|   15:07:40
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
חברת סאו-רארש
המדריך המלא לבחירת מדרסים אורתופדיים: איך לבחור נכון ולמה זה חשוב?
קבוצת ירדן
תמר פטרוליום: חברה עסקית או בית חרושת לג׳ובים?

קרן קיסריה צברה 1.3 מיליארד שקל - ותרמה 21 מיליון

הקרן שבבעלות המדינה ומשפחת רוטשילד לא שינתה את שיעור התרומות מרווחיה, למרות שהם עלו בשיעור עצום - בין היתר בזכות פטור ממיסים שלא עוגן בחוק
01/05/2012  |   איתמר לוין   |   חדשות   |   דוח שנתי 62 (2012)   |   תגובות
פארק התעשייה בקיסריה. עודפי נזילות של 476 מיליון שקל לקרן

הברון בנימין רוטשילד רכש לפני קום המדינה זכויות על אדמות רבות בארץ ישראל, בהן אדמות קיסריה, והעבירן למדינת ישראל. בינואר 1962 חתמו שר האוצר דאז, לוי אשכול, והברון אדמונד רוטשילד (נכדו של הנדיב הידוע) על הסכם, ולפיו הצדדים ישתפו פעולה בפיתוח אדמות קיסריה באמצעות החברה לפיתוח קיסריה, ופירות פעילותה של החברה יופנו לקידום ההשכלה הגבוהה באמצעות קרן קיסריה שהוקמה באותה שנה.

אדמות קיסריה כוללות שכונות מגורים, אתרי ספורט ופנאי, אזור תעשיה ושטחים חקלאיים. על-פי נתוני הקרן, בתחילת שנת 2011 היו בידיה 12,800 דונם קרקעות פנויות, בהן 286 דונם למגורים וכ-11,180 דונם לחקלאות. במחצית שנת 2011 התגוררו בקיסריה 4,700 נפשות. בסוף 2010 היו לקרן 1.3 מיליארד שקל ועודפי נזילות של 476 מיליון שקל - אך באותה שנה היא תרמה 21 מיליון שקל בלבד.

על-אף הגידול הניכר במשאביה, מועצת הקרן לא שקלה לשנות את שיעור התרומות מרווחיה שהיא נותנת והוא נותר כפי שנקבע בשנת 1989. מועצת הקרן ומדינת ישראל לא בחנו מה צריך להיות הון הקרן והרכבו ומהי רמת הנזילות הסבירה אשר תבטיח את המשך קיומה של הקרן (ופעילותה התקינה של החברה), אשר על בסיסם ניתן יהיה לקבוע את היקף התרומות הראוי שעל הקרן לתרום. כמו-כן הם לא קבעו את יעדי השימוש בעודפים אלו.

מאז הקמתה הייתה הקרן פטורה מתשלומי מס הכנסה ומס שבח מקרקעין, למרות שהפטור לא עוגן בחקיקה. בשנת 2010 הטילה רשות המיסים על הקרן לשלם מיסים בסך 145 מיליון שקל, והנושא תלוי ועומד בבית המשפט.

באוקטובר 2006 מסרו מנהל רשות החברות הממשלתיות דאז, אייל גבאי, והחשב הכללי דאז, ד"ר ירון זליכה, מסמך לארבעה שרים שכיהנו באותו מועד: שר האוצר, אברהם הירשזון; שר המשפטים, מאיר שטרית; שר הפנים, רוני בר-און; שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר. הם הציגו השגות על תפקודה של הקרן, וציינו שמבני השליטה והניהול שלה מונעים את חלוקתם של עודפי כספים עצומים שנצברו בקופתה, ולכן אינם יוצרים תמריצים למימוש המקרקעין הרבים שבידיה, ומאפשרים לקרן להמשיך וליהנות מפטורים ומהקלות בתשלומי מיסים. ארבעת השרים לא עשו דבר.

המבקר קובע, כי על מועצת הקרן ובעלי המניות בה - מדינת ישראל ובית רוטשילד - לבחון את השאלה האם נוכח הזמן שחלף ונוכח שינוי הנסיבות והגידול במשאבי הקרן, אין מקום לשנות את שיעור התרומות שהיא נותנת. בכלל זה יש לבחון מהו היקף ההון ועודפי הנזילות שעל הקרן להחזיק כדי להבטיח את המשך פעילותה ופעילות החברה באופן תקין וכדי לחזק ולקדם את יעדיה. בדרך זו תמוצה מטרתה החברתית החשובה של הקרן - קידום ההשכלה הגבוהה בישראל. הימנעות מפעולה זו עלולה להביא לניצול של כספים מחוץ למטרות הקרן.

יש גם לתת את הדעת לסדרי חלוקת העושר האיזורי הנובע ממשאבי המדינה בין היישובים שבסביבת קיסריה, שכן זו דרכה של המדינה לאזן בין פערים כלכליים וחברתיים. ראוי ששר הפנים, בשיתוף שר האוצר ושר המשפטים, ישקלו להקדים ולקבוע, עוד לפני שיפוג תוקפו של ההסכם בין הממשלה ובין בית רוטשילד בשנת 2022, מהי המתכונת הנכונה וההוגנת להפעלת פארק התעשיה וחלוקת רווחיו.
סדרי מימוש מטרות קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד
בהנהלות של קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד ובחברה הבת שלה - החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ - נבדקו הפעולות למימוש מטרות הקרן. הביקורת כללה גם מעקב אחר תיקון הליקויים שהועלו בדוחות של מבקר המדינה מהשנים 2000 ו-2007. בדיקות השלמה נעשו ברשות המסים בישראל וברשות החברות הממשלתיות. תקציר הברון אדמונד בנימין דה רוטשילד רכש לפני קום המדינה זכויות על אדמות רבות בארץ ישראל, בהן אדמות קיסריה, והעבירן למדינת ישראל. בינואר 1962 חתמו שר האוצר דאז, לוי אשכול (בשם ממשלת ישראל), והברון אדמונד דה רוטשילד על הסכם ולפיו הצדדים ישתפו פעולה בפיתוח אדמות קיסריה באמצעות החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ (להלן - החברה או החברה לפיתוח קיסריה); הוסכם שפירות פעילותה של החברה ייועדו לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל באמצעות קרן שתיוסד למטרה זו. ואכן, בסוף שנת 1962 הקימו ממשלת ישראל והברון רוטשילד את קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד (להלן - הקרן) בבעלות משותפת ושווה. לקרן הועברו זכויות החכירה והבעלות על אדמות קיסריה, וכן הבעלות על החברה לפיתוח קיסריה. בשנת 1989 האריכו שר האוצר דאז והברון רוטשילד את ההסכם לשיתוף פעולה עד שנת 2022. אדמות קיסריה כוללות שכונות מגורים, אתרי ספורט ופנאי, אזור תעשייה ושטחים חקלאיים. על פי נתוני הקרן, בתחילת שנת 2011 היו בידיה כ-12,800 דונם קרקעות פנויות בהן 286 דונם למגורים וכ-11,180 דונם לחקלאות. במחצית שנת 2011 התגוררו בקיסריה כ-4,700 נפשות. פעולות הביקורת בחודשים אפריל-יולי 2011 בדק משרד מבקר המדינה בעיקר את תפקודן של רשויות השלטון באשר לפעולות שעשו הקרן והחברה לפיתוח קיסריה למימוש מטרות הקרן. הביקורת התמקדה בשנים 2000-2010 וכללה גם מעקב אחר תיקון הליקויים שהועלו בדוחות של מבקר המדינה מהשנים 2000 ו-2007 . הביקורת נעשתה בקרן, בחברה לפיתוח קיסריה, ברשות המסים בישראל וברשות החברות הממשלתיות. עיקרי הממצאים התרומות וייעודיהן במהלך השנים הלכו וגדלו המשאבים הכספיים של הקרן במידה ניכרת. הגידול במשאבים נבע מפעילות כלכלית של הקרן וכן מכך שהקרן נהנתה בכל השנים מפטור ממסים על הכנסותיה. כך בשנים 1998-2010 גדל ערכם של נכסי הקרן ביותר מ-150% - מכ-509 מיליון ש"ח לכ-1.296 מיליארד ש"ח. בה בעת בידי הקרן נצברו עודפי נזילות גבוהים מאוד מעבר להתחייבויותיה, והם הסתכמו בסוף שנת 2010 בכ-476 מיליון ש"ח; באותה שנה תרמה הקרן כ-21 מיליון ש"ח. על אף הגידול הניכר במשאביה, מועצת הקרן לא שקלה לשנות את שיעור התרומות מרווחיה שהיא נותנת והוא נותר כפי שנקבע בשנת 1989. מועצת הקרן ומדינת ישראל לא בחנו מה צריך להיות הון הקרן והרכבו ומהי רמת הנזילות הסבירה אשר תבטיח את המשך קיומה של הקרן (ופעילותה התקינה של החברה), אשר על בסיסם ניתן יהיה לקבוע את היקף התרומות הראוי שעל הקרן לתרום. כמו כן הם לא קבעו את יעדי השימוש בעודפים אלו. אי-ניצול עודפי המזומנים של הקרן וצבירתם כנכסים פיננסים אינם תורמים להשגת היעדים הציבוריים של הקרן ובמיוחד לקידום ההשכלה הגבוהה. על שר האוצר המייצג את המדינה בבעלות על הקרן היה להיות ער לעובדה זו אולם הוא לא ראה לנכון להצביע על הצורך בייעוד הכספים העודפים למימוש מטרות הקרן. היעדר הסדרה של מיסוי הכנסות הקרן מאז הקמתה הייתה הקרן פטורה מתשלומי מס הכנסה ומס שבח מקרקעין על הכנסותיה. מקורו של הפטור הוא בהבטחות שנתנו פעמים אחדות נציגי מדינה בכירים, ובהם שרי אוצר, שהפטור יעוגן בחקיקה, אך הפטור מעולם לא עוגן בחוק. הפטור ממסים שממנו נהנית הקרן מצוי במחלוקת בין הקרן בין רשויות המס; בשנת 2010 הטילה רשות המסים על הקרן לשלם מסי הכנסה בסך כ-145 מיליון ש"ח בגין הכנסותיה בשנים 2004-2008. הקרן השיגה על כך, ובסוף שנת 2011 נמצא העניין תלוי ועומד בבית המשפט. פניית מנהל רשות החברות הממשלתיות והחשב הכללי לשרים באוקטובר 2006 מסרו מנהל רשות החברות הממשלתיות דאז, מר איל גבאי, והחשב הכללי במשרד האוצר דאז, ד"ר ירון זליכה, לארבעה שרים שכיהנו באותו מועד: שר האוצר, מר אברהם הירשזון; שר המשפטים, מר מאיר שטרית; שר הפנים, מר רוני בר-און; שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, מסמך שבו השיגו על תפקודה של הקרן. השניים הדגישו כי מסמכי ההתאגדות של הקרן, מבני השליטה והניהול שלה מונעים את חלוקתם של עודפי כספים עצומים שנצברו בקופתה למטרות ציבוריות שלשמן היא הוקמה, ולכן אינם יוצרים תמריצים למימוש המקרקעין הרבים שבידיה, ומאפשרים לקרן להמשיך וליהנות מפטורים ומהקלות בתשלומי מסים. הפונים המליצו על נקיטת כמה דרכי פעולה: שינוי מעמד הקרן וביטול ההטבות הניתנות לה; פירוק הקרן בין בהסכמה, בין על ידי בית משפט ובין בחקיקה; וניצול היתרות הכספיות שבידי הקרן. אף שמדובר במסמך מקיף המעלה שאלות מהותיות ועקרוניות, ואף כי מדובר בסכומים של מאות מיליוני שקלים שנצברו בהון הקרן, ארבעת השרים לא הביאו את הנושא לכלל פתרון; הם גם לא הביאוהו לדיון בממשלה או להכרעה בפני ראש הממשלה. פארק תעשייה שאלת חלוקת ההכנסות הנובעות מנכסי ציבור - כמו קרקעות ומשאבי טבע - אם לרשות המקומית שאותו נכס משויך אליה ואם בין הרשויות המקומיות הסמוכות לו, היא שאלה ערכית וחברתית שראוי לתת עליה את הדעת. בענייננו, הסוגיה עלתה באשר לפארק התעשייה של קיסריה. ההכנסות מהפארק בשנת 2009 היו כ-33 מיליון ש"ח ובשנת 2010 כ-31 מיליון ש"ח. במשך שנים דרשו הרשויות המקומיות הסמוכות לפארק התעשייה לספח את כולו או את חלקו לשטחי שיפוטן (וכך ליהנות מההכנסות שהוא יניב), אולם הקרן התנגדה לכך. על מנת שלא לשנות את השיוך המוניציפלי של פארק התעשייה הגיעה הקרן להסכמה עם ארבע רשויות מקומיות הסמוכות לפארק - אור עקיבא, פרדס חנה-כרכור, ג'סר א-זרקא ובנימינה-גבעת עדה, ולפיו החל בשנת 2009 ועד שנת 2022 תשלם להן הקרן סכום שנתי כולל של 3.5 מיליון דולר למימון פרויקטים בתחומי החינוך.

תאריך:  01/05/2012   |   עודכן:  01/05/2012
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
קרן קיסריה צברה 1.3 מיליארד שקל - ותרמה 21 מיליון
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים החליטה (29.4.12) כי נהגים אשר הורשעו בעבירת תנועה חמורה אחת או יותר בחמש השנים האחרונות - לא יתקבלו לעבוד ברשות הלאומית ולא תאושר התקשרות עימם כיועצים.
01/05/2012  |  מירב ארד  |   חדשות
המדינה הקימה בשנת 1974 את חברת ערים להכנת תוכניות פיתוח עירוניות וכדי להקים באיזורים שונים בארץ תשתית עירונית: כבישים, רשתות מים, מערכות ניקוז, מערכות ביוב, חיבור לרשת החשמל, פיתוח שטחים ציבוריים וגינון. בספטמבר 1998 הוחלט להפריט את החברה ולהקפיא עד אז את התקשרויותיה.
01/05/2012  |  איתמר לוין  |   חדשות
בעשור האחרון (2010-2000) נקלעה מערכת ההשכלה הגבוהה למשבר כספי עמוק, ואחת הדרכים להתגבר עליו הייתה פיתוח תוכניות לימודים מיוחדות, שלבוגריהן מוענק תואר אקדמי. מדובר בשני סוגים עיקריים של תוכניות: תוכניות לימודים שהוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אינה משתתפת במימונן וששכר הלימוד המשולם עבורן גבוה מהרגיל; תוכניות לימודים לאוכלוסיות ייעודיות (לפי מקומות עבודה או מגזרים), בהן שכר הלימוד הוא רגיל. בשנת הלימודים תשס"ט הקיפו תוכניות אלו 4,200 סטודנטים.
01/05/2012  |  איתמר לוין  |   חדשות
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, זוקף לזכות עצמו ולזכות משרדו את חקירות המשטרה שהובילו לחשיפת המעילות בהסתדרות העובדים הלאומית בתקופה בה עמדו בראשה היו"ר אברהם הירשזון, המנכ"ל יצחק רוסו וממלא-מקום המנכ"ל אנשל אשכנזי. לדבריו, הבדיקות בהן החל בעקבות תלונות אנונימיות שהתקבלו במשרדו, הן שהוליכו לחקירות שבתורן הוליכו להעמדתם לדין של המעורבים ובראשם הירשזון.
01/05/2012  |  איתמר לוין  |   חדשות
התפקיד החשוב ביותר של משרד התקשורת, והדגל שנושא השר משה כחלון, הוא הטיפול בגופי התקשורת (טלקומוניקציה) הרבים הפועלים בישראל. אלא שמדוח מבקר המדינה עולה, כי במידה רבה נושא מרכזי זה מתאפיין בשליפות ובהעדר מדיניות ברורה ואחידה.
01/05/2012  |  איתמר לוין  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי ראש, ביבי אשם    נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר    איני בא לטעון כי חליוה אינו צריך להתפטר, צריך גם צריך אחריהם? איתם? לא חשוב
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה    ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
מנחם רהט
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il