|
|
מעבר כרם שלום. קשרים עסקיים ענפים עם חברות פלשתיניות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
המעברים בין שטחי הרשות לשטחי מדינת ישראל מהווים כיום חסם מרכזי למסחר בין הצדדים, ומייקרים את עלות הסחר עד כדי כך שהעברת משאית מחברון לחיפה עולה יותר מהעברת מכולה מחיפה לגרמניה. כך התריע ראש התאחדות התעשיות המסורתיות ברשות הפלשתינית, נאדר טמימי, במסגרת פאנל בנושא "עסקים לשלום", שנערך בימים אלה בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הפאנל, בהשתתפות כ-80 סטודנטים וחברי סגל ממוסדות אקדמיים שונים בישראל המשתתפים בתחרות "עסקים לשלום", אורגן על-ידי חברי סגל הפקולטה לניהול פרופ' רפי בר-אל, פרופ' דפנה שורץ וד"ר מיקי מלול.
טמימי ציין כי למרות האווירה הקיימת, עדיין מתקיימים מפגשים שוטפים בין אנשי עסקים פלשתינים לישראלים וקיים מסחר משמעותי בין הצדדים. בהקשר זה הוא גילה כי בחברון מייצרים כיום מוצרי יודאיקה, כגון כוסות לקידוש וכלים לליל הסדר עבור יהודים מישראל ומכל רחבי העולם.
הוא הביע את דאגתו מכך שהדור הצעיר משני הצדדים לא מכיר האחד את השני והביע תקווה שבעתיד ייווצרו התנאים שיאפשרו זאת. טמימי הציע שממשלת ישראל תאפשר סיורים של אנשי עסקים ישראלים בתחומי הרשות ושל אנשי עסקים מהרשות בישראל, על-מנת לתת הזדמנות לכל צד ללמוד על הצד השני וכך ליצור מרחב גדול יותר של הזדמנויות עסקיות משותפות.
קשרים עסקיים ענפים עם חברות ברש"פ
חברי הפאנל הדגישו את חשיבות המפגשים העסקיים בין הצדדים. לדברי מנכ"ל לשכת המסחר והתעשיה הישראלית-פלשתינית, אבי נודלמן, יש בכוחם של אלה "לשבור את הקרח" ולחזק את הקשרים האישיים שכמעט לא קיימים היום. הוא גילה כי חברות ישראליות גדולות מקיימות קשרים עסקיים משמעותיים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים עם חברות ברשות הפלשתינית. נודלמן הדגיש כי ישנם גורמים רבים בשני הצדדים המעוניינים לעשות עסקים עם הצד השני, אך לא מוצאים את הפלטפורמה המתאימה לעשות כן.
ד"ר אופיר רובין מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר (התורם ורעייתו, דיאן, שהפאנל והתחרות "עסקים לשלום" נערך בסיועם), התייחס להשפעת סגרים על המסחר בין הצדדים והראה כי יש קשר ישיר בין קיומם של סגרים למחירי פירות וירקות המשווקים מהרשות הפלשתינית לישראל ומישראל לרשות הפלשתינית.
להאיץ את קצב העברת הטכנולוגיות בחקלאות
היזם ומתאם יחסי הציבור של לשכת המסחר חברון, מוחי סייד-אחמד, חיזק את דבריהם של טמימי ונודלמן, באומרו כי שיתוף פעולה כלכלי בין הצדדים הוא הכרחי ויש חשיבות רבה בשימורו והרחבתו. הוא ציין כי כיום קיים מסחר משני הכיוונים, מצד אחד מעבר סחורות מהשטחים לשווקים הישראלים (כך למשל - נעליים המיוצרות ברשות הפלשתינית נמכרות בתל אביב כנעלי יוקרה) ומצד שני טכנולוגיות מישראל עוברות לרשות הפלשתינית (למשל - ייצור עגבניות שרי ברשות הפלשתינית).
לדבריו, ניתן להאיץ את קצב העברת הטכנולוגיות בחקלאות באמצעות סיורים של חקלאים פלשתינים בחוות ישראליות. מוחי סייד-אחמד ציין כי הפלשתינים חשופים לטכנולוגיות החדשות וכיום חלק גדול מהם מחובר לאינטרנט ולטלפונים חכמים, מה שמאפשר תקשורת טובה ומהירה יותר בין שני הצדדים. הוא סיפר על אתר אינטרנט שהוא מנהל ובו מוצעת תוצרת פלשתינית למכירה. לדבריו, אתר זה מאפשר לאנשי עסקים ישראלים ולגופים עסקיים מחו"ל לבצע עסקות עם יצרנים מהרשות הפלשתינית דרך הרשת.
מנהל שלוחת מ.ט.י בדואים, ג'יהאד אלעוברה, ציין שערביי ישראל בכלל והבדואים בנגב בפרט ממלאים תפקיד של מתווכים באינטראקציות עסקיות בין ישראלים לפלשתינים, וזאת בשל יכולתם לגשר על אי-האמון הגדול השורר בין הצדדים וכן בשל יכולתם להגיע פיסית לשטחים בצורה חופשית יחסית.
חברות תוכנה פלשתיניות משמשות כמיקור חוץ
ביחס לשאלה באלו תחומים קיימים סיכויים טובים יותר להצלחת שיתופי פעולה עסקיים בין הצדדים, ציין נודלמן את תחום התוכנה, שבו כיום חברות תוכנה פלשתיניות משמשות כמיקור חוץ לחברות תוכנה ישראליות ולחברות תוכנה ממדינות אחרות. לדבריו, הפלשתינים מעוניינים בשיתוף פעולה רחב יותר ולא רק כמיקור חוץ. לטענתו, הגידול בכוח האדם המשכיל בתחומי הרשות הפלשתינית עשוי לסייע בהרחבת שיתוף הפעולה בתחום זה תוך העברת פעילויות מתוחכמות יותר לחברות הפלשתיניות.
סייד-אחמד מנה את היתרונות בקרבה הפיסית בין הכלכלות והיכולת לספק בזמן קצר מוצרים מוגמרים ומוצרי ביניים מהרשות הפלשתינית לישראל. לדעתו, פוטנציאל זה עדיין לא מוצה במלואו ויש לחשוב על דרכים להרחיבו על חשבון המסחר של ישראל עם מדינות מרוחקות יותר, תנאי הכרחי לכך הוא הקלות משמעותיות יותר במעבר סחורות משטחי הרשות לישראל.
מנחה הפאנל, ד"ר מיקי מלול, ציין כי קיים פער ידע גדול בקרב האוכלוסיה הישראלית ביחס לאוכלוסיה הפלשתינית ובפרט ביחס למגזר העסקי ברשות הפלשתינית. לדבריו, מפגשים מסוג זה תורמים לצמצום פערים אלו, ובכך תורמים רבות לקידום קשרים כלכליים שבבוא היום יוכלו לתרום לקידום השלום בין הצדדים.
בתום הפאנל הועברה הדרכה למשתתפי התחרות בנושא כתיבת תוכנית עסקית עם דגשים לשיתופי פעולה בין ישראלים לפלשתינים.
