חוק טל נכשל משום שהייתה זו הפעם הראשונה בה ניתנה גושפנקה חוקית לאי-שוויון, ומשום שלא השיג את מטרתו - הגברת השילוב של החרדים בצבא ובתעסוקה. כך אומר (יום ג', 22.5.12) שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ'
יצחק זמיר. לדבריו, בג"ץ נמנע במתכוון מלקבוע את המסלול הראוי, והכיר בכך שאי-אפשר לנקוט אמצעי כפייה ואי-אפשר לעבור בבת-אחת מהימנעות מגיוס לגיוס מלא.
זמיר אומר, כי למערכת המשפט ואכיפת החוק יש כוח כפייה - אך לא נגד ציבור גדול כמו החרדים וגם לא כנגד שביתות המוניות. את הדרך הנכונה בה יש לצעוד, הוסיף זמיר, צריכות לקבוע הממשלה והכנסת, ובית המשפט לא התערב בכך. עם זאת, הוסיף, בג"ץ קבע שישנו מינימום מסוים שיש לעמוד בו - ובכך נכשל חוק טל.
המנחה, עו"ד דנה וייס מערוץ 2, שאלה את יו"ר ועדת החוקה,
דוד רותם, האם כמתנגד לאקטיביזם השיפוטי תגובתו על החלטת בג"ץ הייתה "אוי אוי אוי" או "הגיע הזמן". רותם הגיב מיידית: "הגיע הזמן". לדעת רותם, אין דרך להגיע להסכמות עם הציבור החרדי: "המפלגות החרדיות לא מוכנות לשבת על הנושא הזה. מבחינתן, מי שרוצה לשבת ללמוד - יישב וילמד. לכן צריך להיות חוק שמגייס את כולם, כולל ערבים, ללא יוצא מן הכלל. אם הייתה עתירה למה לא היו מגייסים את הערבים - בית המשפט כבר היה מוצא את האבחנה. הצבא יבחר לו את מי שהוא רוצה, ומי שלא - יילך לשירות אזרחי. אני רוצה לקחת קבוצות של 100-50 איש שיטיילו ברחובות ויהיו משמר אזרחי. איך כופים את זה - זה סיפור אחר. בשביל זה יש משטרה".
"החוק לא מנותק מהאוכלוסיה" חנוך ורדיגר, יו"ר תנועת "טוב" החרדית, אמר שהחלטתו של בג"ץ הייתה בלתי אחראית בשל היקף התופעה בה מדובר. "אני מבין שהחברה החילונית לא מוכנה להשלים עם מה שהיא רואה כחוסר שוויון, אבל זה עדיין לא מאפשר לעשות את מה שנעשה. חוק הוא לא מושג שמנותק מהאוכלוסיה שאותה הוא בא לשרת. החברה בישראל מורכבת משכבות רבות וכולן צריכות לחיות תחת אותם שמיים". לדבריו, צה"ל אינו ערוך לקלוט רבבות חרדים ב-1.8.12 ובתי הכלא לא יוכלו לקלוט את מי שלא יתגייסו.
שר המשפטים לשעבר, פרופ'
דניאל פרידמן, אמר שבית המשפט לא הציע ואינו מסוגל להציע פתרון. "אין שוויון ולא יכול להיות שוויון. מה, נגייס עכשיו את הנשים הדרוזיות?" לדבריו, פסק הדין מחזק את הגישה שהייתה ממילא בכנסת שלא להאריך את חוק טל, אך גם החוק החדש יגיע לבג"ץ "ויתגלגל עוד עשר או עשרים שנה". פרידמן הזכיר, כי ישראל ניצבת לצידה של
קוריאה הצפונית בפסגת אורכו של שירות החובה, ולכן יש ראשית לצמצם את שירות החובה וכך ממילא יקטן האי-שוויון. שנית, אמר, יש לשלם לחיילים בשירות החובה, "ובאותו רגע נראה איך משתנה הגישה של החרדים, של הערבים ושל החילוניים".
עו"ד יהודה רסלר, שהגיש את העתירה שהביאה לביטול חוק טל, דרש לנקוט באמצעים כספיים נגד ארגונים בהם לומדים מי שלא יתגייסו. "יש דבר אחד מאוד רגיש במגזר החרדי: הכיס", אמר. ורדיגר התקומם על אמירה זו וטען שהיא מזכירה אמירות אנטישמיות. "לרסלר יש בעיה עם דתיים ודת, והיא לא קשורה לאפליה בין דם לדם", האשים. רסלר הגיב: "לחלוטין לא". חילופי הדברים גררו קריאות ביניים רועמות. וייס שאלה האם אפשר לפתור את הבעיה או רק לעקוף אותה, וורדיגר השיב: "לעקוף. יש כאן שני חלקי אוכלוסיה שלא רואים עין בעין. מנסים למצוא פתרונות על גבם של החרדים, כאשר מישהו אחר יחליט עבורם. התנגשות ראש בראש לא תביא לפתרון. חוק טל לא נכשל, כי ההשוואה היא בין צה"ל שהוקם לפני המדינה לבין החרדים שהחלו להתגייס רק ב-2005".
"אקטיביסטי בוטה בצורה קיצונית" פרופ' ידידיה שטרן מהמכון לדמוקרטיה, חבר צוות פלסנר, אמר כי בג"ץ טעה כאשר ביטל את חוק טל - הן מהזווית המשפטית והן מהזווית העניינית. לדבריו, זהו "פסק דין אקטיביסטי בוטה בצורה קיצונית, ואני תומך באקטיביזם ובביקורת שיפוטית על חקיקה. זו לא שאלה משפטית, זו שאלה של מדיניות". עוד טען שטרן, כי מי שמכיר את הציבור החרדי יודע שהשינוי מתרחש: "החברה החרדית רוצה שישלשלו לה סולמות וחבלים כדי לצאת מהגטו של העוני. היא גאה בתלמוד התורה אבל רוצה להיות מעמד ביניים. המטרה צריכה להיות לסייע לה לעשות את זה, ולא לדחוף לה אצבעות בעיניים". שטרן הוסיף, כי אם חוק טל היה נמשך בקצב בו יושם עד כה - תוך שמונה-תשע שנים היה נוצר שוויון מלא בנטל. "כאשר הרבנים והפוליטיקאים אמרו שהם לא מסכימים, הם קורצים לנו, כי הם מבינים שהמצב מחייב אותם להשתתף", הוסיף.
עו"ד פיני מרינסקי אמר, כי אם עוסקים בצורה אמיתית בנושא השוויון - יש לזכור גם שצה"ל הפך להיות צבא סקטוריאלי ופריפיאלי, בו יש ייצוג בלתי פרופורציונלי ביחידות הקרביות לציבור הדתי-לאומי ולעולים מחבר העמים. לכן, אמר, יש לקבוע תגמול נכון כנגד השירות בצורה מתאימה לאופי השירות. מרינסקי הוסיף ואמר, כי פסק הדין משקף את המציאות של העבר.
