היזם
דוד אפל יחל לרצות ב-1.7.12 את עונש המאסר בן 42 החודשים שנגזר עליו בשל מתן שוחד. כך קבע (יום ה', 31.5.12) שופט בית המשפט העליון,
סלים ג'ובראן, אשר דחה את בקשתו של אפל לערער על הרשעתו וגזר דינו.
בית משפט השלום בתל אביב הרשיע את אפל במתן שוחד למי שהיה ראש עיריית לוד, בני רגב; לראש המועצה המקומית גבעת שמואל דאז, זמיר בן-ארי; ולמי שהיה סגן מנהל מחוז המרכז במינהל מקרקעי ישראל, עודד טל. על אפל נגזרו 42 חודשי מאסר וקנס של מיליון שקל.
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורו על הרשעתו ועונש המאסר, והפחית את הקנס ל-678,000 שקל.
אפל ביקש לערער לבית המשפט העליון על החלטתו של המחוזי והעלה מספר טענות. העיקרית שבהן הייתה נגד החלטת הערכאות הקודמות שלא לקבל את גירסתו של עו"ד דרור חוטר-ישי, לפיה אפל היה רק יועץ חיצוני לחברת מגדל הזוהר - אשר בשמה ניתן השוחד לאישי הציבור. השלום והמחוזי קבעו, כי למרות שבאופן רשמי לא היה לאפל מעמד בחברה, בפועל הוא נהג בה מנהג בעלים.
סניגוריו של אפל, עוה"ד נבות תל-צור, טל שפירא וליה אפריאט, טענו, כי בתי המשפט הקודמים שגו כאשר סטו מגירסתו של חוטר-ישי כפי שהוגשה בהסכמת המדינה. ואולם, ג'ובראן קיבל את עמדת המדינה - שיוצגה בידי עוה"ד ענת סבידור, יונתן תדמור, אביבה חפץ ואוהד גורדון - ולפיה הסכמתה התייחסה רק לכך שחוטר-ישי אכן אמר את הדברים ולא לתוכנם.
עוד קובע ג'ובראן: "באשר ליתר טענות המבקש, העיון בבקשת רשות הערעור מגלה, כי אלו הן טענות הנוגעות ליישום שגוי לכאורה של הדין וטענות הנוגעות במישרין לקביעות העובדתיות של בית משפט השלום, אשר נבחנו פעם נוספת על-ידי בית המשפט המחוזי. זאת, הן על-ידי תקיפת הממצאים העובדתיים עצמם, הן על-ידי ניסיון להציג תזה חלופית אפשרית. אין בשני מישורי טיעון אלו כדי להצדיק את קבלת הבקשה.
"כידוע, טענות בדבר טעות בישום הדין במקרה הפרטני, מקומן בערכאת הערעור, ולמעט במקרים חריגים בהם יש מקום מטעמי צדק להתערבותו של בית משפט זה, למבקש זכות לטעון את טענותיו באשר לטיב הדין החל בפני שתי ערכאות בלבד. כך הוא הדבר אף ביחס לטענותיו העובדתיות של המבקש".
על עונשו של אפל אומר ג'ובראן: "לא יכולה להיות מחלוקת, כי העבירות שבוצעו חמורות ביותר. הניסיון להשפיע על מערכות בחירות ועל נבחרי השלטון המקומי באמצעות שוחד מערער את הבסיס הדמוקרטי של השלטון המקומי, פוגע פגיעה קשה בטוהר המידות של אישי ציבור ומקעקע את אמון הציבור בנבחריו. כמו-כן, התנהלותו של המבקש, שנועדה לקדם אינטרסים כלכליים, פגעה אף בשיוויון ההזדמנויות בין חברות בשוק העסקי, ובאינטרס הציבורי בהליכי תכנון ובנייה תקינים, לטובת רווחת כלל האוכלוסיה".
