הוועדה לתרבות הדיון בבתי המשפט היא רגולציית יתר כלפי השופטים, כאשר ממילא קיימים כללים שאינם מקוימים כגון שמיעת דיונים ברציפות ומתן פסקי דין בתוך 30 יום. כך אומר (יום ג', 23.5.12) נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יוסף אלון, בדיון בנושא בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין.

לדעת אלון, האחראי מספר אחת לתרבות הדיון הוא השופט, ותוספת של שופטים לא תפתור את בעיית תרבות הדיון. הוא אומר, כי גם אין לנתק את תרבות הדיון בבתי המשפט מתרבות הדיון בחברה הישראלית בכלל, שהיא תוקפנית. "הדרך היא לעשות את זה בהידברות ולא בקודים. יש לנו יותר מדי קודים ואתיקה. לא מדובר בבעיה טוטלית אלא בבעיות נקודתיות הניתנות לפתרון", הוסיף אלון.

לדעת היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, ברק לייזר, הבעיה מספר אחת היא העומס המוטל על השופטים והמשפיע על תרבות השיח. לדבריו, השופט הישראלי נתון לביקורת שאין דומה לה, הן מצד הממונים עליו, הן מצד נציבות תלונות הציבור על שופטים והן מצד הציבור. לייזר טען, כי הסיקור התקשורתי של מערכת המשפט הוא בלתי פרופורציונלי למקובל בעולם, כאשר לעיתים הסיקור אינו תואם את המציאות ומשפיע על ההליך. לייזר הוסיף, כי לשופטים אין די תמיכה מערכתית כגון שירותי מזכירות, קלדנות (חסרים 70 תקנים) או עוזרים משפטיים (חסרים 100 תקנים).

עו"ד ברוריה לקנר, נציבת תלונות הציבור של לשכת עורכי הדין, אמרה שחובה על כל המעורבים בדבר להקטין את האינטראקציות הפוגעות בקיומו של דיון תרבותי. לדעתה, מזגו ומקצועיותו של השופט הם הגורם המכריע באופן בו מתנהלים הדיונים לפניו. לעורכי הדין הציעה לקנר להשאיר את האגו מחוץ לאולם, לא להגיב לקנטורים, לא לקום מיד להשיב כמו מתאגרפים, ללמוד את כל החומר והרקע הרלוונטיים ולגייס מעט חוש הומור.

ההבדל בין רומא לתל אביב

השופט בדימוס יהודה זפט סיפר, כי פעם ביקש להיכנס לאולם בבית משפט ברומא בזמן הפגרה, והפקיד החליף את בגדיו בטרם נכנס לאולם הריק - בעוד "אצלנו יכול השופט להיכנס לאולם ולמצוא את הקלדנית יושבת על הכסא שלו". לדברי זפט, קיימת אצל עורכי הדין תפיסה שגויה לפיהם עליהם להילחם עד חורמה את מלחמת לקוחותיהם - דבר המחייב את בית המשפט להתערבות יתרה. "עליהם להבין שתפקידם אינו להפריע לחבריהם אלא לסייע לבית המשפט לעשות צדק", אמר. "תרבות הדיון היא לא לעשות לחברך מה שאינך רוצה שיעשו לך". גם זפט סבור, שהפתרון אינו בתוספת כללים, אלא בהעתקת המודל הבריטי בו לא כל עורך דין יכול להופיע בבית המשפט.

עו"ד דן שינמן אמר, כי הדרך הנכונה לשיפור תרבות הדיון היא חינוך, למשל: ללמד ליטיגציה וללמד כתיבה יוצרת בעברית נכונה. "טוב שיש קוד, אבל מקודים לא ניוושע", אמר שינמן בהתייחסו להמלצות הוועדה לנושא תרבות הדיון.

הכתבת המשפטית של הערוץ הראשון, תמר אלמוג, אמרה שלכאורה עורכי דין ושופטים המספקים "שואו" יזכו ביותר רייטינג - אבל התקשורת יודעת מתי מדובר בתרגילים בלבד ולכן התנהגות כזו עלולה להיות חרב פיפיות. "מי שממילא לא תרבותי וממילא עושה שוק - הוא יעשה את זה גם בלעדינו, ובסופו של דבר ננציח אותו כמי שמתנהג בצורה לא תרבותית", אמרה.

בתשובה לשאלת News1, האם לא ראוי להקדים טיפול בתרבות הניהול לטיפול בתרבות הדיון, אמר נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, דוד חשין: "הא בהא תליא. שופטים באו אלינו בטענה, מדוע עסקנו בדוח הוועדה בנושאים כגון עמידה בלוח הזמנים. אבל הדברים קשורים. הקפדה על זמנים היא חלק מתרבות הדיון".