|
תאריך לידה: 20/3/1934
ארץ לידה: פולין
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: נשוי+4
השכלה: תואר שני
שפות: אנגלית, עברית
תואר/מקצוע: שופט (בדימ.)
טלפון: 02-6759666
פקס: 02-6759648
כתובת: קריית בן-גוריון ירושלים
91909
|
תאודור אור. יליד 20.3.1934, פולין.
עלה לישראל ב-1936. סיים לימודי עממי ותיכון בבית הספר המחוזי בעפולה. בשנים 1955-1951 למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים את לימודיו בהצטיינות. בשנים 1955-1952 שירת במשך שנתיים וחצי בשירות חובה בצה"ל (במקביל ללימודיו באוניברסיטה). במשך עשר שנים, מדצמבר 1957 עד דצמבר 1967, עסק בעריכת דין במשרד פרטי.
מנישואיו הראשונים יש לו ארבעה ילדים: גיא אור - רופא מתמחה בפסיכיאטריה, למד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב ועוסק גם בתיאטרון, בהמחזה ובבימוי; דלית סוקול - עו"ד; צפריר אור - למד רפואה באוניברסיטת באר שבע; נועם אור - למד לימודי מחשבים באוניברסיטת תל אביב. רעייתו של השופט, מיכאלה שידלובסקי-אור, הינה שופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים.
בדצמבר 1967 מונה לכהונת שופט בית משפט השלום וכיהן בתפקיד זה בעפולה. החל מאוקטובר 1970 מונה מספר פעמים לכהונת שופט (בפועל) בבית המשפט המחוזי בנצרת. ב-1973 מונה לכהונת שופט מחוזי בנצרת, במינוי של קבע. מספטמבר 1982 ועד מארס 1983 כיהן כשופט (בפועל) בבית המשפט העליון. ב-1983 מונה לכהונת נשיא תורן (סגן נשיא) של בית המשפט המחוזי בנצרת. מספר פעמים שימש נשיא בפועל של בית המשפט המחוזי בנצרת. בעבודתו כשופט בבית המשפט המחוזי, ישב לדין במשפטים מגוונים - פליליים, אזרחיים, ערעורים ובענייני מיסים. בתוקף תפקידו כסגן נשיא, היה אחראי על המחלקה האזרחית בבית המשפט המחוזי בנצרת, כולל ערעורים אזרחיים ובקשות רשות ערעור.
ביום 22.5.89 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון.
יושב ראש המועצה האקדמית, בעבר שימש מנהל של המכון להשתלמות שופטים ומשמש מרצה ומדריך קבוע בהשתלמויות המכון מאז הקמתו.
שימש יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-13. עמד בראש הוועדה לביקורת מבנה בתי המשפט הרגילים בישראל. הוועדה הגישה באוגוסט 1997 את מסקנותיה לנשיא בית המשפט העליון ולשר המשפטים.
בנובמבר 2000 מונה על-ידי נשיא בית המשפט העליון ליו"ר הוועדה לבדיקת האירועים שהביאו למותם של 13 מערביי ישראל. הוועדה החלה לשמוע עדים בפברואר 2001.
ביוני 2003 מונה לתפקיד משנה לנשיא בית המשפט העליון.
ביום 18.3.04 פרש מבית המשפט העליון עם הגיעו לגימלאות.
במסגרת כהונתו כשופט בית המשפט העליון פסק, בין היתר (בהרכב שלושה שופטים או יותר) בעניינים הבאים: קיבל עתירת רקדנית בטן, שרבנים אסרו על הופעתה באולמות שמחה בהסתמך על דיני כשרות. קבע שאין הם רשאים להתנות מתן תעודת הכשר, בגורמים שאינם רלוונטיים לכשרות המזון; דחה עתירתם של עשרה אסירים יהודים שהורשעו ברצח ערבים על רקע לאומני - עמי פופר, דוד שרביט, אלן גודמן, יורם שקולניק, אבי ועקנין, נחשון וולס, נחמיה משבאום, טל שחר, גרשון הרשקוביץ וזאב וולף, שביקשו לצוות על הממשלה לשחררם ממאסר, כפי שנעשה הדבר לגבי מחבלים ערבים "עם דם על הידיים". פסק - שחרורם של אסירים יהודים אינו נכלל במסגרת ההסכם המדיני עם הרשות הפלסטינית; בעתירה שהגישה חברת מיטראל, חייב את המדינה לאפשר יבוא בשר לא כשר לישראל; דחה עתירה של שני עורכי דין מתל אביב, שטענו שחנינה קולקטיבית של אסירות פלסטיניות מחייבת חוק מיוחד של הכנסת. קבע כי בסמכותו של הנשיא לשקול מתן חנינה לאסירות אלה; דחה עתירה שהגיש בנימין זאב כהנא, שביקש להורות למשטרה לאפשר לו לקיים עצרת לזכר אביו, הרב מאיר כהנא; בערעור בנושא הארכת מאסרו של שלמה זאדה, שהואשם בעבירות סמים, קבע שניתן לעצור נאשם עד תום ההליכים, אם קיים סיכוי סביר ש"הראיות לכאורה", הקיימות נגדו, יוכיחו את אשמתו בסיום המשפט; בערעור אזרחי בו דרשה נוסרת שאוליאן להכיר בה כיורשת של שמעון שאוליאן, אשר גירשה באירן 30 שנה קודם לכן (לאחר שהתאסלם במיוחד לשם כך), פסק - הדין הפרסי, שהוא הרלוונטי למקום ולתקופת הגירושין, גובר על הדין העברי, וגם אם הגרושה אלמנה היא, אין לה זכות בירושה; הרכב מיוחד פסק שיש לבטל את הוראת שר התחבורה, יצחק לוי, לסגור את כביש בר-אילן לתנועת כלי רכב בשעות התפילה, בשבתות וחגים, עד שיוסדר עניינם של החילוניים הגרים באזור (בית המשפט הציע לשר להקים ועדה ציבורית, בלתי תלויה). עתירתה של עמותה חרדית, שביקשה להורות על סגירה מוחלטת של הרחוב בימי שבת וחג לנסיעת כלי רכב, נדחתה. אור פסק, בדעת מיעוט, שיש לבטל לחלוטין את החלטתו של השר לוי; בערעור שהגישה עמותת תנו לחיות לחיות, נגד חברת מפעלי נופש חמת גדר בע"מ - על שקיימה מופעי קרבות בין תנינים לבני אדם, פסק שקרבות אלה מוגדרים כהתעללות, התאכזרות, ועינוי על-פי חוק צער בעלי חיים ולכן אסר על קיומם; בדעת מיעוט פסק שיש להתנגד לאישור ההסכם הקואליציוני בין ש"ס למפלגת העבודה; קיבל את ערעור המדינה, וביטל החלטה שנתקבלה בבית המשפט המחוזי, שחייבה את המדינה לשלם פיצויים בסך 70 אלף ש"ח למיכאל וייסמן, שזוכה מאשמת רצח בתו; פסק בעתירה, בדעת מיעוט, שאין לאפשר לצה"ל לגרש את מאות פעילי החמאס העצורים; קיבל ערעור שהגישה בן-יקר גת חברה להנדסה ובניין, על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, וקבע כי הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה במודיעין, חרגה מסמכותה כאשר קבעה בתקנון תוכנית המיתאר סעיף המונע, באופן גורף, כל אפשרות לקבל הקלות בנייה. לפיכך ביטל בית המשפט את הסעיף האמור; בערעור נחמני נגד נחמני פסק, בדעת מיעוט, שאין לאפשר לרותי נחמני להשתמש בביציות המופרות; קיבל עתירתה של ההסתדרות, שביקשה לבטל את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, אשר הכיר בארגון עמית, שהוקם על-ידי קופת חולים מכבי, כארגון עובדים לפי חוק הגנת השכר; דחה עתירה שביקשה לאסור על הממשלה לשלוח כוח שוטרים, לפעולות שיטור ואבטחה בהאיטי; דחה עתירות שהגישו חברי הכנסת יונה יהב, יוסי ביילין, אופיר פינס, יוסי שריד, והעמותה לאיכות השלטון, שעמדו על הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים צחי הנגבי, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור ליברמן, בגין חלקם לכאורה בפרשת בראון.
