מתמטיקה - עבורי, כתוצר החינוך הישראלי, היא מילה הפורשת מניפת אסוציאציות לא נעימות, שיעמום, ממלכת האיקסים והפלוסים, משהו שצריך לנסות לדלג מעליו, מקצוע מבאס....
מתוך עמדה זו נפגשתי לאחרונה עם זווית "מתימטית" חדשה, המתמטיקה ככוח אנטי טוטאליטרי, כמחנכת לאמת.
הכל החל מספר שהתגלגל לידי ועורר סקרנותי, "שיח מלב המבוכה" (הוצאת כתר, עורכים דניאל מרום ומיקי מילר). הספר המתעד סדרת מפגשים בבי"ס שבח מופת (פנינה רוסית בלב תל אביב), בין מחנכים עולים מרוסיה למחנכים ישראלים, המנהלים ביניהם שיח על נושאים שונים ומגוונים. אחד הפרקים: "מזוודות מלאות פיסיקה ומתמטיקה", עוסק במתמטיקה ופיסיקה ומשמעותם לגבי אלו שהגיעו מרוסיה.
משמעת של מחשבה
הדובר - מורה למתמטיקה: "מתמטיקה", הוא אומר, "היא קודם כל שפה המגלמת את פעולת המחשבה. בניגוד לשפה הטבעית, במתמטיקה מגיעים להפשטה ולפורמליזציה. ברוסיה עושים זאת כך, שכמו בכל שפה אחרת הכשרים הלשוניים האלה מוטמעים בגיל צעיר. אם מתעוררת בעיה, משתדלים לתרגם אותה לשפה מתמטית. ברוסיה העקרון הוא שמכיתה א' מתחילים ללמוד מתמטיקה, בעיקר בבתי ספר טובים: מתחילים באריתמטיקה, המטרה היא ללמוד 'משמעת של המחשבה'".
בהמשך... "הערך המיוחד של המתמטיקה, לדעתי, הוא בזה שהיא מתפתחת את הלוגיקה, מחנכת לשים לב לקשר בין הפרטים וליצירת משהו מלא, סופי - וקוהרנטי. התפיסה שלי היא 'איכותית' ולא כמותית. המתמטיקה מתרגלת את ההבנה ואת הלמידה, היא מתייחסת יותר לשאלה "לָמָה" מאשר לְ"מה?".
הבחנה בין אמת לשקר
מתמטיקה היא הדבר היחיד שאינו שקר. הוא 'נקי' מראשיתו. במתמטיקה בעקרון - אם התלמיד חכם דיו, הוא יכול לעבור כל דרך מדעית מן ההתחלה ועד הסוף ולמורה אין דרך 'לשקר' לו, כי המתימטיקה מבחינה היטב בין אמת לשקר. זהו כלי למחשבה - המתמטיקה היא הכלי המאורגן ביותר בחשיבה הפילוסופית... לדעתי מתמטיקה היא מפתח למקצועות אחרים. זהו מדע מופשט, שכאילו מארגן את המחשבה. כאן צריכים קודם כל לנסח את הבעיה ואחר כך לתרגם לשפת המתמטיקה. לצורך זה צריך להשליך הצידה כל מה שאינו חשוב, ולהתמקד בעקרון. זה מחנך למחשבה צלולה, זה מאפשר גם בחיים להבחין בין טפל לעיקר, זה גם מארגן את השפה, את בחירת המילים - לא פחות מאשר את המחשבה הלוגית".
מוסיף המורה, "חרדת הקודש ביחס למתמטיקה ולפיסיקה לא נבעה אך ורק מבחירה אינטלקטואלית רציונאלית טהורה. היא התפתחה גם על-רקע תנאי הלימוד ברוסיה הסובייטית. ה'חשיבות' של המקצועות האלה נעשתה מחוברת לתוכן הפנימי של האדם בברית המועצות. רוסיה הסובייטית הייתה עולם של שקר, שהכל בו בנוי על אידיאולוגיה, עולם שבו אנשים מדברים בצורה מסוימת לא משום שהם באמת חושבים כך, אלא משום שמקובל לדבר כך, משום שזה 'נכון' בעיני השלטונות, ואם ידברו בצורה המסוימת הזו, יתקדמו".
הגנה משטיפת מוח
לדבריו, "נוצר מצב שאין דבר כזה שהאדם אומר באמת מה הוא חושב. בנסיבות החיים ברוסיה הסובייטית היה צריך מאבק נפשי וחברתי להישאר ישר. הבחירה במתמטיקה הייתה מוצא סביר למי שסירב להיכנע לתרבות השקר הכללית. המתמטיקה והפיסיקה - המדעים המדוייקים - אלה תחומים שקשה לשקר בהם, מקצועות שאינם 'מזוהמים'. זה היה אי של אמת בעולם של שקר".
"ברוסיה הסובייטית כמעט שלא היה דבר מוצק שאפשר לסמוך עליו, למעט, אולי, המתמטיקה והפיסיקה. כשלמדנו בתיכון בבית ספר לילדים מחוננים, היו לנו לפחות עשר שעות מתימטיקה בשבוע, אך מה שהיה לי אישית מיוחד מאד במתמטיקה זה ששם לא היה אפשר לשקר. במקצועות האחרים התלמיד מקבל מה שהמורים אומרים לו, ואינו יכול לבחון את הדברים. במתמטיקה ובפיסיקה הוא יכול לבחון אותם בעצמו... מתמטיקה היא סוג של ידע ראוי ולכן נחשבה בעלת ערך. אם לא למדת מתמטיקה או פיסיקה בבית ספר, זה נחשב כאילו לא עשית דבר... בעולם של הרס ושל כפייה סובייטית בשלה בי הכרה, שאם אתה עוסק במדע אתה איכשהו יכול להיות מוגן מהתקפה ומשטיפת מוח".
להצמיח 'דיסידנטים' ישראלים
אנחנו שוברים את הראש ומשקיעים רבות בחיפוש דרכים לחנך את ילדינו לערכים. לדבוק באמת, לנהוג ביושר, בכבוד בזולת, לבחור באופן חופשי באופן ראוי ואחראי, לניהול חברה טובה יותר ודמוקרטית. הורגלנו באופן אוטומטי לשאת עינינו אל 'השפיץ' של העולם דמוקרטי-חופשי, ארה"ב. ואולי פספסנו מקור נוסף לחינוך דמוקרטי, בעל עוצמה. מקור שהצמיח דיסידנטים-לוחמי חירות ברוסיה הסובייטית, רבים מהם מתמטיקאים (המפורסם שבהם, ח"כ לשעבר נתן שרנסקי).
אנשים שמאבקם לחירות ולחופש לא הסתכם בנאומי מליצה ותפארת נוסח ברק אובאמה וכפיליו בכיכרות, אלא התנהל בתנאי קיום קשים וכרוך היה לעתים במחיר אישי כבד כולל מאסרים, פגיעה בפרנסה ובמשפחה. מאבק חורמה לחירות וחופש שהחל בשיעורי מתמטיקה.
שווה לחשוב על זה.
