ליקויים קשים בגיוסי ההון של חברת החשמל בהנפקות אג"ח בשנים האחרונות, הובילו לבזבוז של מאות מיליוני שקלים - קובע
מבקר המדינה, יוסי שפירא. הוא מזהיר, כי ליקויים דומים בעתיד עלולים להביא הטלת אחריות אישית על בכירי חברת החשמל.
בניגוד לחלק מגיוסי ההון שעשתה בעבר, החברה גייסה הון בשנים האחרונות לטווחים ארוכים בלבד. דירקטוריון החברה לא בחן, בפרט בתקופת האי-ודאות בזמן המשבר הכלכלי בשנים 2009-2008, אפשרויות לגיוס הון לטווחים יותר קצרים שבהם שיעורי הריבית היו יותר נמוכים. זאת, על-אף שהיו פרקי זמן סמוכים יחסית למועד גיוס ההון בהם סכומי התשלומים המוטלים על החברה אפשרו זאת.
לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי היה שבגיוסים שנערכו בינואר ובפברואר 2009 היה החשכ"ל מפעיל שיקול דעת רחב שהיה עשוי לאפשר לחברה לדחות את ההנפקות או להוזילן. תמוה הדבר שדווקא בעיצומו של המשבר הכלכלי הגלובלי נדחתה הבקשה למתן ערבות ממשלתית או לסיוע כספי, וגם לא נמסרה לחברה "הצהרת כוונות" שהייתה עשויה לכאורה להשפיע על שיקוליהם של דירקטוריון החברה והנהלתה בהחלטה על גיוס ההון האמור, ואולי אף להביא לדחיית ההנפקה. הצהרה רשמית כזאת יכולה הייתה להביא גם לידי הקטנת עלויות הגיוס, שכן היא מכוונת במידה רבה לרוכשי האג"ח הפוטנציאלים המחפשים מלכתחילה השקעות ברמת ודאות גבוהה יותר להחזר חובות.
שפירא קובע: "תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לגיוס ההון בעיצומו של המשבר הכלכלי ובשיעור ריבית חריגה מצביע על כשל מערכתי של כל הנוגעים בדבר. נראה כי בהתנהגות נכונה ועקבית של החברה ושל החשכ"ל, לרבות קיום כל הדיונים הנדרשים ושקילת החלופות למיניהן, אולי ניתן היה לצמצם באופן ממשי את העלויות ולחסוך כספי ציבור".
דירקטורים אישרו בלי להבין
למרות השיפור המהותי שחל בתחזית תזרים המזומנים של חברת החשמל לשנת 2009 לעומת תחזיות קודמות, היא העדיפה להמשיך בהליכי ההנפקה בחו"ל ולגייס הון בינואר 2009, כפי שהחליטה מראש, על-אף עלותו הגבוהה. המידע שקיבל דירקטוריון החברה מההנהלה על נסיבות גיוס ההון לקה בחסר, והפרוטוקולים של ישיבות ועדת הכספים של הדירקטוריון שבהן דנו בגיוס זה, אינם משקפים באופן מלא את שנאמר באותן ישיבות.
בגיוסי ההון שנבדקו נמצאו מקרים שמספר חברי דירקטוריון לא היו בקיאים דיים בחלק מפרטי הגיוסים ואישרו את בקשות הנהלת החברה בעניין זה בלי שבחנו באופן מעמיק את צורכי החברה, ובלי שדרשו מהנהלת החברה להציג להם גם חלופות אחרות. רק במרס 2009, לאחר שגייסו מיליארדי שקלים, החליטו חברי הדירקטוריון להסתייע ביועץ פיננסי חיצוני הכפוף להם.
רשות החברות לא פיקחה כראוי על גיוסי ההון של חברת החשמל על-אף אחריותה לפקח על מצבה הכספי של החברה. רשות החברות יזמה הכנת דוח מקיף בעניין גיוסי ההון של החברה, אך לא העבירה אותו לדירקטוריון החברה ולמנהליה עם השלמתו, בינואר 2008, וממילא לא דנה עימם בממצאים ובמסקנות המעשיות שהועלו בו ואף לא פעלה ליישומם.
שכחו את השוק הישראלי
רשות החשמל אינה מעורבת "בזמן אמת" בגיוסי ההון של החברה. אף על-פי שמימון המשך ההשקעות של החברה במשק החשמל מחייב לגייס הון באופן שוטף, רשות החשמל, כגורם מפקח על החברה, מקבלת בדרך כלל רק בדיעבד עידכונים על נתוני גיוס ההון, ורק אז מבצעת את פעולות הבקרה על עלויות המימון של החברה. העובדה שהרשות עדכנה את בסיס תעריפי החשמל באיחור של למעלה מארבע שנים, השפיעה על קביעת דירוג האשראי של החברה, והיה בה כדי להביא את החברה לשלם שיעורי ריבית גבוהים בגיוסי ההון שלה בישראל ובחו"ל.
משקיעים ישראלים הופלו לרעה משום שנמנעה מהם האפשרות לרכוש אג"ח של החברה שהונפקו בחו"ל, ובכך שבאג"ח של החברה שהונפקו בחו"ל קיימים בטחונות יותר טובים.
מאז שנת 2002 ועד מועד סיום הביקורת, לא פרסמה החברה תשקיף בישראל לגיוס הון באמצעות הנפקת אג"ח לציבור, בין היתר בשל מחלוקות פנימיות ומחלוקות עם גופים שלטוניים, אף ששיעורי הריבית בגיוס הון הנעשה באופן הזה נמוכים בדרך כלל ביחס להנפקות פרטיות של אג"ח, והחברה יכלה לחסוך סכומי כסף ניכרים.
לוודא שהנוהל ייושם כראוי
המבקר מסכם: "נמצאו ליקויים מהותיים בסדרי הפיקוח ובדרך קבלת ההחלטות של דירקטוריון החברה ובתפקוד הנהלת החברה לקראת אישור ההנפקות". עם זאת, בעקבות טיוטת הדוח אישר הדירקטוריון נוהל הנפקות, הכולל הוראות בנוגע לבדיקת חלופות לגיוס הון, להליכי התקשרויות עם מפיצים ויועצים ולקיום דיונים בדירקטוריון בנושא אסטרטגיית המימון של החברה. על החברה לוודא שהנוהל ייושם כנדרש, מעיר המבקר.
משרד מבקר המדינה "רואה בחומרה את התנהלות הגופים האמורים, ובייחוד את הממצאים הנוגעים להתנהלותם הבלתי תקינה של דירקטוריון החברה והנהלתה. הביקורת מצביעה גם על ליקויים משמעותיים בהתנהלות רשות החברות ואגף החשכ"ל ובשיתוף הפעולה ביניהם ובין החברה. מדובר בכשל שבא לידי ביטוי בכך שלא הושקעו די מאמצים לבחון חלופות שיאפשרו לחסוך מאות מיליוני שקלים. כדי למנוע את הישנות הליקויים בהנפקות עתידיות, משרד מבקר המדינה סבור, כי מן הראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יבחן את הצורך לקבוע הנחיות לחברי הדירקטוריון ולבעלי תפקידים בגופים האמורים ובחברות ממשלתיות אחרות שינהגו משנה זהירות בעתיד, שאם לא כן - עלולים להטיל עליהם אחריות אישית".
