התפקיד החשוב ביותר של משרד התקשורת, והדגל שנושא השר
משה כחלון, הוא הטיפול בגופי התקשורת (טלקומוניקציה) הרבים הפועלים בישראל. אלא שמדוח
מבקר המדינה עולה, כי במידה רבה נושא מרכזי זה מתאפיין בשליפות ובהעדר מדיניות ברורה ואחידה.
מסמכי המדיניות אינם מפרטים את עמדתו של המשרד בסוגיות הפיקוח והאכיפה, והנהלתו קבעה הנחיות ואמות מידה לפעולות הפיקוח שיש לבצע כדי לבדוק את קיומם של התנאים וההגבלות שהוטלו על בעלי הרשיונות. אגף הפיקוח לא קיבל הנחיות לגבי סדרי העדיפויות שלו, הנושאים שיש לתת בהם הדגשים, הסמכויות שעליו להפעיל ונושאים שבהם הוא נדרש לקיים שיתוף פעולה עם גורמים נוספים.
הנהלת המשרד לא פירטה את התוכניות המרכזיות המתוכננות ואת היעדים המרכזיים שיש לבצע בתחומי הפיקוח והאכיפה, חוץ מיעד יחיד - "הקניית כלי אכיפה" - שמטרתו להסדיר בחוק הטלת עיצומים כספיים מדורגים. לעובדי המשרד העוסקים בפעולות פיקוח אין כתב הסמכה מטעם המנכ"ל כנדרש, ולא הוסמך ממונה שיפעיל את סמכות הפיקוח כאשר עולה חשד שמתבצעת בציוד קצה פעולה למטרה מסחרית ללא אישור.
המשרד סבר שהעיצום הכספי הקבוע בחוק אינו מתאים למגוון של הפרות והחל לפעול לשינוי החוק, אך למעלה משלוש שנים של דיונים טרם הניבו הצעת חוק בנדון. ועדה שמינה המנכ"ל דאז ביוני 2008 לבחינת תפקידי המשרד וסמכויותיו בנושא האכיפה לא הגישה המלצות, וממילא הנושא לא הוסדר.
המשרד לא הקפיד לקבל את מרבית הדוחות שדרש ברשיונות: בשנת 2008 הוגשו למשרד 21% מן הדוחות הנדרשים, בשנת 2009 הוגשו לו 20% מן הדוחות הנדרשים ובשנת 2010 הוגשו 26%. האגף אינו מרכז נתונים וממצאים מן הדוחות ואינו מתאם את הטיפול בהם עם אגפים נוספים במשרד.
אין נהלים ואמות מידה לפיקוח
במשך יותר משנתיים קיבל המשרד מידע לפיו בעל רישיון הפר לכאורה את רשיונו, והמשרד הורה לו לחדול מכך. אולם, הנהלת המשרד לא פעלה בעניין בנמרצות ולא הצליחה לאכוף את ביצוע ההוראה, ולמעשה לא הצליחה לקיים פיקוח ציבורי יעיל בעניין הפסקת השירות.
המשרד לא בדק בדצמבר 2010, בעת שהתרחשה תקלה ברשת התקשורת של בעל רישיון (כנראה סלקום - א.ל) אם הוא עמד בהוראות הרישיון שניתן לו, אם מולאו כל ההוראות והתנאים הטכנולוגיים ואם הוא פעל לפי התוכנית ההנדסית. למרות עמדת המשרד, לפיה אין לחכות זמן רב מעת ההפרה ועד נקיטת צעדי אכיפה, עד נובמבר 2011 לא התקבלה החלטה אם יש לנקוט באמצעי אכיפה כנגדו.
הרגולציה בענף התקשורת לקתה בחסר, מסכם המבקר. משרד התקשורת לא קבע נהלים ואמות מידה שיסדירו את פעילות הפיקוח והאכיפה, כך שיישומה ירתיע את בעלי הרישיונות מלהפר את תנאי רשיונם. על המשרד להתמקד בתפקידו החשוב בענף מורכב זה, להקפיד לשאת באחריות למתרחש בענף, לפקח על עמידת בעלי הרשיונות בכל הוראות הדין, להגדיר במפורט איזה מידע טכנולוגי נדרש לו לצורכי הפיקוח, לעדכן את סוגי הדוחות שעליו לקבל מבעלי הרשיונות ולפעול בהליך סדור, יעיל וממוקד שיביא לידי ייעול הפיקוח.
לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת המשרד להתוות מדיניות פיקוח ואכיפה ברורה לשנים הבאות, לקיים חשיבה כוללת בנושא, לדאוג לקידום תיקוני החקיקה הנדרשים, לנצל ולמצות באופן מיטבי את המשאבים העומדים לרשותו לשם שמירה על האינטרס הציבורי.
