המועצה להשכלה גבוהה צפויה לאשר בשנת הלימודים הנוכחית הקמת חמש מכללות פרטיות חדשות הנבחנות על ידה בימים אלו, שתתווספנה ל-16 המכללות הפרטיות הפועלות כיום.

במערכת ההשכלה הגבוהה קיימת מתיחות והחלפת לא מעט האשמות בין המכללות הפרטיות לבין האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות, בעיקר מפני שהמכללות הפרטיות מצליחות בדרך כלל לגייס מרצים מצטיינים ומפורסמים בלימודים מבוקשים כמו מינהל עסקים ומשפטים בשכר גבוה, ואילו הגופים המתוקצבים מתקשים לעשת זאת, בשל מגבלות שכר ורגולציה.

בחוות דעת שהגיש ועד ראשי המכללות האקדמיות, המייצג את המכללות הציבוריות במועצה להשכלה גבוהה, הביע הוועד התנגדות להקמת מכללות פרטיות נוספות ודרש מהמועצה לקיים דיונים בנוגע להשלכות הקמת המכללות הפרטיות על החברה בישראל ועל מערכת ההשכלה הגבוהה.

לפי חוות הדעת, בשנים האחרונות מאשרת המועצה כמעט את כל הבקשות שמוגשות אליה להכרה במכללות פרטיות כמוסד אקדמי, שבוגריו מקבלים תואר המוכר על-ידי המועצה. לדברי מנכ"ל ועד ראשי המכללות הציבוריות, יוסי מלכה, "האקדמיה הופקרה לתנאי השוק החופשי. זה הזמן לבחון בכובד ראש את ההשלכות של פתיחת מוסדות אקדמיים נוספים".

המכללות הפרטיות לא מתוקצבות על-ידי המדינה ולכן שכר הלימוד בהן לא מסובסד. כ-45 אלף הסטודנטים הלומדים בהן משלמים שכר לימוד שנע בין 25 ל-40 אלף שקל בשנה, בניגוד ל-21 מכללות האקדמיות המתוקצבות והאוניברסיטאות בהן שכר הלימוד מסתכם בכ-9,900 שקל בשנה.

ראשי המכללות הציבוריות טוענים כי המל"ג פועלת באופן שונה מול המכללות הפרטיות בסוגיות אישור תוכניות לימוד והכרה במכללות לעומת גופים ציבוריים אחרים, כיוון שהיא חוששת להתערב בשוק החופשי ומכך שיאשימו אותה בפגיעה בחופש העיסוק. "קיים חוסר תכנון ואין התחשבות בשיקולים ובצרכים לאומיים", טוענים במכללות.

לדברי ראשי המכללות הציבוריות, כך נוצרת "תחרות פרועה שפוגעת ברמה האקדמית של המוסדות וביכולת בוגריהם להשתלב בשוק העבודה. קיים חשש שמשיקולים כלכליים המוסדות ייאלצו לקבל כל מועמד, גם אם אינו עומד בסטנדרטים האקדמיים".

"סטודנטים רבים במכללות הפרטיות החדשות עלולים לסיים את לימודיהם לאחר שהשקיעו כסף רב ולהישאר מובטלים, מכיוון שהכשרתם אינה עומדת בדרישות התעשיה ושוק התעסוקה".
בנוסף, טוענים בוועד שיש פגיעה בסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות, שכן הסטודנטים במכללות הפרטיות זכאים למלגות הממומנות על-ידי המדינה, שאינן גדלות עם הקמת מוסדות חדשים. "נוצר מצב שסטודנטים רבים מתחרים על מכסת משאבים מוגבלת ואינם זכאים לסיוע".

4 מכללות חדשות לציבור הערבי

בתגובה לטענות אומר פרופ' צבי ארד, נשיא המכללה האקדמית נתניה, שאינה מתוקצבת, ונשיא ועד המכללות הלא מתוקצבות, כי "מתוקף חוק יסוד חופש העיסוק על המל"ג לבדוק בצורה הוגנת ומקיפה כל פנייה לבקשה של מוסד להכרה בו כמוסד להשכלה גבוהה. יש ועדות בינלאומיות שבודקות את איכות המכללות הפרטיות בישראל. לעתים קרובות מוצאות ועדות אלה כי איכות תחומים מסוימים במכללות עולה על מקביליהם באוניברסיטאות.

"לא יעלה על הדעת שימנעו באופן גורף הקמה של מכללות חדשות. בסופו של דבר, ברגע שלא יהיו סטודנטים שיאיישו מכללות חדשות, אני מניח שהן יפסיקו להיפתח. כרגע הנתונים דווקא מראים כי המכללות בישראל משגשגות".

לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, בשנה האחרונה נרשמה עלייה של כ-13.6% במספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות הפרטיות, לעומת עלייה מתונה במכללות הציבוריות ויציבות באוניברסיטאות. לפי בדיקת TheMarker, ב-2011-2008, עלה מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות הפרטיות בכ-29%, בעוד שבמכללות הציבוריות עלה מספר הסטודנטים בכ-18.5% ובאוניברסיטאות נרשמה יציבות, ואף בכמה מהם ירידה במספר הסטודנטים.

בשנתיים האחרונות אישרה המל"ג את הקמתם של שלוש מכללות: המרכז האקדמי דן ללימודי מדעי המחשב, מערכות מידע ומינהל עסקים; המכללה האקדמית לחברה ולאמנויות בנתניה; והמכללה האקדמית לישראל ברמת גן. כיום בוחנת המל"ג לאשר הכרה אקדמית במרכז רידמן ללימודים אקדמיים, שכיום מאפשר לימודי רפואה סינית ורפואה משלימה ובשלוש מכללות נוספות שיפנו לציבור הסטודנטים הערבי; ובמכללת מרכז שלם, שצפויה לפעול במכון המחקר שלם.

תוכנית הלימודים של מרכז שלם, תכלול לימודים יוקרתית על פני ארבע שנים, במסלול של תוכנית בין תחומית בפילוסופיה ובהגות יהודית, ולימודי המזרח התיכון והאיסלאם, כמו גם לימודי יהדות, פילוסופיה, ספרות, מדע, ותיאוריות פוליטיות. בעתיד מתכנן המרכז גם לפתוח תוכנית לימוד בממשל משפט ודיפלומטיה.

לדברי מלכה, "המל"ג מחויבת לשקול מחדש את האיזון בין המגזרר הפרטי לציבורי במסגרת חוק חופש העיסוק. ראוי לציין כי, המחוקק מגביל את חוק חופש העיסוק לקיומה של תכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. לדעתנו, הדאגה לרמתה ואיכותה של ההשכלה הגבוהה ושל בוגריה בכלל ושל ההשכלה הציבורית בפרט הינה תכלית ראויה לכשעצמה ועל המל"ג, האמונה על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, לקבוע מהו הנדרש לקיום תכלית זו והאם פתיחת מוסדות פרטיים נוספים תורמים לחיזוקה של המערכת או מחלישים אותה".