"הסכין מתייחד בזמינותו לכל אדם בכל מקום. הוא אינו מצריך מאמץ להשגה ולא מיומנות בשימוש בו - הָנֵף היד ודקור. בעבירות סכין, משאין דרך למנוע קיומם של סכינים בכל בית, זמינים לכל אדם, שיעדם הבסיסי לטובה - לחיתוך מזון - אך סכנתם בהיפך הגמור, בדקירת הזולת - אין מנוס מענישה מחמירה ומרתיעה". כך אומר (20.11.12) שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, בהסכמת השופטים
יצחק עמית ו
חנן מלצר.
בית המשפט העליון דחה את ערעורו של תאופיק כבוב על העונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב - 30 חודשי מאסר בפועל. כבוב הורשע בדקירת בעלה של אחייניתו, במסגרת סכסוך ירושה משפחתי. השופט
דוד רוזן עמד על כך שיש להחמיר עם עברייני תת-תרבות הסכין, שכן רק פסע מפריד בינה לבין קיפוח חיי אדם.
בדחותו את הערעור אומר רובינשטיין: "גם אם המערער לא 'התחיל', הנפת הסכין והשימוש בה ראויים לענישה שיש בה ממש. אכן, בפסיקה תימצא קשת רחבה של ענישה בעבירות אלימות, ומטבע הדברים הצטייד עו"ד כהן בפסיקה הנוטה לצד המקל, אומנם כזאת שעניינה לא סכין אלא חבטות באמצעות חפצים שונים. מנגד ניתן להציג פסיקה רבה - העוסקת בדקירות סכין - שהיא על הצד המחמיר".