הפטור מהיטל השבחה שהוענק לפרויקט שיקום השכונות חל רק על הרחבה של בנייה קיימת ולא על בנייה חדשה. כך קובע (27.9.12) בית המשפט העליון.
הסעיף שעמד במרכז הדיון קובע: "לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה: (1) השבחה במקרקעין למגורים המצויים ביישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף". השאלה הייתה האם כוונת המחוקק הייתה להעניק פטור לכל השבחה שהיא כאשר מדובר במקרקעין המצויים בשכונת שיקום, או שכוונתו הייתה להעניק את הפטור למגורים שכבר מצויים בפועל (ולא להעניקו לבנייה חדשה).
השופטת
עדנה ארבל אומרת, כי מבחינה לשונית שתי הפרשנויות אפשריות, ולכן יש לבחון את תכלית החקיקה ולשם כך - לחזור לשורשי פרויקט שיקום השכונות, אותו יזם בשנת 1977 ראש הממשלה דאז, מנחם בגין. הרעיון המרכזי - כפי שנאמר בספרות המקצועית ובפסיקה - היה להגדיל ולשפר את דירות המגורים הקיימות. מכאן, אומרת ארבל, ש"התכלית הסובייקטיבית של סעיף הפטור היא הגשמת מטרותיו של פרויקט שיקום השכונות, וכי מטרות אלה אינן כוללות עידוד בנייה חדשה בשכונות שהוכרזו כשכונות שיקום, אלא מתמקדות דווקא בשיפור ושיקום הקיים בתוך השכונה".
לדברי ארבל, יש לאזן בין הרצון להקל על בעלי הדירות בשכונות השיקום להרחיב את דירותיהם, לבין מניעת פגיעה קשה מדי בקופתה של הרשות המקומית. "הגבלת סעיף הפטור להרחבת דירות מגורים קיימות תגשים את תכליותיו של פרויקט שיקום שכונות מחד-גיסא, ותמנע מכרסום יתר בקופה הציבורית מאידך-גיסא", היא אומרת.
"עידוד תושבי שכונת שיקום להרחיב את דירותיהם באמצעות הענקת פטור מהיטל השבחה יכול להוביל לשיפור ניכר בתנאי מגוריהם, להגדלת היצע הדירות המרווחות בשכונה, להעלאת ערך הדירות ולחיסכון בהוצאה הציבורית לבנייה חדשה, שכן הדעת נותנת שהרחבת דירה עולה פחות מאשר בניית דירה חדשה באותו גודל. היבטים אלה מתמקדים בתושבים הגרים בשכונות השיקום", שהם מוקד הפרויקט - מוסיפה ארבל.
בית המשפט העליון דחה את בקשתם של בעלי מגרשים ביישוב ג'סר א-זרקא לקבל פטור מהיטל השבחה בגין בניית דירות על המגרשים, לאור העובדה שהיישוב כולו הוכנס לתוכנית שיקום השכונות. בכך אימץ בית המשפט העליון את פסיקותיהם של בית משפט השלום בחדרה ובית המשפט המחוזי בחיפה.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
