איכות מי הברז עולה על מים מינרלים

העבודה הוגשה ע"י תלמידי תיכון פסגת זאב בירושלים במסגרת פרויקט "חוקרים סביבה" של משרד החינוך ,המשרד להגנת הסביבה, עמותת מלר"ז ומכון דוידסון לחינוך מדעי, ליד מכון ויצמן למדע
משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה ,מכון דוידסון לחינוך מדעי, ליד מכון ויצמן למדע ועמותת מלר"ז משתפים פעולה בפרויקט "חוקרים סביבה", המיועד לתלמידי מגמות מדעי הסביבה.

במסגרת הפרויקט מוזמנים תלמידי מדעי הסביבה, העוסקים בעבודות האקוטופ להגיש את עבודותיהם לשיפוט. אקוטופ הוא מיני מחקר שמטרתו לאפשר לתלמידים להתנסות ביישום עקרונות במדעי הסביבה, באמצעות עבודה מעשית בשטח. העבודה כוללת קריאה, תצפיות, ניסויי מעבדה, סקרים ו/או ראיונות.. עבודת המחקר, שנעשית בסיוע מנחה (מורה או חוקר), מתמקדת באחד מתוך מכלול נושאים העוסקים ביחסים בין האדם לסביבה. העבודה שוות ערך ליחידת לימוד אחת ((כ-90 שעות לימוד) ומהווה % 20 מציון הבגרות במדעי הסביבה ברמה של 5 יחידות לימוד.

בתיכון ומכללה טכנולוגית פסגת זאב בחרו התלמידים מושיקו ביאזי וערן שקורי בהנחיית המורה שרה זאווי לבצע בדיקת איכות של מי ברז,מי בר תמי 4 ומים מינרליים.

שאלות המחקר הייתה מה הקשר בין סוג המים הנצרכים (מי ברז, מים מסוננים ומים מינרליים), לבין איכותם (כלורידים, מוליכות,ניטריטים, ניטראטים, עכירות, קשיות, דרגת הגבה וחיידקים) ומה רמת המודעות לשתיית מי ברז.

במהלך העבודה בוצעו בדיקות מדדים הקובעים את איכות סוגי המים השונים ע"י מכשור כמו: ספקטרופוטומטר (עכירות), pH מטר (דרגת הגבה pH), קונדקטומטר (מוליכות), תגובה כימית: שיקוע 3AgNO (כלור), סטריפים (ניטריטים + ניטראטים וקשיות). כמו-כן נערכו זריעת דגימות סוגי מים שונים לבדיקת ריכוז חיידקים במים (מס' מושבות חיידקים לליטר). ובנוסף נערך סקר טעימות מים באזור גבעת זאב.

בתוצאות המחקר נמצא כי איכותם של מי ברז היא הטובה ביותר ברוב הבדיקות. נמצא כי כמות החיידקים הגדולה ביותר היא במים המינרליים וכמות החיידקים במי הברז היא הנמוכה ביותר. בנוסף לכך נראה כי מידת המודעות של התושבים נמוכה ודעותיהם לא מבוססות לגבי איכות המים.

חשוב לציין כי במשרד להגנת הסביבה פועלים על-פי הנחייתו של השר גלעד ארדן לקדם את נושא שתיית מי ברז ולהפסיק את רכישת בקבוקי המים של החברות השונות- ובכך ליצור צרכנות נבונה אם בשל המחיר הרב שעולה כמות מים הנמכרת בבקבוקים יחסית למי הברז ואם ובעיקר בגלל הפסולת הכבדה האצורה בבקבוקי הפלסטיק המוסיפים נפח רב לאשפה וזאת ככמדיניות המשרד.

יו"ר וועדת השיפוט משמשת סגנית המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, ד"ר ארנה ברגרזון:

" פרויקט "חוקרים סביבה" הוא פרויקט שמתקיים לראשונה בשיתוף משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה, מכון דוידסון למדע- שליד מכון ויצמן ומלר"ז. בפרויקט זה כתות י"ב מהמגמה למדעי הסביבה מכל הארץ, נדרשים להכין עבודת חקר מדעית בתחומי הסביבה. התלמידים שעבודותיהם עולות לגמר נדרשים להציג אותן בכנס מיוחד ואף מול צוות שופטים. שלוש העבודות המצטיינות מזכות את התלמידים בתעודת הצטיינות ובפרס כספי כולל של 4,000 ש"ח.

מטרת הפרויקט היא להגדיל את מודעות התלמידים לנושאים סביבתיים, להקנות להם כלים לעבודת חקר מעשית וזאת בליווי מדעי של מורה או מנחה מהאקדמיה. את הפרויקט שהתקיים לראשונה ניתן להגדיר מוצלח מעל לציפיות. לאור ההצלחה, יש בכוונת המשרד בשיתוף פעולה עם שאר המעורבים, להרחיב את הפרויקט מתוך תקווה שבתי ספר נוספים ייגשו לתחרות. עוד מקווים במשרד כי בתי ספר נוספים יפתחו מגמה למדעי הסביבה. כך מקצוע מדעי הסביבה המשלב כמה מקצועות מדעיים, יקבל את המעמד הראוי לו.

לשכת המדענית הראשית בשיתוף משרד החינוך מובילה כבר כשני עשורים את המחקר המדעי לנוער, "פרס השר להגנת הסביבה ושר החינוך" לעבודות חקר מצטיינות.

פרויקט "חוקרים סביבה" הוא נדבך נוסף בהגברת המודעות לחשיבות המחקר המדעי-סביבתי. המשרד רואה חשיבות בהמשכיות הפרויקט ובהעצמתו."

חיליק רוזנבלום, יו"ר מלר"ז: זו השנה הראשונה בה מלר"ז לקחה על עצמה יחד עם משרד החינוך המשרד להגנת הסביבה ומכון דוידסון שליד מכון ויצמן לקדם את ביצוע הכנת המחקרים בתחום הסביבה בבתי ספר תיכונים ורמת העבודות וכמותן תוצאות התלמידים מרגשות את כולנו. אין ספק כלל כי הנחלת הידע הסביבתי לבני הנוער מעשויה לשפר את הגברת המודעות של בני הנוער לסביבה ואלי אף לשפר איכות חיי כולנו וההוכחות ליעילותן המעשית הוכחה בניסוי זה.

מלר"ז שיזמה את הפרויקט מתכוונת לקדם תחרויות והשתלמויות מורים וגננות בשיתוף צוות חוקרים סביבה במכון דוידסון אשר במכון ויצמן.

ד"ר אירית שדה, מפמ"ר מדעי הסביבה: " מדעי הסביבה הוא מקצוע המתבסס על מיומנויות חקר. השנה, במטרה להעמיק את העיסוק בחקר ולאתגר את התלמידים והמורים נערכה לראשונה התחרות "חוקרים סביבה". בנוסף לביצוע חקר וכתיבת עבודה, התלמידים התנסו ביצירת כרזה מדעית ובהצגת החקר בפני מדענים ועמיתים, בדומה למדענים בכנסים מדעיים. התלמידים עמדו במשימות בצורה מרשימה. אני מקווה שכנס זה יהפך למסורת, בעזרת השותפים לארגונו השנה.
ד"ר מירי קסנר, ראש יחידת המורים, מכון דוידסון לחינוך מדעי: יש בפרויקט מסוג זה העצמה של תלמידים ומורים, יצירת שיח בין בתי ספר ולמידה הדדית. ככל שישתתפו יותר בתי ספר, מורים ותלמידים לימודי המדע והחקר המדעי יקבלו חיזוק משמעותי וכך נצא כולנו נשכרים.