מערכת הביטחון והגורמים הממשלתיים לא התייחסו ברצינות הראויה לאיום הייחוס לעורף על-רקע תרחישי השריפות האפשריים בעתות חירום ובעתות שגרה, ולפיכך, ממילא לא הכינו על פיהם דרישה מבצעית לבניין מערך כיבוי אווירי למדינת ישראל, ובכלל זה קבלת סיוע ממדינות אחרות המפעילות מערך כיבוי אווירי.
כך עולה (יום ד', 17.10.12) מבדיקה שערך משרד
מבקר המדינה בחודשים יוני עד נובמבר אשתקד. משרד המבקר בדק את נושא הקמת היחידה לכיבוי אווירי כמענה הביניים לכיבוי האווירי של מדינת ישראל לשנים 2011 ו-2012, וכן את תהליכי בניין הכוח להקמת המענה הקבוע של הכיבוי האווירי לטווח הארוך. משרד מבקר המדינה לא בדק את הפעלת מערך הכיבוי המוטס ולא בחן את תורת ההפעלה של המערך ואת הכשרת הטייסים. ביקורת זו נערכה בהמשך לבדיקה של משרד מבקר המדינה בעניין השריפה בכרמל שאירעה בדצמבר 2010. הביקורת נערכה בעיקר במשרד הביטחון, בצה"ל - בחיל האוויר ובאגף התכנון (אג"ת), במשרד ראש הממשלה, במשרד לביטחון הפנים ובכב"ה.
במהלך השריפה בכרמל שאירעה בדצמבר 2010 יזם ראש הממשלה
בנימין נתניהו, את הקמת מערך הכיבוי המוטס הייעודי בדחיפות, ובהתאם לכך קצבה הממשלה לשר הביטחון 14 ימים להציג לראש הממשלה "חלופות להקמת יכולת כיבוי אש מהאוויר בחיל האוויר". עם זאת, למרות לוח הזמנים הקצר שקצבה הממשלה למערכת הביטחון לקיום עבודת המטה להקמת יכולת כיבוי אש מהאוויר, הרי שנוכח היעדר נתוני יסוד חיוניים, שהיו דרושים לחיל האוויר, ונוכח חוסר ההיכרות של חיל האוויר עם כל ההיבטים של התחום המקצועי של כיבוי מוטס, המלצת צה"ל לרכש מיידי של מטוסי "בומברדיר" מדגם 415-CL, שהיה כרוך בהשקעה של כ-1.11 מיליארד ש"ח, מעלה ספקות האם חיל האוויר יכול היה למצות עבודת מטה מיטבית בזמן הנתון בנושא זה חרף המאמץ שהשקיע. זאת גם נוכח העובדה, שבעקבות בדיקה נוספת ולא ממושכת שנערכה בנושא הנדון - לאחר שצה"ל המליץ לרכוש מטוסי "בומברדיר" - המליץ צה"ל לבסוף על הפעלת מטוסים קלים (מסוג "אייר-טרקטור"), כפי שהמליצו גם ועדות שונות בעבר.
יתרה מזו, בביקורת לא נמצא שחיל האוויר הביא לידיעת הרמטכ"ל, ושצה"ל העביר לידיעת שר הביטחון מגבלות הנובעות מהזמן הקצר שהוקצב לביצוע עבודת המטה ושעלולות לפגוע ביכולת לקבל החלטות מיטביות בנושא זה. יש להדגיש, כי בעקבות המלצת צה"ל הראשונה לרכש מטוסי "בומברדיר" מדגם 415-CL, פנה ראש הממשלה כבר בינואר 2011 לראש ממשלת קנדה בבקשה לסייע ברכש של אותם מטוסים, ורק עקב חוסר במלאי, ערך חיל האוויר בדיקה נוספת בנוגע למטוסים הנדרשים, ונמנעה הוצאה כספית משמעותית ומיותרת. כפי שעלה בפועל בהמשך, המטוסים הקלים מסוג "אייר-טרקטור", שעליהם המליץ צה"ל לבסוף, הוכיחו בתקופת הפעלתם בישראל יכולת מבצעית טובה בכיבוי שריפות.
טענות כב"ה בנוגע למעורבותו בעבודת המטה להקמת יחידת הכיבוי, וחילוקי הדעות בין חיל האוויר, שהוא חסר את המומחיות והידע הנדרשים בתחום הכיבוי האווירי, לבין כב"ה, שהוא הגורם המקצועי האחראי לכיבוי שריפות בישראל ולהגדרת מתארי השריפות שאליהן נדרש מענה, מלמדים על בעיה מהותית.
חיל האוויר וגם משרד הביטחון לא תיאמו
למרות המורכבות הכרוכה בהקמת מערך כיבוי אווירי כמענה זמני לטווח הקצר וכמענה קבוע לטווח הארוך, בביקורת לא נמצא שתפקיד התיאום הכללי והמרכזי הוטל במפורש על גוף כלשהו, ובפועל נמצאו ליקויים בעניין התיאום הכללי והמרכזי של נושא הכיבוי האווירי בכללותו - תיאום האמור להביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום הקמת מערך כיבוי אווירי בראייה בין-ארגונית. יש לציין, כי בפועל, חיל האוויר, שעליו הוטלה האחריות להקמת מערך זה, וגם המשרד לביטחון הפנים וכב"ה, שהוא הגורם המקצועי לעניין כיבוי שריפות, לא פעלו כמתאם כללי ומרכזי בנושא זה. גם יחידת הכיבוי האווירי שהוקמה בחיל האוויר, המפעילה מטוסים אזרחיים החל ממאי 2011, לא נבחנה על-ידי חיל האוויר בראייה מערכתית, שלמה וכוללת של מאפייני המענה הדרוש.
למרות איום הייחוס הלאומי לעורף, לפיו צפויות בעת מלחמה שריפות רבות באזורים שונים בארץ, ואף שבמשך שנים הפעיל כב"ה בסיוע הקרן לכיבוי אווירי כוח אווירי לכיבוי אש מהאוויר, לא הכינה נציבות הכבאות במשך שנים תרחיש ייחוס ענפי, וממילא לא ערכה לפיו את ניתוח המענה הדרוש להקמת מערך כיבוי אווירי כהיערכות לאיומים הצפויים.
כב"ה, שהוא הגוף המקצועי בתחום כיבוי אש, לא הכין, כאמור, תרחיש ייחוס ענפי. כב"ה גם לא ערך עבודת מטה, בסיוע מקצועי של חיל האוויר בתחום התעופה, להכנת דרישה מבצעית לכוח הכיבוי האווירי הדרוש לפי מתארי השרפות בעתות חירום ובעתות שגרה, ולהגדרת הצורך בסיוע של מדינות זרות באמצעות מטוסי כיבוי בתרחישים מסוימים. הכנת דרישה מבצעית על-ידי כב"ה היא הכרחית כדי לסכם את הצורך המבצעי של כב"ה בכיבוי אווירי כמענה משלים בתרחישי השריפות השונים.
במכתבו של המזכיר הצבאי לראש הממשלה מ-27.1.11 למזכיר הצבאי של שר הביטחון נכתב, כי "ראש הממשלה קובע כי יכולת שאיבת מים מהים היא חלק מהמענה". הגורמים המקצועיים והפיקודיים בצה"ל ובכב"ה הגיעו למסקנה, בהתבסס על נימוקים מקצועיים וכספיים כבדי משקל, כי יעילות הפתרון של התקנת ערכות "סקופינג" (כיבוי באמצעות דליית מי-ים ואגמים) במטוסי "אייר-טרקטור", העולה מיליונים רבים, מוטלת בספק. למרות זאת, המשיך משרד הביטחון ברכש שתי ערכות "סקופינג" למערך הכיבוי המוטס. מבקר המדינה מעיר, כי בביקורת לא נמצא שהמלצתם של צה"ל וכב"ה, ואחר כך גם של היחידה לניהול הרכש של משרד הביטחון, שלא להסב מטוסי כיבוי קיימים למטוסים בעלי יכולת "סקופינג", הוצגה בפני שר הביטחון והשר לביטחון הפנים, ולא נמצא שהנושא עלה לראש הממשלה כדי שישקול מחדש את החלטתו בעניין זה, וזאת טרם הסבת המטוסים לבעלי יכולת "סקופינג". לדברי המבקר, דבר זה היה מונע את ההשקעה הכספית המיותרת, נוכח העובדה שלבסוף הוחלט לפרק את ערכות ה"סקופינג" מהמטוסים.
עקב המורכבות הכרוכה בהקמת מערך כיבוי אווירי כמענה לטווח הארוך, קובע המבקר כי ראוי היה כי הדרג המדיני יקבע כבר בעת ההחלטה על הקמת המערך, גורם מתאם כללי ומרכזי אחד, כדי שיביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית. רק בינואר 2012, כפי שצוין בתגובת משרד ראש הממשלה לדוח הביקורת, הטיל ראש הממשלה משימה זו על השר לביטחון הפנים.
