טיפול בנוער בסיכון: לא ברורה הצלחת התוכנית

בשנת 2006 החליטה הממשלה לאמץ את דוח הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה (ועדת שמיד). התוכנית מכוונת לצמצם את היקף מצבי הסיכון בקרב ילדים ובני נוער ומיושמת ב-56 יישובים ואגדי יישובים שנבחרו על-פי קריטריונים חברתיים-כלכליים. התוכנית מתוקצבת על-ידי המדינה במתווה רב-שנתי, ושיעור ההקצאה המרבי הוא 155 מיליון שקל לשנה.

עם זאת, תהליכי יישום התוכנית נמשכו זמן רב מהמתוכנן, ובפועל החלו הרשויות המקומיות להקים את המענים המיועדים לטפל בילדים בסיכון ובהוריהם במסגרת התוכנית הלאומית רק בשנת 2010 - יותר משלוש שנים לאחר קבלת החלטת הממשלה על יישום התוכנית - ובמרבית היישובים חלק ניכר מהילדים ובני הנוער בסיכון שאותרו אינם זוכים במסגרת התוכנית למענה טיפולי.

עוד עלה, כי לתוכנית לא הוגדרו יעדים כמותיים בנוגע להיקף הצמצום המצופה במצבי הסיכון בקרב הילדים, כי לא בוצע מחקר הערכה מלווה, כחלק אינטגרלי מתהליך יישום התוכנית, שעשוי היה לשמש ככלי לניהול ולתכנון השגת יעדי התוכנית, וכי לא הוקמה מערכת מחשוב מרכזית לאיסוף נתונים על יישום התוכנית.

היעדר מיומנות של אנשי מקצוע ותמונת מצב לא מעודכנת

עוד מגלה הדוח כי בדיקת יישום התוכניות ביישובים העלתה כי תהליך האיתור והמיפוי של ילדים בסיכון ביישובי התוכנית נתקל בקשיים שמקורם בעיקר בהיעדר מיומנות של אנשי המקצוע המאתרים. התגלו גם קשיים בהפעלת חלק מהמענים שתוכננו עבור הילדים והוריהם, שמקורם בהיעדר תשתיות פיזיות ומקצועיות ביישובים וכן בבחירה של מענים (מתוך מאגר תוכניות) שדרכי ההפעלה שלהם או עלויות הפעלתם לא תמיד היו מעודכנות.

עוד נמצא כי הנתונים שבידי מינהלת התוכנית אינם משקפים נאמנה את תמונת המצב לגבי היקף יישומן של התוכניות ביישובים ולגבי מספר הילדים בסיכון המשתתפים בהן, וכי מערך הבקרה בידי מפקחי התוכניות אינו מתועד.

לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת ההיגוי הארצית ומינהלת התוכנית לבצע בקרת איכות לגבי הנתונים הכמותיים והאיכותיים הנוגעים ליישום התוכנית ולהכניס לשימוש מערכת מחשוב מרכזית. כמו-כן ראוי להשלים במהרה הכנה של מאגר תוכניות מעודכן שיאפשר בהמשך בחירה מושכלת של תוכניות ליישום ביישובים. זאת ועוד, ראוי להגדיר יעדים כמותיים לצמצום היקף מצבי הסיכון בקרב ילדים בסיכון, שכן במועד סיום הביקורת - כחמש שנים לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה בדבר יישום התוכנית הלאומית וכשנתיים לאחר שהיישובים החלו ליישם תוכניות עבור ילדים בסיכון - כלל לא ברור באיזו מידה הצליחה התוכנית עד כה להשיג את יעדיה.