בשנת הלימודים תשע"ב למדו במערכת החינוך היסודי במגזר החרדי 193,448 תלמידים. 26% מהם נדרשים ללמוד 55% מתוכנית הליבה. בחינוך העל-יסודי - 26,670 תלמידים שאינם לומדים כלל לימודי ליבה. כך נמסר בדיון שהתקיים (יום ג', 31.7.12) בוועדת החינוך של הכנסת, שעסק בנושא החינוך החרדי לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ג.

נתונים חסרים מצד משרד החינוך

נציגת משרד החינוך, שוש איפרגן רוזה, סגנית מנהלת אגף חינוך מוכר שאינו רשמי, הציגה את הנתונים: בשנת הלימודים תשע"ב למדו במערכת החינוך היסודי במגזר החרדי 193,448 תלמידים. 57% מתוכם לומדים במוסדות לימוד הנדרשים ללמד את תוכנית הליבה במלואה וממומנים על-ידי משרד החינוך בשיעור זהה לבתי ספר בחינוך הרשמי; 17% מתוכם לומדים במוסדות חינוך הנדרשים ללמד 75% מתוכנית היסוד וממומנים על-ידי משרד החינוך בשיעור של 75% מן התקציב של מוסדות חינוך רשמיים; 26% לומדים במוסדות חינוך הנדרשים ללמד 55% מתוכנית הליבה (מוסדות הפטור) וממומנים בשיעור של 55% מתקציב זה. בחינוך העל-יסודי קיימים 516 מוסדות לימוד (158 מוסדות חינוך לבנות ו-358 מוסדות חינוך לבנים). 282 מן המוסדות לבנים מוגדרים כמוסדות תרבותיים ייחודיים (נקראים גם ישיבות קטנות) הממומנים בשיעור של 60% מתקציב מוסדות החינוך הרשמיים. במוסדות אלה לומדים 26,670 תלמידים שאינם לומדים כלל לימודי ליבה. התקציב המועבר על-ידי המדינה לכלל מוסדות החינוך החרדיים לא נמסר לוועדה במהלך הדיון, אך נציגת משרד החינוך הודיעה כי תעביר את הנתונים בהקדם.

מסקירה שניתנה על-ידי אתי וייסבלאי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת עלה כי מקצועות הלימוד מהם מורכבת תוכנית הליבה מעידה כי עיקר תוספת לימודי הליבה במגזר החרדי (בהשוואה לחינוך הממלכתי) מקורה בלימודי תנ"ך, תושב"ע ועברית ולהם מוקדשים כ־40-25 אחוזים מלימודי הליבה במוסדות החרדיים. הזמן המוקדש ללימודי חול מובהקים כחשבון, אנגלית, מדעים, לימודי חברה, אמנות וחינוך-גופני, דומה לזמן המוקדש להם בחינוך הרשמי או קטן יותר - בין 8 שעות שבועיות במוסדות הפטור, עד ל-17-15 שעות שבועיות במוסדות המחויבים ל-100% ליבה. אנגלית איננה נכללת במוסדות הפטור, אך היא מקצוע חובה במוסדות הלימוד הנדרשים ל-100% ליבה ול-75% ליבה.

עוד עלה כי קיימים נתונים סותרים בדבר היקף יישום תוכנית הליבה במוסדות החינוך החרדיים. על-פי נתונים מרשת מעיין החינוך התורני, תוכנית הליבה מיושמת במלואה בכל מוסדות החינוך לבנות ובמוסדות החינוך המעורבים של הרשת. עם זאת, ב-21.6% מבתי הספר לבנים של הרשת אין יישום מלא של תוכנית הליבה. נקודה נוספת שעלתה היא שהכשרת המורים במקצועות הללו אינה ברורה, שכן למוסדות החינוך החרדיים יש עצמאות מלאה בבחירת צוות עובדי ההוראה במוסד והתוכניות החינוכיות הנלמדות בו.

נושא נוסף שדובר במהלך הדיון היה מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית). מן הדיון עלה כי רשת מעיין החינוך התורני השתתפה במבחני המיצב עד לשנת הלימודים תשס"ו ומשנת הלימודים תשס"ז סירבה להשתתף. רשת מעיין החינוך התורני חזרה להשתתף במבחני המיצ"ב בשנתיים האחרונות, אך נבחנת רק בשניים מתוך ארבעה מקצועות, במבחנים הנערכים בכיתה ב' ו-ה' בלבד (בניגוד לחינוך הממלכתי המקיים מבחנים בארבעה מקצועות בכיתות ב', ה' ו-ח').

על-פי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים תשע"ב השתתפו במבחני המיצ"ב כ-260 מוסדות חינוך מתוך כ-500 מוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי במגזר החרדי. בין המוסדות שבהם נערכו המבחנים - 150 מוסדות (מתוך 163) חינוך של רשת מעיין החינוך התורני ו-110 מוסדות (מתוך כ-142) שאינם קשורים לרשתות החינוך. הישגי התלמידים אינם מדווחים לציבור על-ידי משרד החינוך בטענה שמדובר במדגם שאינו מייצג.

לא מתמצאים בהיסטוריה של עצמם

ד"ר יעקב לופו, חוקר והיסטוריון, טען בוועדה כי 25% מתלמידי הישיבות הגבוהות אינם מודעים להמשך הלימודים הגבוהים, וחלק גדול מהבחורים לא מתמצאים בכלים שיאפשרו להם סוציאליזציה אחרת. "לימודי החול היו חלק אינטגרלי מהעולם החרדי ומעולם לא היו מוקצים מחמת מיאוס. הרב שך, זה שקרא קריאת תגר ונלחם מלחמת חורמה בלימודי החול, שכח שב-1938 הוא לימד בישיבת הישוב החדש בתל אביב שם לימדו לימודי חול לבגרות. אילו חשב שזה טריפה כף-רגלו לא הייתה דורכת שם. הבחורים החרדים לא מתמצאים בהיסטוריה של עצמם, אילו היו מודעים לה, היו מגלים שבמהלך ההיסטוריה רבנים גדולים נתנו הסכמתם ללימודי בגרות וחול".

הרב יצחק גולדקנוף התייחס לדברים שאמר ד"ר לופו: "אפשר לפתוח כאן את הגמרא. הדיון היום הוא ענייני ויפה ולומדים את הנתונים על הציבור החרדי, אך ראוי לדבר גם חוסר השוויון". הוא טען לאפליה בבדיקת הרישוי של המוסדות החרדים ולכן אין צהרונים במגזר החרדי.

העולם השסי - תעתיק ליטאי

ח"כ חיים אמסלם (שס): "אומרים לבחור הישיבה שהוא יכול להשלים את לימודי הליבה במהרה ושלא יבזבז את זמנו, אך מי שנמצא בעניינים יודע שמדובר בהונאה. העולם השסי בשלושים השנים האחרונות הוא תעתיק של העולם הליטאי, רק שכשאצלנו נושרים ממערכת החינוך זה חמור יותר". הוא הוסיף ואמר שללימודי הליבה אין שום דבר נגד התורה. "הרמב"ם כבר קבע זאת וגם חכמי התלמוד היו בעלי מלאכה, אנשי שירה וספרות. התורה לא דרשה שנהיה נסמכים. יש אפשרות לחיים של אי-תלות ופרנסה בכבוד". עוד הוסיף כי הפוליטיקאים והעסקנים דוחפים את הציבור לעוני: "כמה לומדים מסכת חולין בישיבות? [מסכת העוסקת בעניינים מעשיים של שחיטה, ע.י.]. על מי אתם עובדים? כשח"כ גפני אומר שאצלם לומדים שירה. שיצטט לי שורה אחת מריה"ל (רבי יהודה הלוי)".

ח"כ נסים זאב (שס) אמר לו בתגובה: "הרב אמסלם, קיבלת מנדט מעולם התורה ואתה בועט בו בתורה. אתה מחלל השם". הוא ציין כי החינוך במגזר החרדי מושתת יותר מכל על אהבת הבריות ואהבת ארץ ישראל.

עו"ד יואב ללום, מראשי המאבק נגד אפליית תלמידים ספרדיים, אמר: "החינוך החרדי עובר לצערי הרב את מה שהחינוך הממלכתי עובר. החינוך המוכר שאינו רשמי התיר לכל אחד להקים בית-ספר והרב-תרבותיות הזאת שחטה אותנו".

נציגת ארגון הגננות החרדיות, שהקריאה מתוך הכתב, מחתה בדיון על אי-קיום תנאים מינימליים לגננות במגזר החרדי: "אין הכרה בשנות ותק, אין השתלמויות, אין שוויון בדירוג השכר, אין השתלמויות ועקב כך נפגעים הילדים".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ עינת וילף (עצמאות), סיכמה את הדיון: "מדובר בדיון ראשוני במטרה לקלף את הקליפה מעל החינוך החרדי. המגמות בחינוך החרדי משפיעות על כלל החינוך במדינת ישראל - העמותות, ההפרטה וההעסקה על-ידי גורמי ביניים, זולגות לכלל המערכת". וילף דרשה ממשרד החינוך להעביר את הנתונים החסרים בעניין התקציב הכולל של מוסדות החינוך החרדים ונתוני המיצ"ב במגזר החרדי לידי הוועדה. "צריך להפוך את כלל הגנים לגנים ממלכתיים בהעסקה ישירה על-ידי המדינה. מדובר ברעיון אוטופי, אבל יש להעלותו על סדר היום".