעשיה המקומית.

יש לציין, כי משרד התמ"ת דחה את המלצת ועדת טרכטנברג למנוע ממונופולים הגנת היצף, ובהצעת ההחלטה נאמר רק כי שר התמ"ת יקבע תקנות ברוח המלצות הוועדה עד ל-1 ביוני 2012. זאת, לאור טענת המשרד כי בשל מצבו המיוחד של יצרן מקומי יחיד, שהוא נהנה יחיד מהטלת היטל, והוא פועל בענף שאיננו תחרותי, מתקיים סיכון שהיטל יפגע בתועלת הכללית במקרה של יצרן מקומי יחיד. על כן נקבע כאמור כי התקנות שיקבע שר התמ"ת יקבעו גם את הכללים הייחודים שיחולו לעניין ההגנה על מונופולים מקומיים.

בדברי ההסבר להצעה, נאמר כי, בהכללה, ניתן לומר שמטרת ההיטלים היא להגן על תעשיה מקומית מתחרות טורפנית בלתי הוגנת או להעניק לה הגנה מפני שורה של סיבות המנויות בחוק (היטל בטחה). בפועל, ועדת טרכטנברג סברה כי השימוש שנעשה בכלי ההיטלים אינו משקף איזון סביר בין טובת הצרכן המקומי וטובת התעשיה המקומית. כמו-כן, מצאה הוועדה כי שיעור ניכר מהחקירות שנפתחו במסגרת החוק בתקופה האחרונה היו בתעשיות מונופוליסטיות או ריכוזיות במידה חריגה. אומדן שבוצע על בסיס נתונים שהתקבלו מהממונה על היטלי סחר, מעלה כי העלות הישירה של ההיטלים למשק עולה על 600 מיליון שקל לשנה.

תקינה בינלאומית מלאה עד לסוף שנת 2012

הצעה נוספת שתועלה בפני הממשלה לפי המלצות ועדת טרכטנברג, נוגעת למדיניות התקינה. ההצעה קובעת להטיל על המנהל הכללי של משרד התמ"ת ועל הממונה על התקציבים באוצר לגבש ביחד עם מכון התקנים הישראלי תוכנית להחלפת התקנים הישראלים שלגביהם יש להציג אישור תקן רשמי לפי צו יבוא חופשי, בתקנים בין לאומיים, כך שעד סוף 2012 יהיו כל התקנים הרשמיים בישראל תקנים בינלאומיים.

חוק התקנים וצו יבוא חופשי מסמיכים את מכון התקנים לקבוע מפרטי תקנים וכן קובעים לגבי טובין שקיים לגביהם תקן רשמי כי הם חייבים לעמוד בדרישות התקן כתנאי לשיווקם בישראל. קביעת תקנים ישראלים מקוריים, הנבדלים מהתקנים במשקים גדולים אחרים, עלולה לפגוע בסחר החוץ. עד לשנת 2007 היו רוב התקנים הרשמיים והתקנים המחייבים תקנים מקוריים, מצב שהגביל יבוא של סחורות שעמדו בתקנים בינלאומיים אך לא עמדו בדרישות הייחודיות של התקן הישראלי. החל משנת 2007 מבצע מכון התקנים החלפה של תקנים רשמיים מקוריים בתקנים בינלאומיים, כפי שמנחה חוק התקנים. עם זאת, תקנים רשמיים מחייבים רבים (ובכללם רוב התקנים בתחום המזון), טרם הוחלפו בתקני בינלאומיים.