שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל, ניצל פסק דין שגרתי בערעור על חומרת העונש בעבירות תעבורה, כדי לפרוס את משנתו בנוגע לענישה הראויה בעבירות אלו. לפסק דינו של הנדל הצטרפו השופטים
חנן מלצר ו
אורי שהם, כך שדבריו של הנדל משקפים גם את עמדתם שלהם.
הנדל אומר: "בעבירות תעבורה יש משמעות למבחן התוצאה ויש גם משמעות למבחן התוצאה הפוטנציאלית, אפילו לא התממשה. שיקולי המניעה וההרתעה בכגון דא תופסים מקום ממשי בשיקולי ההכרעה. לכן, יש מקום להטיל מאסר בפועל במקרה המתאים בגין עבירת תעבורה כגון נהיגה בזמן פסילה, אף אם לא נגרם נזק לצד ג'. דוגמה למקרה מתאים הוא מקום בו נהג נוהג שוב ושוב תחת השפעת סמים, ואין בפסילות קודמות להרתיעו. בכך מכריז הנהג שדיני התעבורה הינם בגדר המלצה ונתונים הם לשיקול דעתו, במקרה הטוב. עם זאת, אף אם יש מקום להטיל מאסר בפועל, התקופה חייבת להיות מידתית".
הדברים כלולים בהחלטתו של בית המשפט העליון (יום א', 18.11.12) להקל בעונשו של שריף דיראווי, אשר נהג ברכב בהיותו בשלילה, פגע בניידת משטרה וברכב נוסף ואז נמלט מהמקום. הוא הורשע בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה בזמן פסילה והפרעה לשוטרים בזמן מילוי תפקידם. דיראווי זוכה מעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וחבלה במזיד ברכב, ונדון לשנתיים מאסר בפועל.
בית המשפט העליון אומר, כי העונש העיקרי על דיראווי צריך להיות הרחקתו מההגה, משום שכבר הורשע בעבר בנהיגה תחת השפעת סמים, ולכן האריך את תקופת שלילת רשיונו מ-5.5 לשבע שנים. לעומת זאת נקבע, כי בית המשפט המחוזי החמיר יתר על המידה בעונש המאסר, והעליון קיצר אותו ל-20 חודשים בפועל. את דיראווי ייצג עו"ד מיכאל כרמל, ואת המדינה - עו"ד עירית פרג'ון.
