שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב, תמר סנונית-פורר, הורתה (9.11.12) לרשום זוג ישראלים כהוריהם של תאומים שנולדו בגאורגיה באמצעות פונדקאית, וזאת על סמך מסמכים בלבד וללא בדיקת רקמות כפי שדרש נציג היועץ המשפטי לממשלה.
המדינה טענה, כי במאות מקרים של פונדקאות בחו"ל נרשמו ההורים הישראלים ככאלו רק לאחר ביצוע בדיקת רקמות, וכי הבקשה הנוכחית עלולה ליצור תקדים. לדבריה, "זכותה וחובתה של המדינה לדרוש ראיות חיצוניות ואובייקטיביות, לרבות בדיקה גנטית, אשר הינה ראייה עצמאית ואובייקטיבית והינה האמצעי המדעי הטוב והיעיל לקביעת אבהות. הדרישה לביצוע בדיקה גנטית נועדה למנוע מתן מעמד בישראל לילדים שאינם זכאים לכך ולוודא שאין מדובר בסחר ובחטיפת ילדים".
לעומת זאת טענו ההורים, כי מדובר בהליך שרירותי הפוגע בזכויותיהם ובזכויות ילדיהם, הבדיקה תחייב אותם לשהות זמן רב בגאורגיה, וכי ביצוע בדיקת רקמות צריך להיות רק מוצא אחרון - שאינו נחוץ במקרה הנדון, שכן בידיהם שורה של מסמכים להוכחת הורותם על התאומים.
סנונית-פורר אומרת, כי לא היה כל מקום להטלת הדופי בהורים בידי היועץ המשפטי, וכי המדינה לא הביאה כל ראיה לכך שיש להטיל ספק באמיתות המסמכים שהגישו. לדבריה, יש להביא בחשבון את החוק במדינה בה בוצעה הפונדקאות, והחוק הגיאורגי קובע במפורש שההורים הם תורמי הביצית והזרע, ולא האם הפונדקאית. עוד עומדת סנונית-פורר על טובת הילד, המחייבת את רישומו מוקדם ככל האפשר כצאצא של הוריו, ואת זכותם החוקתית של ההורים להירשם ככאלו מכוח חוק יסוד
כבוד האדם וחרותו.
סנונית-פורר גם דוחה את עמדת המדינה בדבר התקדימיות של הבקשה הנוכחית. לדבריה, זכותו של אחד מתדיין לבחור את הדרך בה ינהל את ענייניו, והעובדה שמתדיינים אחרים בחרו בדרך אחרת - אינה מחייבת אותו. "כיום אין מחלוקת בפסיקה כי בדיקה גנטית הינה הדרך הטובה ביותר להוכחת קשרי הורות. למרות זאת הפסיקה הכירה גם במצבים בהם מוכרת אבהות ללא בדיקה. בפסיקה הוכרו מצבים בהם הסתפק בית המשפט בראיות ולא נדרשו בדיקת רקמות. בכל המקרים הללו הדבר עלה בקנה אחד עם טובתו של הקטין", מוסיפה סנונית-פורר. לאור כל אלו נקבע, כי אבהותו של האב תירשם מיד, ואימהותה של האם - לאחר השלמת טיעונים נוספים.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
